המשק האמריקני ניצב בפני בעיה גדולה עוד יותר מאשר הנתונים חסרי התקדים על הצטמקותו ברבעון השני: פקיעתה של תוכנית הסיוע ובעיקר הפסקת תשלום דמי האבטלה המוגדלים בסך 600 דולר לשבוע. הסכנה היא שעובדים שחזרו לעבודה בחודשים מאי-יוני יאבדו שוב את משרותיהם, ושעסקים שהחלו להיפתח מחדש ייסגרו שוב – אולי לצמיתות. זה כבר קורה באיזורים בהם ההתפרצות המחודשת של הקורונה עזה במיוחד, ובמישור הלאומי התוצאה עלולה להיות למיתון חמור עוד יותר, מזהיר וושינגטון פוסט.
כאשר החיסון עודנו במרחק של חודשים רבים, סבורים רוב הכלכלנים שהכלי הטוב ביותר להימנע מכך הוא חבילת סיוע גדולה נוספת מהקונגרס. 20 מבין ה-25 שאיתם שוחח הפוסט מדברים על חבילה של 2 טריליון דולר ומעלה; חמשת האחרים, רובם שמרנים, מדברים על טריליון דולר. "אם לא נפעל עכשיו בגדול, נשלם על זה במשך שנים", אומרת קלאודיה סאהם, מומחית מובילה לתקופות מיתון.
כלכלנים הנוטים לימין סבורים שהקונגרס צריך להתמקד בדרכים להגביר את הבטיחות בבתי הספר ובמקומות העבודה, כדי שניתן יהיה לחזור לפעילות היום-יומית. אך גם הם אומרים, שעכשיו אין זה הזמן לדאוג לחוב הלאומי. דאג הולץ-איקן, שהיה יועץ כלכלי לג'ורג' בוש הבן ולג'ון מק'יין, אומר: "המיתון הזה הוא מכה אדירה לצריכה. בריאות, מזון, תחבורה – הכל קרס. אנחנו צריכים להבטיח את הבטיחות כדי שאנשים ירגישו בטוחים לחזור, ולהוציא לשם כך כמה שצריך".
תוכנית הסיוע מחודש מארס, בהיקף של 2.2 טריליון דולר, עבדה: עסקים קיבלו אוויר לנשימה, חלק ניכר מן האמריקנים קיבלו 1,200 דולר שסייעו לשלם שכר דירה ולרכוש מזון, המובטלים קיבלו סיוע שמנע עוני נרחב. בתחילת יוני, כאשר רוב ארה"ב נפתחה מחדש, הייתה תקווה שההתאוששות החלה. אבל ההתפרצות המחודשת של הקורונה שינתה את התמונה והחזירה את חוסר הוודאות. מספר דורשי העבודה עלה ב-1.4 מיליון בשבועיים האחרונים, סימן מדאיג לכך שהאבטלה הגבוהה עלולה להפוך לקבועה. אמון הצרכנים צנח בחודש יולי, במיוחד במוקדי הקורונה, והקניות הצטמקו.
רוב הכלכלנים, שאינם אוהבים בדרך כלל להיכנס לפוליטיקה, אומרים כיום שהמספרים ברורים: המשק האמריקני בסכנה וזקוק לעוד סיוע כדי שהמצב לא יחמיר עוד יותר. "המומנטום מתנדף", אומר ג'ים או'סליבאן מחברת TD Securities. "ככל שיהיה יותר סיוע, כך הכלכלה תתפקד טוב יותר בשלושה-ארבעה החודשים הבאים". נגיד הפד, ג'רום פאואל, היטיב לסכם ערב פרסום הנתונים (29.7.20): "עלינו לקוות לטוב ביותר ולהתכונן לרע ביותר".
