הנני העני ממעש, נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל. מתחנן לפניך על עמך ישראל אשר שלחוני, אף על-פי שאיני כדאי והגון לכך. לכן, אבקש ממך אלוקי אברהם, יצחק ויעקב, היה נא מצליח דרכי, ואל יבושו בי ואל אבוש בם.
אדוני היושב-ראש, אלופי וידידי שר הבינוי והשיכון הרב ליצמן, חבריי לסיעת יהדות התורה, כנסת נכבדה, ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, זיכרונו לברכה, אמר בנאום הצגת ממשלתו הראשונה: "בזכות מורשת אבות של אלפי שנים הנני להודיע כי ממשלת ישראל לא תבקש משום אומה, קרובה או רחוקה, גדולה או קטנה, להכיר בזכותנו להתקיים... לא יעלה על" דעתה של שום אומה בעולם לבקש הכרה בזכותה להתקיים. "קיומם הוא זכותם", אמר בגין.
חבריי חברי הכנסת, תורת ישראל שניתנה מפי אלוקי ישראל, לומדי התורה המגנים על עם ישראל, היהדות והשבת לא זקוקים לבקש מאיש להכיר בזכותם להתקיים, קיומם הוא זכותם. ובנימה שבדברי בגין, אנו קיבלנו את התורה מאלוקי אבותינו, ובעד הזכות הזאת אשר קודשה בדם יהודים מדור לדור, שילמנו מחיר כמוהו לא נודע בתולדות העמים. לכן, הנני מדגיש, אני וגם חבריי איננו מצפים כי תוכר זכותנו להתקיים בדרך התורה. דרושה הכרה אחרת, הכרה בעצמאות שלנו לחיות חיי תורה, הכרה בזכות שיש למדינת ישראל לשמר את חיי הנצח, להגן על זהותה כמדינה יהודית, לטפח את לומדי התורה.
אינני איש פוליטי, מעודי לא עסקתי בפוליטיקה. אני תקווה שגם כך אשאר ולא אהפוך כאן לפוליטיקאי. אדוני היושב-ראש, מזה כ-20 שנה ויותר שיש לי את הזכות לעסוק בצורכי ציבור, אם כמנהל מוסדות למאות תלמידים, אם כמקים ומנהל מועדון לגיל הזהב, ואם זה בעזרה וסיוע למשפחות במצוקה המתקשים לעמוד מול אתגרי החיים.
הרשו לי לשתף אתכם בתחושותיי משם, ואני מתנצל מראש על אי-הנוחות. כמנהל וכאזרח שעזר לאזרחים לפעמים חשתי כי ממרומי הדוכן הזה, משולחן הממשלה, ובעיקר ממשרדיה, קשה לחוש ולהרגיש את האזרח הקטן, את האחר והשונה, את העם שבשדות. חבריי חברי הכנסת, זה לא שלא רואים את האזרח, זה גם לא שלא מנסים ומתאמצים להבין, לא מדובר הרי חלילה באנשים מנותקים. להפך, אני סמוך ובטוח, והיום גם מכיר ויודע, כי יושבי הבית הזה, כמו גם חברי הממשלה ופקידיה, טובי עין ורחבי לב, רצון עז בוער בכל אחד מאיתנו לתקן, לעזור ולסייע. אלו שרצו את כל הדרך לכאן אהבת ישראל פועמת בקרבם, אהבת העם, אהבת הארץ ואהבת התורה שנתנה את הארץ הזו לעם הזה.
ממקום רם וגבוה קל יותר לראות ולהשקיף על הכול, ממרומי הגבעה אנו משקיפים אל העם דרך משקפת מקצועית, רואים בה תמונה גדולה, פנורמית ומרשימה. טיבעה של תמונה רחבה שהיא מרהיבה ביופייה, אבל מתעלמת מהפרטים הקטנים. כמי שנזקקתי לחסדי השירות הציבורי חשתי מדיי הרבה פעמים כי אני ואחיי חלק מפנורמה מרהיבה, אנו, וכמו בפנורמה, ככל שמתקרבים הפרטים הקטנים נעשים מטושטשים.
(אחרי כן שכ)
הרגשתי שמאבדים מולי קשב, מאבדים את התחושה, את ההרגשה. אני תקווה שאצטרף לחבריי הוותיקים, המנוסים והמסורים בסיעת יהדות התורה, ואזכור תמיד מאין באתי ולפני מי אני עתיד לתת דין וחשבון. לא רק שאזכור, שנצליח כולנו, נכבדיי חברי הכנסת, להרגיש ולהעביר את המסר ואת התחושות למשרדי הממשלה ולשירות הציבורי.
