תושבי ונציה התלוננו שנים רבות על כך ש-40 מיליון התיירים בשנה הופכים את עירם לדיסנילנד של ההיסטוריה. בשנה שעברה הודיעה העירייה שהיא מתכננת לגבות עשרה אירו ליום מכל תייר. כעת הבעיה של ונציה הפווכה: מעט מדי תיירים, כאשר הקורונה מוטטה את התיירות העולמית. OECD צופה צניחה של 60% בפעילות השנה, ו-80% אם גל שני יעכב את ההתאוששות הכלכלית.
במצב זה, מדווח אקונומיסט, מנסות כמה ממשלות – כולל זו של איטליה – גישה חדשה: סובסידיות ישירות לנופשים. צעד זה בא אחרי פעולות סיוע רבות אחרות, כגון תמיכה ישירה בחברות תעופה, סובסידיות לשדות תעופה והורדת מע"מ לבתי מלון ומסעדות. אבל כאשר הקורונה שוב מתפרצת באירופה, מתעוררים ספקות בשאלה האם זו הדרך הנכונה להוציא את כספי משלם המיסים.
בחודש שעבר הודיעה ממשלת איטליה על "בונוס חופשות" בהיקף כולל של 2.4 מיליארד אירו, במסגרתו משפחות איטלקיות בעלות הכנסה נמוכה יקבלו עד 500 אירו למימון חופשה מקומית. הממשל המקומי בסיציליה הודיע על הקצאת 75 מיליון אירו לשוברים שניתן יהיה להמיר ללינה, טיולים מודרכים, מוזאונים ועוד. תוכניות דומות מופעלות באיסלנד, קוריאה הדרומית, טייוואן ותאילנד. קפריסין הבטיחה לממן את מלוא ההוצאות של תיירים שיחלו בקורונה בתחומה. התוכנית השאפתנית ביותר היא של יפן: 12.6 מיליארד דולר למימון עד מחצית מן ההוצאות של טיולים פנימיים.
קל להבין מדוע פוליטיקאים רוצים לעודד את ענף התיירות: הוא עתיר כוח אדם, ובחמש השנים האחרונות הוא יצר מרבע המשרות החדשות בעולם. אם הפעילות בו תצנח השנה במחצית יאבדו 121 מיליון משרות ותוצר בסל 3.4 טריליון דולר. פוליטיקאים גם סבורים שסובסידיות לחופשות יהיו פופולריות אחרי חודשים של סגר. ובניגוד ליתר צעדי הסיוע, הסובסידיות הישירות יסייעו להגביר את הביקוש.
אך למרות זאת, הסובסידיות אינן נהנות מתמיכה גורפת. יש הרואים אותן כבלתי הוגנות: בעלי הכנסות גבוהות יוכלו לנצל אותן יותר מאשר בעלי הכנסות נמוכות. באיטליה הן לא יינתנו למשק בית שהכנסותיו השנתיות עולות על 40,000 אירו. בקוריאה הדרומית יינתן סיוע מוגדל לעובדים בחברות קטנות שייצאו לחופשה. גם חלק מגורמי התיירות מתנגדים, מחשש שתנועה בלתי מבוקרת תפיץ את הקורונה לאיזורים שלא נפגעו ממנה. תושבי טוקיו אינם נכללים בתוכנית הממשלתית, בשל ההתפרצות המחודשת של הקורונה בעיר.
כשם שהפוליטיקה של הסובסידיות אינה חד-משמעית, כך גם הכלכלה שלהן – טוען אקונומיסט. אין ספק שרבים מאלו שנשארו בבית בשל הקורונה יכולים להרשות לעצמם חופשה. שיעור החיסכון באירופה ובארה"ב עלה בחודשי המגיפה, כי אנשים הוציאו פחות כסף על בילויים. מחירים נמוכים לא בהכרח יפתו אותם להוציא כעת כסף על חופשה. הם עלולים לחשוש שמא יחלו, ייתקעו בחו"ל או יחויבו בבידוד כאשר יחזרו הביתה. לנוכח כל הבעיות הללו, קשה לרכוש ביטוח נסיעות המכסה את הקורונה.
ועוד נקודה: שוברים או לא שוברים – ערים שהוצפו בתיירים תוהות האם הן באמת רוצות אותם בחזרה. "זהו הזמן לשקול חלופות אחרות", אומר ראש עיריית ונציה לשעבר, פאולו קוסטה, וכיום נשיא מועצת התחבורה שלה. המשרות בתיירות הן לרוב לבעלי השכלה נמוכה, המשכורות בהן דלות והעבודה היא עונתית. התמקדות במקצועות טכנולוגיים באוניברסיטת ונציה, או פיתוח שלה כנקודת מעבר בין אירופה למזרח הרחוק, יכולים לספק משרות טובות יותר ויציבות יותר. אבל קשה לקבל לכך סיוע ממשלתי, כי הלובי התיירותי חזק יותר מן הלובי הווניציאני, טוען קוסטה.
