X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
הציונים הממוצעים ב"שיפוט מהיר"
שנת המשפט
יעילות
מזג שיפוטי
ציון כולל
תשע"א
87
84
85.5
תשע"ב
88
86
87
תשע"ג
92
88
90
תשע"ד
92
90
91
תשע"ה
94
91
93
תשע"ו
94.5
93
93.7
תשע"ז
93.6
92
92.8
תשע"ח
94.1
94.1
94.1
תש"פ
96.7
95.5
96.1
שיפוט מהיר / סיכום שנת המשפט תש"ף

ציוני השופטים עולים; יש בעיות מערכתיות

ציון ממוצע של 96.1 בשנת המשפט הנוכחית – הגבוה ביותר בתשע שנותיו של המדור רוב השופטים שנסקרו הם צעירים יחסית, מה שעשוי ללמד על הצלחה בתהליך הבחירה הבעיות הרוחביות: שוב היעדרויות של עורכי דין ונאשמים, שוב עשרות תיקים הנקבעים לאותו יום, שוב עורכי דין המתנהגים בגסות ובחובבנות – וגם בזבוז זמן על התנגדויות לשטרות
▪  ▪  ▪
פלג-קימלוב. 18 נקודות
כך אנו מודדים
"שיפוט מהיר" נועד לבחון את השופטים בעיני הציבור הנזקק לשירותיהם. לאור זאת, וגם משום שהבדיקה נעשית בזמן אמת באולם ונמשכת כשעה, היא מתמקדת ביעילות ובמזג שיפוטי. המדור אינו מתיימר לבדוק את הידע של השופטים ואת איכות ההחלטות, ואינו בוחן אותם לאורך זמן. מאחר שמדובר בהתרשמות סובייקטיבית נקודתית ולא במדע מדויק, גם הציונים הם כאלו – תוך שמירה על פרמטרים אחידים. הציון המירבי בכל קטגוריה הוא 9 ולא 10, מתוך תפישה עקרונית – כמאמר בית המשפט העליון – ש"השלֵמות אינה נחלתו של שופט בשר ודם".

נחכה לסיום הקורונה
הקורונה פגעה גם בפעילותו של "שיפוט מהיר", שנפסקה בשיאה של המגיפה ונתקלה בקשיים לאחר מכן. המגבלות על מספר הנוכחים באולמות בתי המשפט גרמו לכך, שבמספר לא-מבוטל של מקרים לא יכול היה הח"מ להיכנס לאולם. בשל כך, אין מנוס מהשעיית המדור עד להסרת המגבלות – בתקווה שהדבר יתרחש בהקדם.

הציון הממוצע של השופטים שנסקרו במדור "שיפוט מהיר" בשנת תש"ף הגיע ל-96.1 – הגבוה ביותר בתשע שנותיו של המדור. מדובר במגמה מתמשכת של עלייה, הבולטת במיוחד לנוכח העובדה שהמדור שם דגש בשנים האחרונות על שופטי שלום שחלק ניכר מהם חדשים יחסית במערכת. הדבר מלמד, כמובן לא בבדיקה מדעית-אמפירית, על הצלחה בתהליך בחירת השופטים. בסך-הכל ניתנו השנה ציונים ל-39 שופטים.
הציון הממוצע ביעילות עמד השנה על 96.7, בעוד הציון הממוצע על מזג שיפוטי עמד על 95.5. בכך דומה שנת תש"ף לרוב השנים הקודמות, ודומה שהסיבה ברורה: יעילות ניתן ללמד, בעוד שמזג שיפוטי הוא במידה רבה תכונה מוּלֶדת. כמו בשנים האחרונות, גם השנה הושם דגש על הליכים בהם השופטים מעורבים במיוחד: תביעות קטנות, מעצרים, ימי מוקד פליליים וקדם-משפט. אלו הם גם ההליכים בהם מתרכזים חלק ניכר מן התיקים במערכת ואשר נוגעים לחיי היום-יום של רוב הנזקקים לשירותיה – ומכאן החשיבות הגדולה עוד יותר של הניהול וההתנהלות מצד השופטים.
המדור גם ביקר השנה באולמותיהם של שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם, המנהלים את משפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ההתרשמות מן השלושה הייתה חיובית, כאשר שחם מקבל את הציון המירבי (18 נקודות), ושני עמיתיו – את הציון השני בטיבו (17 נקודות).

