יאיר נתניהו פרסם באינטרנט פרטים של מארגני המחאה מול בית הוריו וקרא לגולשים לפנות אליהם, או להפגין ליד ביתם. ה"קורבנות" עתרו לבית המשפט על-פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט קיבל את העתירה, הורה לנתניהו הבן להסיר את הפרסומים ולהימנע מהטרדה נוספת של הקורבנות למשך כמה חודשים.
ומהו אותו חוק? ובכן החוק למניעת הטרדה מאיימת הוא חוק חדש יסית, ונועד להשלים "חור" במערכת הנורמטיבית שלנו. אנשים אשר לעיתים מסיבות לגמרי מוצדקות "מתלבשים על אחרים" ולא נותנים מנוח. אין מדובר בד"כ בעבריינים פליליים, אין מדובר בד"כ אנשים מסוכנים, אלא מדובר על-פי רוב באנשים פגועים, בצדק או שלא בצדק, עם נטיות אובססיביות, הממררים את החיים לאחרים.
החוק הזה בא להקל על הקורבנות לכאורה (העותרים) מחד-גיסא, ומאידך נועד להציל את המטרידים לכאורה (המשיבים) מפני עצמם כי הוא מרחיק אותם מקורבנותיהם בצו "רך" ומונע הידרדרות אשר עלולה גם להפוך לאלימה ומסוכנת, לעיתים גם בגלל קצה גבול הסבל של ה"קורבן".
החוק אינו מטיל כתם פלילי על המשיב, הדיון והצו מהווים בעצם תמרור אזהרה לפני הליכים פלילים, ואנשים נורמטיביים אשר נכנסו לאיזה LOOP רגשי בנוגע למישהו, מבינים היטב את המסר (ואם לא הם אז בני משפחותיהם), ובולמים עצמם מאותה נקודה ואילך.
וכמו כל פטיש, יש המשתמשים בו לנעיצת מסמרים, ויש המפספסים את ראש המסמר ונותנים ואחד בומבה באצבע. בואו נבחן את היישום של החוק הזה לעניין מנהיגי CRIME MINISTER שאת פרטיהם פרסם בנו של ראש הממשלה באינטרנט, במטרה שגולשים יפגינו על-יד ביתם, או לכל מטרה אחרת אשר נראתה על-ידי העותרים כפתח להטרדה מאיימת.
האם מנהיגי המפגינים הם אנשי ציבור? האם ככאלה הם עדיין מוגנים פני ארגון מחאות ליד ביתם, כולל שימוש באינטרנט לשם כך? היכן חופש הביטוי? ומנגד, האם כל מי שמארגן מחאה נגד ראש הממשלה חייב להבין שאלה סוף חייו הפרטיים? האם אין בכך אפקט מצנן חריף מידי לחופש הביטוי ולחופש המחאה? האם כל מארגן מחאה מצוי חייב לחשוף את עצמו ואת משפחתו לביקורת כמו ראש הממשלה ובני משפחתו הפעילים עמו בעבודתו הפוליטית?
אני אישית סבור שהנושא מצריך עיון מעמיק, אך בית המשפט החליט, ומשהחליט בית המשפט, בואו נבדוק את השלכות ההחלטה.
ההפגנות מול ביתו של ראש הממשלה הן ללא ספק, בהיבט סובייקטיבי אישי של ראש הממשלה, משפחתו ושכניו, הטרדה מאיימת, אפילו ברמת החשיפה לאלימות האישית (שם השכנים חשופים יותר עקב אבטחת ראש הממשלה), היבטים היגייניים, קקי פה ושם, קורונה, רעש חסימות וכיו"ב.
כל עוד ההפגנות הן חוקיות, ראש הממשלה ושכניו יכולים בד"כ לקפוץ עד הגג, אך כל יום בשעה מסוימת עם הכרזת ההפגנה כהתכנסות בלתי חוקית, הופכת ההפגנה להיות כאמור בלתי חוקית, הופכים המפגינים המתבצרים ומנהיגיהם להיות עבריינים, המשטרה מתקשה להפעיל נגדם אמצעים פליליים, היא חוששת שבתי משפט לא ירשיעו, אך מה על עתירות של הנפגעים על-פי החוק להטרדה מאיימת?
נכנסתי לדף הפייסבוק של CRIME MINISTER. לא ראיתי שם כל קריאה בולטת למפגינים לפעול אך ורק על-פי חוק. נהפוך הוא. בדף הבית תמונה של מפגינים פורעי חוק המתבצרים מול השפריצר של המשטרה, כלומר יש כאן עידוד מראש למפגינים להטריד את ראש הממשלה ובני ביתו, להטריד וליצור תחושת איום בקרב השכנים, מחוץ לשעות הרישיון, על-ידי יצירת פרובוקציות ועימות מתוכננים ויזומים מראש על-ידי המנהיגים מול השוטרים והרי לנו הטרדה מאיימת פר אקסלנס, אתגר למערכת המשפט, וכעת, כאשר יש כבר תקדים, האתגר הזה יהיה הרבה יותר פשוט.
