הקורונה בארה"ב חמורה וקטלנית יותר מאשר במדינות העשירות האחרות, ויש לכך מספר סיבות: העדר מדיניות פדרלית עקבית, טעויות בנוגע לבדיקות ולאיכון ותרבות לאומית המעודדת את האינדיבידואליזם. שלושה מחקרים שהתפרסמו בשבועות האחרונות, מדווח וושינגטון פוסט, מצביעים על גורם נוסף: אמצעי תקשורת המבליטים מידע מוטעה, מקדמים תיאוריות קונספירציה ומעודדים את הציבור להימנע מאמצעי ההגנה.
אחד המחקרים הגיע למסקנה, כי התוצאה היא ששיעור התמותה גבוה יותר באיזורים בהם הרייטינג של שון האניטי, הסמן הימני של פוקס ניוז, גבוה יותר. אירן פסקואטו, עורכת כתב עת של אוניברסיטת הרווארד בו התפרסם אחד המחקרים, אומרת: "יש לנו מספר עצום של מחקרים ונתונים המלמדים, שצריכה של תקשורת ימנית קיצונית ומדיה חברתית קשורה בצורה הדוקה לחשש מופחת מפני הנגיף".
בחודש אפריל פרסמו קתלין הול-ג'יימיסון ודולורס אלברקיין מחקר שבדק את השפעת התקשורת על תפיסת הקורונה, בהתבסס של סקר בקרב 1,008 משיבים. הן מצאו, כי מי שקיבלו את רוב המידע מהתקשורת הממסדית, היו בעלי מידע נכון יותר על סכנות הנגיף. לעומתם, מי שהסתמכו על מקורות שמרניים כמו פוקס והמגיש ראש לימבו, נטו יותר להאמין בתיאוריות קונספירציה ובשמועות בלתי מבוססות, כולל הטענה לפיה מדובר במזימה לפגוע בדונלד טראמפ.
הול-ג'יימיסון ואלברקיין גם השתמשו במידע אנונימי על מיליוני טלפונים סלולריים, כדי לבדוק כיצד הפופולריות של פוקס ניוז באזור מיקוד מסוים קשורה לשמירה על ריחוק חברתי. הן מצאו, כי ב-15 במארס הובילה כל עלייה של 10% בפופולריות של הרשת לירידה של 1.3% בשמירת מגבלות הקורונה. בהתחשב בכך שמספר האמריקנים שנשארו בבית גדל ב-20% באותו מועד, מדובר בהשפעה משמעותית. הסיבה: ההתקפות הבלתי-פוסקות של פוקס על הממסד, גורם לחוסר אמון במוסדות ובמומחים גם כאשר מדובר במגיפה קטלנית.
עם זאת, אותו מחקר לא קבע שקיים קשר ישיר בין הצפייה בפוקס ניוז לבין זלזול במגבלות הקורונה. מחקר שפרסמו לאחרונה כלכלנים מאוניברסיטת שיקגו ומוסדות אחרים מצא גם הוא, שצופי פוקס ניוז מצייתים פחות להנחיות הקורונה. מחקר זה הולך שני צעדים קדימה: הוא מצא שצופי פוקס אינם עשויים מקשה אחת, כאשר חובבי מגיש אחד מתנהגים אחרים מחובביו של מגיש אחר; והוא גם מוכיח את קיומו של קשר בין הרגלי צפייה אלו לבין התפשטות הקורונה באיזורים מסוימים.
המחקר התמקד במיוחד באופן בו טיפלו שון האניטי וטאקר קרלסון בקורונה בתחילתה. קרלסון הזהיר מפני סכנות הקורונה כבר בראשית פברואר, בעוד האניטי התעלם מן הנושא ולאחר מכן טען שהיא מסוכנת פחות מהשפעת הרגילה ושהדמוקרטים משתמשים בה כנשק פוליטי נגד טראמפ. הטון השתנה בשבועות הבא, ובאמצע מארס כבר טיפלו האניטי, קרלסון ומגישים אחרים ברשת בקורונה באותם מונחים של רצינות.
לאחר מכן בדקו החוקרים את האיזורים בהם האניטי פופולרי יותר מאשר קרלסון, כדי לקבוע האם הסיקור השונה השפיע על התנהגות הצופים. הם מצאו, כי צופיו של האניטי נקטו אמצעי הגנה – כמו שטיפת ידיים וביטול נסיעות – ארבעה ימים מאוחר יותר מאשר יתר צופי פוקס ניוז, ואילו צופיו של קרלסון עשו זאת שלושה ימים לפני יתר הצופים. לנוכח החשיבות הרבה של ההתנהגות האישית במניעת התפשטות הקורונה, ניתן לפיכך להניח שלהבדלים אלו הייתה השפעה על נתוני המחלה. באיזורים בהם האניטי פופולרי יותר, היו ב-14 במארס 32% יותר חולים וכעבור שבועיים היו 23% יותר מתים.
רשת פוקס טענה בתגובה, כי ה"מחקר" (כלשונה) מתעלם מכך שהאניטי סיקר את הקורונה מאז 27 בינואר ודיווח על החששות מפניה, ואף ראיין בחודש ינואר את ד"ר אנתוני פאוצ'י, בכיר הרופאים בצוות הקורונה של הממשל. לאונרדו בורשטיין, שהוביל את צוות החוקרים, הגיב באומרו, כי המחקר כלל את כל הסיקור של פוקס בזמן צפיית השיא עד סוף מארס, כולל הראיון עם פאוצ'י.
הפוסט מדגיש, כי שני המחקרים טרם עברו ביקורת עמיתים – ההליך בו חוקרים בוחנים בעין מקצועית זה את ממצאיו של זה. חלק מן המומחים שקראו אותם לא השתכנעו, בניגוד למחקרים קודמים בנוגע להשפעתם של אמצעי תקשורת בעלי אידיאולוגיה ברורה על התנהגות צרכניהם. וכמו ברוב המחקרים במדעי החברה, גם כאן לא ניתן להגיע למסקנות חד-משמעיות בנוגע לסיבות להתנהגות אנושית זו או אחרת. לצד זאת, החוקרים נקטו שורה של צעדים – כולל שקלול של המרכיב הדמוגרפי ושימוש בטכניקות מדידה חלופיות – במטרה לבסס את ממצאיהם.