אלפי שעות מתבזבזות
הדר. הציון הנמוך ביותר

המלכוד כאן ברור: לא ניתן לנהל דיון פלילי בלי הנאשם והסניגור גם יחד. לבתי המשפט יש כלים – צווי הבאה לנאשמים והוצאות אישיות לסניגורים – אך לא נעשה בהם שימוש של ממש. התוצאה ניכרת לעין. במצב זה, חובה לשנות דיסקט ולהתחיל להטיל (ולאכוף) את הסנקציות

את הציון המירבי (18 נקודות) קיבלו השופטים והרשמים הבכירים הבאים: אפרת בוסני, רבקה אייזנברג, אדהם ספדי, איילת השחר ביטון-פרלה, סימי פלג-קימלוב, יעקב שקד, יוסי ברכיה, אילה אורן, חילמי חג'וג', אביגיל ון-קרפלד, יהושע צימרמן, מריה פיקוס-בוגדאנוב, שלומית בן-יצחק, עודד שחם, אריה דורני-דורון, אבנר יפרח, עודד מורנו, זהבית אלדר ומרדכי כדורי.
17 נקודות קיבלו השופטים והרשמים הבכירים הבאים: קרן מרגולין-פלדמן, יורם ברוזה, שירלי דקל-נוה, טל אוסטפלד-נאוי, רענן בן-יוסף, שלמה בנג'ו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם, טל כהן-אלימלך, אורלי מור-אל, אברהם הימן, עלאא מסארווה, דורון יעקבי וטארק חסנין. 16 נקודות קיבלו השופטים הבאים: שלמה ארדמן, עדו כפכפי, ארז מלמד ותמר בר-אשר. הציונים הנמוכים ביותר ניתנו לציפי כהן-אביטן (15 נקודות) ולאורי הדר (14 נקודות).
כמו בכל שנותיו של המדור, גם בשנת תש"ף הציפו הביקורים באולמות ברחבי הארץ מספר בעיות מערכתיות, חלקן מוכרות היטב משנים עברו. החמורה שבהן היא איחורים ולעיתים אי-התייצבות של נאשמים וסניגורים בתיקים פליליים, הגורמת לבזבוז של שעות רבות בימי מוקד והקראות, כפי שראינו אצל טל אוסטפלד-נאוי. התופעה בלטה במיוחד בבית המשפט לעניינים מקומיים בקריות (אצל השופטות סימי פלג-קימלוב ואיילת השחר ביטון-פרלה), כאשר נקבעים עשרות תיקים ביום – כמעט מתוך הנחה שממילא חלק משמעותי לא יתקיימו בשל היעדרויות או דחיות.
ניתן להעריך, כי בכל שנה יורדות כך לטמיון אלפי שעות שיפוטיות – שהן, כפי שאומרים שוב ושוב כל ראשי המערכת, המשאב היקר ביותר שלה. המלכוד כאן ברור: לא ניתן לנהל דיון פלילי בלי הנאשם והסניגור גם יחד. לבתי המשפט יש כלים – צווי הבאה לנאשמים והוצאות אישיות לסניגורים – אך לא נעשה בהם שימוש של ממש. התוצאה ניכרת לעין. במצב זה, חובה לשנות דיסקט ולהתחיל להטיל (ולאכוף) את הסנקציות.

בדיקה מראש ודיווח מראש

ישנם כאלו המגיעים לדיון ללא הכנה מספקת, אם בכלל, ומביך לשמוע את טענותיהם (ראו המקרה אצל טארק חסנין, של עורכת דין שטענה להעדר ייצוג בהליך הקודם – והתברר שמשרדה-שלה הוא שייצג). עורך דין פלילי עשה "ברוגז" לשופט ארז מלמד – והלה כלל לא הגיב. יש סניגורים הנדחפים בין דיונים ומנסים להתקדם לראש התור (כמו בדיוני המעצרים אצל יורם ברוזה). כל עוד השופטים ימשיכו לשתוק – גם ההתנהגות הזאת תימשך

