נתניהו זקוק לשפטל

כשאלכס פרגוסון, מאמן הכדורגל הסקוטי האגדי, סיים את תפקידו במנצ'סטר יונייטד, נשמעה אנחת רווחה בקרב שופטי הכדורגל האנגלים. אחד השופטים הבולטים התראיין אז לכלי התקשורת וסיפר על הסיוט שליווה אותו במשך שנים כל אימת ששובץ לשפוט במשחק של היונייטד. לדבריו, פרגוסון פשוט לא נתן לו לשפוט. הוא לא הפסיק לצרוח מהקווים לעבר השופט ולתקוף אותו על כל צעד שעשה או לא עשה. והוא המשיך במתקפותיו גם לאחר שהסתיים המשחק בעת שהתראיין לכלי התקשורת - עד שכאמור הפך לסיוט. האם פרגוסון עזר בכך לקבוצתו? אין ספק. כי אלה הם חוקי הטבע. כי גם שופטים - אפילו הם אנגלים - הם בני אדם. קשה לדעת מה מתחולל בעמקי נפשו של בנימין נתניהו. אבל דומה שהוא משוכנע, שנגרם לו עוול קשה והוא לא יזכה למשפט צדק. בהקשר זה יכול נתניהו להיתלות כמובן באילן גבוה בדמות פרופ' רות גביזון, שהביעה דעתה בעמוד הפייסבוק שלה באלה המילים: "אני חוששת שאכן אין לנתניהו סיכוי לקבל משפט צדק. היה יותר מדי משפט עיתונות". במילים אחרות, בכוחה של התקשורת להשפיע על השופטים, ומי שמכחיש זאת - עושה שקר בנפשו. בהקשר להשפעת התקשורת על השופטים ראוי להביא כאן מפסק דינו של השופט, לימים הנשיא, אהרן ברק ב-ע"פ 696/81, והדברים ידברו בעד עצמם - להלן הדברים:

• "אפשרות סבירה להשפעה על הליך השיפוטי קיימת גם במקום שהמשפט מתנהל על-ידי שופט מקצועי. אמת, אפשרות ההשפעה על שופט מקצועי קטנה מאפשרות השפעה על שופט הדיוט, אך גם שופט מקצועי אינו אלא בשר ודם... נרחב הוא התחום בו יש לשופט שיקול דעת לבחור בין מספר אופציות. בבחירה זו עשוי השופט להיות מושפע מפרסומים ומידיעות, שהגיעו אליו מחוץ לכותלי בית המשפט. אמת, השופט המקצועי יודע ליצור חיץ בינו לבין פרסומים אלה, אך חיץ זה לא תמיד הוא בלתי חדיר. דווקא כוחה והשפעתה של העיתונות, שהם מברכותיה של הדמוקרטיה, עומדים לה לרועץ בשל האפשרות הסבירה שהיא יוצרת לעתים השפעה על שיקול הדעת השיפוטי. השפעה זאת פועלת לעתים באופן מודע על השופט. לעתים השפעתה בלתי מודעת".

עד כאן הציטוט, ודומה עתה, שדבריה לעיל של פרופ' גביזון מקבלים משנה תוקף. השלב הבא במשפטו של נתניהו הוא שלב הטענות המקדמיות, שבהן עליו לרכז מאמץ מיוחד בטענות להגנה מן הצדק. בהקשר זה יצויין, שבשנתיים האחרונות ניתנו על-ידי בית המשפט העליון שלושה פסקי דין המצמצמים במידת מה את תחולת הטענה להגנה מן הצדק, וזאת תוך קביעה - קלישאתית משהו - שבמסגרת ההליך האמור, אין לאפשר לנאשם להפוך למאשים ואת הפרקליטות לנאשמת וכמי שעליה להתגונן בפני הנאשם על התנהלותה כלפיו. כך-או-כך, נתניהו מתכוון לטעון להגנה מן הצדק, וזאת - במטרה לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו. הרושם הברור הוא שהתקשורת, ואפילו בית המשפט הנכבד, מתייחסים לשלב הטענות להגנה מן הצדק כאל שלב טכני כלשהו, שיש לחלוף על-פניו בדילוגים קלים בדרך לעבר שלב ההוכחות. מצד שני, נתניהו אמור להתייחס לטענות ההגנה מן הצדק כאל קרב חייו - לא פחות. סריקה מהירה של עורכי הדין שמתאימים לנהל עבור נתניהו את השלב האמור מוליכה בבירור אל עו"ד יורם שפטל. המשימה לא קלה אבל יורם שפטל נולד להרימה. יורם שפטל נכון "להתאבד" בשביל הלקוח - תוך התעלמות מוחלטת מביקורת ציבורית ותקשורתית, ותוך נכונות "לעצבן" את כל העולם, ולאתגר את השופטים ללא הרף - תוך התעלמות ממה שקרוי "שיקולי רוחב" או חשש לעתידו המקצועי. יורם שפטל מסוגל לשדרג את שלב ההגנה מן הצדק מן האופי הטכני שמנסים לשוות לו, ולהפוך אותו למהות וללב המשפט. הפרופיל התקשורתי הגבוה של שפטל ודימויו הפרובוקטיבי הם כלים חיוניים לצורך כך. הנה-כי-כן, נתניהו חייב - ממש חייב - לשכור את שירותיו של עו"ד יורם שפטל כדי לצאת למאבק קיומי ממש על ההגנה מן הצדק.