אינני יודע איך משגרים לווינים לחלל היום, אך בשנות השישים היה שלב השיגור של לווין מתחיל, בדרך כלל, בספירה רבת פאתוס לאחור - מעשר לאפס. בתום הספירה היו מותנעים באחת מבעריה של רקטה מתכתית אדירת ממדים שגובהה היה כבניין רב-קומות. רקטה זו הייתה מתרוממת לאיטה כשהיא מחריבה את כן-השיגור עליו נחה עד עתה בקול רעש אדיר, אשר לווה באש ותימרות עשן כתוצאה מטונות רבות של דלק סילוני הנשרף ונפלט מאחוריה.
בשלב השני - שלב התעופה - הייתה הרקטה הולכת וצוברת מהירות, כשהיא טסה במסלול כמעט אנכי לכיוון גבולות האטמוספירה. כעת הייתה הרקטה מתחילה להיפרד בהדרגתיות מחלקיה השונים: בתחילה היו אלו מיכלי הדלק שהיו נושרים לצדדים. לאחר עוד כמה אלפי קילומטרים היה נושר לו גוף הרקטה, בעוד ראשה היה ממשיך להתקדם אל היעד ככלי שיוט עצמאי.
בשלב השלישי - ההגעה לחלל - היה ה"שפיץ" שנותר מהטיל המקורי שובק חיים לכל חי, לא לפני שהיה נפתח כפרח ומתוכו היה מגיח הלווין עצמו - מטרת השיגור כולו - אשר לעיתים לא היה גודלו עולה על זה של אגוז קוקוס ממוצע.
אגוז קוקוס זה היה מתקבע אוטונומית על מסלול כבידתי מסביב לכדור-הארץ, ומתחיל לנג'ס למשגריו באמצעות איתותי מורס קבועים, מהם היו פיזיקאים רוסיים ממושקפים וחמורי סבר בחלוקים לבנים מסיקים מסקנות חמורות-סבר לא פחות.
אתם ודאי שואלים מדוע אני מטרחן אתכם בסיפורים על שיגור לווינים סובייטים. ובכן, ההחלטה להגיש כתב אישום נגד גל הירש בחשד לעבירות מס מזכירה לי, במידת מה, את שיגורו של איזה "קוסמוס" או "ספוטניק" מתקופת המלחמה הקרה. ומה הקשר בין תיק חקירה בעבירות מס לשיגור לווין סובייטי, אתם שואלים? אז ככה:
שיטוט חסר תכלית
בשלהי שנת 2015, עם פרסום כוונתו של שר הבט"פ למנות את גל הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה, הציגה המשטרה קונסטרוקציה אדירת ממדים של "חשדות" נגד הירש: הטיית מכרזים לפינוי נפלים בחולות ראשל"צ, לצד מתן שוחד לבכירים גאורגיים לשם הטיית מכרזים ביטחוניים בגאורגיה. התיק עזב את כן השיגור בקול רעם אדיר, כשהוא מותיר אחריו הריסות חרוכות אשר קברו תחתיהן את המינוי המיוחל.
אלא שאז, עם המשך שיוטו במסלולו הבליסטי, החל תיק החקירה להתפרק. תחילה נשר לו תיק הטיית המכרזים בראשל"צ. התיק המומצא הזה רק הכביד על הפרקליטות, שבחרה לסגרו על-מנת להקל את המשך שיוטו של גוף החקירה העיקרי - התיק הגאורגי. אלא שבהמשך הסתבר כי גם תיק זה אינו מחזיק מים. בשלב מסוים נאלצה המשטרה עצמה להודות בלב כבד כי לא הצליחה לבסס תשתית ראייתית נגד הירש, וזאת על-אף משכה השערורייתי וחסר התקדים של החקירה. תיק זה שבק חיים סופית כאשר בכיר לשעבר במשטרה טען כי הירש נפל קרבן ל"סיכול ממוקד".
אלא שכעת, לאחר חמש שנים של שיטוט חסר תכלית באטמוספירה המשפטית, פלטה סוף-סוף הגרוטאה החבוטה ששיגרה המשטרה לחלל בשלהי שנת 2015 את הצאצא (הסופי, יש לקוות) של החקירה האווילית הזו. בדומה לאותם שיגורים סובייטים, כך גם כאן, היחס המידתי בין התוצר הסופי של החקירה לבין גוף החשדות הראשוני שהוליד אותו דומה לגודלו של אגוז קוקוס ביחס לבניין רב-קומות.
במשך חמש שנים ניסו לשכנע אותנו כי גל הירש, בהיותו ספק שירותים בתחום הייעוץ הביטחוני, היטה מכרזים על-ידי מתן שוחד. כעת, מנסים להוכיח לנו באות ובמופת כי לא זו בלבד שהירש לא נתן כסף לאף אחד, הוא בכלל קיבל כסף. כן, כן, הירש, שנתן את כל-כולו למדינה, הירש שעלה על מדים בגיל 15, הוא בכלל רמאי ושקרן, כזה שעושה "שימוש במרמה, ערמה ותחבולה במזיד", על-מנת להתחמק מתשלום מס.
ובכן, ישנו דמיון נוסף בין תיקי החקירה שנפתחו להירש לבין אותם חלליות סובייטיות חלודות. הניסיונות להשיב את כלי הטיס האלו ממסלול השיוט שלהם סביב כדור-הארץ לא צלחו, בדרך-כלל. הפוליטרוקים, הפיזיקאים והקוסמונאוטים נפטרו בשיבה טובה, רוסיה הסובייטית התפרקה, המלחמה הקרה הוכרעה, והגרוטאות הללו עדיין כלואות במסלולן הכבידתי אותו הן סובבות שוב ושוב מכוח האינרציה. המסלול הבליסטי של חקירות הירש עד כה מצביע על כך שסופו של התיק המגוחך הזה לקרוס בבית המשפט ולהישכח מכל לב עד השיגור הבא.