בעיה נוספת באולמות הפליליים היא בקשות דחייה של סניגורים, המלמדות על ניהול זמנים לקוי – בלשון המעטה. כמעט תמיד ניתן לשמוע שהסניגור קיבל את הייצוג רק שלשום ופנה לתביעה רק אתמול ויש לו פגישה בשבוע הבא (כמו למשל באולמה של שירלי דקל-נוה). לא ניתן להבין מדוע זוהי ההתנהלות. הרי תאריכי הדיונים ידועים זמן רב מראש, וכל מה שצריך לעשות הוא להתארגן לקראתם כמה ימים קודם.
העומס אינו הסבר, משתי סיבות. האחת: זמן הוא בינארי; אפשר להשתמש בו כעת או בעוד שבוע, וזה רק עניין של החלטה. השנייה: אם לסניגור אין זמן להתכונן כראוי להגנה – שלא יקח על עצמו את התיק; הכסף אינו חזות הכל. בהקשר זה מצויים השופטים בבעיה גדולה עוד יותר: הם הרי לא ימנעו את לימוד התיק, בוודאי ירצו לעודד הגעה להסכמות ואין להם אמצעים נגד הסניגורים. ייתכן שהפתרון החלקי מצוי בצד הטכני: בדיקה מראש של המזכירות וחובת דיווח מראש של הצדדים על מצב הייצוג והמגעים ביניהם, תוכל לייתר את ההגעה לאולם ואת בזבוז הזמן של בקשת דחייה ופתיחת יומן. מה שקורה כיום, מבזה את בתי המשפט בעיני הנזקקים לשירותיהם ויוצר אווירה של שוק וחוסר רצינות.
עוד תופעה נפוצה יחסית היא התנהגות גסה וחובבנית של עורכי דין. ישנם כאלו המגיעים לדיון ללא הכנה מספקת, אם בכלל, ומביך לשמוע את טענותיהם (ראו המקרה אצל טארק חסנין, של עורכת דין שטענה להעדר ייצוג בהליך הקודם – והתברר שמשרדה-שלה הוא שייצג). עורך דין פלילי עשה "ברוגז" לשופט ארז מלמד – והלה כלל לא הגיב. יש סניגורים הנדחפים בין דיונים ומנסים להתקדם לראש התור (כמו בדיוני המעצרים אצל יורם ברוזה). כל עוד השופטים ימשיכו לשתוק – גם ההתנהגות הזאת תימשך.

הרבה מאוד תלוי בשופט/ת
יעקבי. זמן מול סכום [צילום: הרשות השופטת]

אילה אורן הפגינה אנושיות רבה בדיוני מעצרים ומילאה תפקיד של כמעט עובדת סוציאלית. חילמי חג'וג' ניהל למופת דיונים בתביעות קטנות, כולל התגברות על קשיי שפה. יהושע צימרמן התמודד עם הודאה בעייתית של נאשם, תוך הקפדה נכונה על קבלת הודאת אמת. מריה פיקוס-בוגדאנוב עשתה בית ספר בניהול דיוני מעצרים, ושלומית בן-יצחק – בניהול יום מוקד פלילי

