מגיפת הקורונה הפתיעה את כל מקבלי ההחלטות בעולם, מאחר שהיא לא מוכרת ואין שום מידע ונסיון קודם כיצד לטפל בה. הנזקים הרפואיים יצרו בהמשך ובמקביל נזקים כלכליים חמורים, שגרמו לאבטלה ולאובדן פרנסה של שכירים ובעיקר של עצמאיים רבים.
השאלה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות, בתחום הרפואי והממשלתי היא האם אפשר וגם במקביל לפתור את הבעיות של הרפואה והפרנסה. מסתבר שזה קשה ומסובך. כל מה שיחליטו מקבלי ההחלטו, יתקבל תמיד בביקורת מאחד הצדדים שנפגעים, שמצויים בודדים בצריח. קל מאוד לבקר אותם. אי-אפשר לקנא בהם ולרצות להיות במקומם.
שיקום הפרנסה במשבר מותנה בשיקום הרפואה. שיקום הרפואה מותנה ברופאים, במנהיגים, ובאזרחים ממושמעים. זו כנראה הנוסחה המיטבית. מהי תמונת המצב? הרופאים חלוקים בדעותיהם. המנהיגים מסוכסכים בתוכם. חלק מהאזרחים מתפרעים נגד כל ההנחיות הרפואיות והממסדיות.
התפשטות התחלואה, המחלוקת בקרב אנשי הרפואה, והמשבר בהנהגה מגבירים את הסכנה לאיבוד שליטה. דרוש זעזוע של ריפוי בהלם חיובי, כדי להחזיר את כולם לשיתוף ולתפקוד לריפוי הרפואה ולשיקום הפרנסה.
חופש הביטוי בדמוקרטיה ליברלית
"חופש חילופי הרעיונות עומד בבסיס הדמוקרטיה הליברלית". זה המוטיב המרכזי במיסמך שפירסמו עשרות רבות של סופרים והוגי דעות בולטים במאה ה-21 במגזין בשם "הארפרס בזאר". מסתבר שהם פירסמו זאת לא מתוך דאגה רק ל
חופש הביטוי, אלא בעיקר מתוך בהלה ודאגה מחופש הביטוי של הביקורת נגדם ברשתות החברתיות. הם מודאגים שלציבור גדול יש היום כוח והשפעה גדולים מבעלי הדעה שרגילים לעצב דעות וסדר יום בחברה ובתקשורת. הם מודאגים מכך שהם איבדו את מעמדם והשפעתם שהיה להם שנים רבות בעבר.
בדמוקרטיה הליברלית ידוע שקיים פלורליזם של דעות, חופש ביטוי והפגנה לכולם. האמנם זו המציאות שמתקיימת תמיד ובכל הזמנים בכל הדמוקטיות הליברליות? מסתבר שישנן מגבלות מסוגים שונים בזמנים שונים. מגבלות שנקבעות דווקא על-ידי חלק מהנאמנים ביותר לעקרונות אלה. נימוקים למימוש המגבלות ישנן תמיד. אמר כבר בזמנו, איש נאור וחכם: "בכל ליברל פרוגרסיבי שוכן לרוב גם שתלטן אגרסיבי שאינו סובל את חופש הביטוי הביקורתי כלפיו". תופעה זו קיימת גם בתוכינו.
יהודי אנטישמי במסווה אנטי ציוני
ה
עיתון הליברלי הנחשב "ניו-יורק טיימס", שבעליו הוא יהודי אמריקני, פרסם מאמר של יהודי שכותרתו שלילת זכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית! כותב המאמר הוא יהודי "ליברל פרוגרסיבי", שלוחם נגד הגזענות בעולם, ולמען זכויות של הפלשתינים. דעה זו היא הביטוי של השנאה העצמית ביהדות של האנטישמיות היהודית. השנאה העצמית היא תופעה יהודית מוכרת בהיסטוריה היהודית. לצערינו תופעה זו קיימת גם בימינו בתוכינו.
עיתון הארץ מפרסם דברי שנאה עצמית, גרועים ומקוממים יותר ממה שפירסם ה"ניו-יורק טיימס". הארץ מנהל גיהאד תקשורתי אנטי ישראלי". זו כותרת של מאמר ארוך ומושקע שפירסמתי בזמנו באתר זה והפצתי בכל הארץ.
