בסוף-השבוע שעבר ולאחר דיונים ממושכים עבר במליאת הכנסת "חוק הקורונה הגדול" אשר מסמיך את הממשלה לקבוע הגבלות שונות על האזרחים מבלי לקבל אישור של הכנסת. הכנסת תוכל לפקח על החלטות אלו בדיעבד כעבור שבוע. חשוב לציין כי החוק תקף עד ליוני 2021 ולאחר מכן ייערך דיון מחודש לגבי נחיצותו של החוק.
פירוט סעיפי החוק לפי הצעת החוק, יישום התקנות למאבק בקורונה יוקפא ל-24 שעות כדי לאפשר לוועדות הכנסת להתכנס ולהחליט אם לאשרר או לבטל אותן. אלא שבניגוד לדרישת ועדת החוקה, הכניסה ממשלת ישראל סעיף דרקוני המאפשר לה למעשה "לדלג" על אישור הכנסת, וליישם באופן מיידי תקנות ב"נושאים דחופים", שטיבם אינו מפורט. וכן, תוכלנה ועדות הכנסת לבטל את התקנות בתוך שבוע עד שבועיים, אך הדיונים במקרים כאלה יתבצעו רק לאחר כניסת התקנות לתוקף.
חשוב לציין כי ח"כ גדעון סער (הליכוד) דרש להעניק לוועדות הכנסת סמכות לאשר את התקנות מראש ולא בדיעבד. בנוסף, הוא קרא לבטל סעיף אחר, שמעביר את ההכרעה בנוגע לתקנה מסוימת מהוועדה - אם זו החליטה שלא לדון בנושא - למליאת הכנסת, שם לא ניתן לקיים דיון מעמיק בנסיבות שהביאו לאישור התקנה. לפי שעה, הסעיף נותר בהצעת החוק.
החוק מאפשר לממשלה להאריך את תוקפו של מצב החירום ב-60 יום בכל פעם, במקום ב-45 ימים כפי שנכתב בנוסח המקורי של החוק. במהלך תקופה זו תוכל הכנסת להטיל הגבלות על הציבור במסגרת המאבק בהתפשטות המגיפה, שייכנסו כאמור לתוקף 24 שעות אחרי אישורן.
מפלגת "יש עתיד" ביקשה לקצר את זמן המהלך לחודש בלבד בטענה שמצבי חירום דורשים הכרעה מידית ואי-אפשר למשוך את זה. לחוק יש מספר מגבלות עליהן צריך לשים לב.
מגבלות החוק החוק אינו מאפשר לממשלה לאסור קיום של הפגנות, בהתאם לקו שהובילה כחול לבן בשבועות האחרונים. אך עם זאת, החוק אינו מחייב את הממשלה לאשר לאזרחים המתגוררים באזורים מוגבלים לצאת להפגנות ביישובים אחרים, ולפי הנוסח המקורי היא רשאית לאסור עליהם לעשות זאת.
החוק מאפשר אומנם למפגינים כאלה למחות בתחומי האזור המוגבל, אך הוא עלול להקשות על קיומן של הפגנות המוניות אם יישובים רבים יוכרזו כאזורים מוגבלים. שוטרים או פקחים לא יוכלו להיכנס לבתים של אזרחים ללא צו בית משפט, וכן תוקם "מנהלת אכיפה ארצית" שתקבע את מדיניות אכיפת הצווים השונים בתיאום עם משרד הבריאות. המנהלת תוודא שההנחיות ייאכפו באופן שוויוני בכל הארץ, בניגוד למצב שהיה קיים עד כה.
נקודה למחשבה חשוב לציין כי באופן מפתיע נפקד שמה של ועדת הקורונה מרשימת הוועדות שתפקידן לאשרר את תקנות החירום שתגבש הממשלה. היעלמותה של הוועדה מהרשימה מגיעה על-רקע החלטתה לבטל שורה של צווי חירום שגיבשה הממשלה בימים האחרונים, והחשש שלא תאשר צווים דומים בעתיד.
אך עם זאת, הממשלה תוכל לבחור להביא את התקנות לדיון גם בוועדה זו, אם תחפץ בכך. במרבית הוועדות הקבועות הקואליציה נהנית מרוב יציב וראש הממשלה בנימין נתניהו סבור כי יוכל לאשרר בהן את התקנות ללא קושי.
החוק תקף נכון לעכשיו עד יוני 2021, ואת תקופות החירום ניתן להאריך שוב ושוב עד פקיעת החוק. נשאלת השאלה: האם חוק זה יעזור לממשלה לנהל טוב יותר את משבר הקורונה? החודש וחצי הקרובים יכריעו בשאלה כבדת משקל זאת.