המדור גם ביקר השנה לראשונה באולמו של רשם הדן בהתנגדויות לביצוע שטרות (דורון יעקבי), ומהביקור עלתה התמיהה, מדוע מוקדשים משאבים כה רבים לעניינים שהם לעיתים בסכומים הנופלים מאלו של תביעות קטנות. ודאי ש"דין פרוטה כדין מאה", לבטח מבחינת הצדדים, אך המערכת הרי יצרה את מסלול התביעות הקטנות בין היתר כדי שיהיה מיתאם כלשהו בין הסכום לבין המשאבים. חייב להימצא פתרון מערכתי לתיקים אלו, שאם אינם נסגרים ברמת הרשם – עוברים לשופט, על כל הכרוך בכך.
שתי הערות על שופטים שקיבלו ציונים נמוכים יחסית. שלמה ארדמן לא ניהל בצורה נכונה את זמנו ואת זמנם של הצדדים, תוך בזבוז דקות רבות על עניינים שוליים. אורי הדר לא הצליח להשתלט על הצדדים בתיק תביעה קטנה ובזבז זמן בנסיונות הסבר. בשני המקרים, מדובר בהתנהלות שניתן לתקן בקלות יחסית – בעיקר עם תודעת שירות לציבור. ועוד הערה: הרשמת מירי שי כלל לא אפשרה להיכנס לאולמה, בנימוק לא-נכון של מגבלות קורונה וגם לאחר שהח"מ הזדהה כעיתונאי; זו הפעם השנייה שמתרחש אירוע כזה בבית הדין לעבודה בחיפה.
כתמיד, נסיים בתופעות הראויות לצל"ש. רבקה אייזנברג יצרה את האיזון הראוי בין הנושים לחייבים בתיקי פשיטות רגל. אילה אורן הפגינה אנושיות רבה בדיוני מעצרים ומילאה תפקיד של כמעט עובדת סוציאלית. חילמי חג'וג' ניהל למופת דיונים בתביעות קטנות, כולל התגברות על קשיי שפה. יהושע צימרמן התמודד עם הודאה בעייתית של נאשם, תוך הקפדה נכונה על קבלת הודאת אמת. מריה פיקוס-בוגדאנוב עשתה בית ספר בניהול דיוני מעצרים, ושלומית בן-יצחק – בניהול יום מוקד פלילי. עודד שחם התכונן לדיון בצורה מושלמת והיה חד כתער במהלכו. אצל אבנר יפרח בלטו תודעת השירות וחביבותו הטבעית. זהבית אלדר הראתה כיצד אפשר לסיים תביעה קטנה ב-15 דקות בלי להחמיץ שום דבר. כל אלו מלמדים שוב, שהרבה מאוד תלוי בשופט/ת – ולכן הציפיות שלנו הן בהתאם.

תאריך:  05/08/2020   |   עודכן:  05/08/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ציוני השופטים עולים; יש בעיות מערכתיות
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
אין בקרה על שופטי המשפחה.
משפטן  |  6/08/20 09:44
2
מדור די מטופש!!
עובר אורח  |  6/08/20 21:02
3
מאמר רדוד כרגיל אצל הכותב
איתמראמרררר  |  7/12/20 10:09
4
הרעיון במקום..הקריטריונים
אוליבר וונדל   |  19/12/21 08:50
5
ביקורת על התנהלות לקויה
מיקי מאוס   |  10/02/23 18:07
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שיפוט מהיר
איתמר לוין
רשם בית הדין לעבודה בחיפה, טארק חסנין, יכול להיות מוכן טוב יותר לדיונים – אם כי הוא שם לב היטב לפרטים במהלכם. באחד התיקים עליו להתמודד עם הופעה מביכה, בלשון המעטה, של עורכת דין מטעם המערער
איתמר לוין
הרשם הבכיר אבנר יפרח טורח להדגיש בפני הצדדים שהוא מכיר היטב את טענותיהם - וזה בהחלט נכון. תודעת שירות, חביבות ושמירה על תקינות ההליך מובילים אותו לתוצאות טובות
איתמר לוין
תקלה במערכת המחשב משבשת מעט את הדיונים אצל תמר בר-אשר. חוץ מזה היא מפגינה יעילות ניכרת - לפעמים קצת יותר מדי, במה שנראה כהתעלמות משתי נקודות בתיק של הטרדות מיניות
איתמר לוין
אדם שנהג בהשפעת קוקאין זוכה למידה מרובה של חסד מצידו של השופט המחוזי מרדכי כדורי, בשל נסיבות ייחודיות    בהמשך הוא מצביע על רשלנות של המדינה, שלא ידעה שהעד המרכזי שלה כבר איננו שוטר
איתמר לוין
כיצד מנהלים תביעה קטנה בתוך 15 דקות, בלי לוותר על שום פרט חשוב, באווירה טובה ותוך הגעה מהירה למסקנות? הרשמת הבכירה זהבית אלדר נותנת שיעור מאלף
רשימות נוספות
"פה כבר הלכת לאיבוד"  /  איתמר לוין
"אולי עדיף שלא תספר לי"  /  איתמר לוין
"עיקמתי את החוק, הפכתי את העולם"  /  איתמר לוין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il