כאמור, דמי האבטלה המוגדלים פקעו בסוף השבוע (31.7.20) וכעת הסכנה היא למיתון כפול. חברי הקונגרס מתווכחים כעת האם ללכת על תוכנית סיוע קטנה או חלקית, או שמא על תוכנית גדולה ומורכבת. רפובליקנים שמרנים כמו הסנאטורים טד קרוז ורנד פול מתנגדים לחבילה נוספת, באומרם שארה"ב כבר הוציאה 3 טריליון דולר ואינה יכולה להגדיל עוד יותר את החוב. ממשל טראמפ דוחף לתוכנית לטווח קצר, אשר תתמקד בדמי האבטלה ותמנע פינוי בתים בשל אי-תשלום משכנתאות. הסנאט עשוי להצביע השבוע על גרסה כלשהי של דמי אבטלה.
אסכולה שנייה סבורה שצריך ללכת בגדול. מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, הציע תוכנית בהיקף של טריליון דולר שתאריך את דמי האבטלה המוגדלים אך תצמצם את הסכום, תוך תוספת לתוכנית הסיוע לעסקים קטנים. הדמוקרטים רוצים עוד יותר: 3 טריליון דולר, תוך המשך דמי האבטלה המוגדלים במתכונת הנוכחית והעברת כספים למדינות ולרשויות המקומיות הניצבות בפני משבר תקציבי משלהן.
כלכלנים שאיתם שוחח הפוסט מודאגים מכך שזוהי ההזדמנות האחרונה של הקונגרס לפעול לפני הבחירות בנובמבר, לאחריהן יתכנס מחדש רק בפברואר 2021. זו אחת הסיבות שהם קוראים לו לעשות יותר כבר עכשיו. גאס פאוצ'ר, הכלכלן הראשי של PNC Financial Services, סבור שצריך לפעול בכל החזיתות: סיוע לעסקים, דמי אבטלה, סיוע למדינות ולרשויות. "חלק מהצעדים הללו יהיו יותר אפקטיביים מהאחרים, אבל מוטב לטעות בכיוון של יותר מדי".
היקף הפיטורים כבר עולה שוב, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי – ויש לכך השפעה פסיכולוגית קשה, על מי שרואים את חבריהם מאבדים את עבודתם ואת המסעדה האהובה עליהם נסגרת. וכאשר אמון הצרכנים צונח, כך גם הוצאותיהם – החיוניות להתאוששות: השימוש בכרטיסי אשראי ובכרטיסי חיוב ירד בחודש שעבר מן הרמות שנרשמו באמצע יוני. כאן טמונה סכנת הסחרור: עוד עסקים ייסגרו, עוד עובדים יפוטרו, האמון יפחת עוד יותר וחוזר חלילה.
עסקים קטנים רבים כבר ניצלו עד תום את הסיוע שהועמד לרשותם בתוכנית הסיוע הקודמת. לדברי גולדמן-זאקס, ל-80% ממקבלי ההלוואות הללו יאזל הכסף בשבוע הקרוב. פחות מ-20% יכולים להמשיך לשלם משכורות בלא סיוע פדרלי. גם הצ'קים בסך 1,200 דולר שניתנו לעשרות מיליוני משקי בית כבר הוצאו ברובם. ומעל הכל: 30 מיליון אמריקנים מקבלים דמי אבטלה, וכעת איבדו את התוספת בסך 600 דולר לשבוע שניתנה בשלושת החודשים האחרונים; רובם יירדו ל-390 דולר בלבד.
כאמור, הדמוקרטים רוצים להמשיך בתשלום דמי האבטלה המוגדלים, בנימוק שהללו מונעים עוני ומסייעים להתניע מחדש את הכלכלה. הרפובליקנים מציעים לרדת ל-200 דולר, באומרם שבסכום המוגדל – הכנסותיהם של מחצית מן המובטלים גבוהות ממשכורותיהם ומהוות תמריץ שלילי לעבודה. בקרב הכלכלנים אין תמימות דעים בשאלה זו, אך כולם מסכימים שחייבים להמשיך בתשלום מוגדל, העוני יעמיק בלעדיו והכלכלה תיפגע עוד יותר. אחת ההצעות: תוספת של 400 דולר לחודש במדינות בעלות שיעור אבטלה גבוה במיוחד, והפחתתה ככל ששיעור האבטלה יירד.