בפרקי אבות אומר רבן גמליאל: וכל העמלים עם הציבור, יהיו עמלים עמהם לשם שמים, שזכות אבותם - אבות האומה - מסייעתן, וצדקתם עומדת לעד.
שליח ציבור צריך שמניעיו יהיו לשם שמים, לא על-מנת להתפאר ולא במטרה להשתחרר על הציבור. את כוחנו כשליחי ציבור אנו שואבים מהציבור, והצלחנו היא בזכות אבות. אך לא רק המניע צריך להיות לשם שמים, אלא העמל והעשייה עצמם יעסקו בשם שמים. בזה צריך להיות כל עיסוקו של שליח ציבור, בקידוש שם שמים ובריבוי כבוד שם שמים. נשלחתי לכאן, יחד עם עמיתיי לסיעה, בזכות הציבור ואבות האומה, בשליחותם של גדולי התורה שליט"א, להגדיל שם שמים, להרבות כבוד שמים, לקדש שם שמים.
חבריי חברי הכנסת, כידוע לכם לא נבחרתי בבחירות לכנסת. יהדות התורה זכתה בשבעה מושבים, ואני הוצבתי במקום התשיעי. ביום שני שעבר, 21 שנה ושבוע ימים אחרי שהצהיר אמונים לראשונה כחבר כנסת, הגיש ידידי שר הבינוי והשיכון הרב ליצמן את התפטרותו מהכנסת. בכך הפקיד בידיי לעת עתה את השליחות הפרלמנטרית, אתגר אותו הוא נושא בעוז ובתעצומות, בגאון ובתבונה רבה, מאז כ"ג בסיוון תשנ"ב. כשאני מתבונן בדברי הימים ועורך סקירת ביניים על פועליו והישגיו הכבירים של השר הרב ליצמן בכנסת, אני עומד משתומם לנוכח היכולת העצומה לתרום ולסייע לחברה. רבבות פניות ציבור שטופלו במהלך השנה, מבלי לבדוק בציציותיו של הפונה, ללא הבדל דת, גזע ומין. פרויקט חייו של הרב ליצמן, לתפארת ולתהילה. רפורמות חובקות עם ועולם, חוקים ופעילות ציבורית, והוא רק באמצע הדרך. המשותף שבכולם הוא העזרה לזולת ולאזרח הקטן וחסר האונים, לצד עמידה עקבית בלתי מתפשרת למלא שליחותו בשלמות וללא פניות, לעמוד על משמר היהדות ולהרבות כבוד שמים. קטונתי אל מול עוצמות שכאלו, אל מול עשייה מפוארת והישגים עצומים, אל מול כוח הציות המוחלט והנאמנות העיוורת לשולחיו. הרב ליצמן נחלץ חושים ונטל על עצמו כעת את עולו העצום של משרד הבינוי והשיכון. הוא ביקש להסיר מעליו כרגע את טרדת הפעילות הפרלמנטרית, לפנות את כל חושיו ולהתמסר בכל מאודו לפתור את מצוקת הדיור החריפה בה שרויה מדינת ישראל. להביא בשורה למאות אלפי משפחות וזוגות צעירים המשוועים לקורת גג וחלקת מגורים משלהם. עיניהם של ישראל נשואות בתקווה לשר ליצמן שיזכה בסייעתא דשמיא לשים סוף למצוקתם, כמו שרק הוא יודע, וכפי שהוכיח את עצמו במשרד הבריאות בחסדי השם.
בחיל וברעדה אני ניגש ליישם את האתגר החשוב שהוטל עלי, להשגיח על הפיקדון שהופקד בידי, לקיים את שליחותם של גדולי ישראל וכלל ישראל. אחריות כבדה על כתפיי. לא שררה אני נוטל, כי אם עבדות ושיעבוד מלא לציבור ולצרכיו.
חבריי חברי הכנסת, אני מתחייב בסייעתא דשמיא למלא את שליחותי בנאמנות ובמסירות, ללא מניעים אישיים, בשאיפה אחת ויחידה, להיות שם שמים מתקדש ומתאהב על ידי. מכאן אעמוד יחד עם חבריי המצוינים על משמר השבת, חינוך הטהור וקודשי ישראל ללא חת ומורא, בנחישות, בראש מורם ובגאון מחד-גיסא, בדרכי נועם ובנתיבות שלום מאידך. בכל ליבי אני נותן שבח והודיה לריבון העולמים על השליחות שהתגלגלה לפתחי, ומודה לשולחיי על האמון שניתן בי. נושא אני עיניי לשמים ומבקש שלא אכשל בלשוני, שלא יאמר פי דבר שלא ברצונו יתברך. אל יבושו בי ואל ייכלמו בי מבקשיך אלוקי ישראל.
