הסכם הנורמליזציה שהושג בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא המשך ישיר למאמצי ישראל, כבר בדצמבר, 2019 להשיג הסכם אי-לוחמה עם ארבע מדינות ערביות: עומאן, בחריין, איחוד האמירויות ומרוקו.
את המהלך הזה יזם אז שר החוץ ישראל כ"ץ בתיאום עם ראש הממשלה
בנימין נתניהו, כבר בחודש ספטמבר 2019 נפגש השר ישראל כ"ץ, במהלך הדיוני העצרת הכללית של האו"ם, עם שר החוץ של עומאן יוסף בן עלאווי ועם אנואר קרקאש שר המדינה לענייני חוץ של איחוד האמירויות והעלה בפניהם את יוזמתו.
משלחת ישראלית של נציגים ממשרד החוץ, מהמועצה לביטחון לאומי, משרד הביטחון ומשרד המשפטים יצאה בתחילת חודש דצמבר 2019 לוושינגטון לדיונים כדי לנסות ולקדם מול הממשל את היוזמה להסכמי אי-לוחמה בין ישראל למדינות ערב. תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ הייתה אז בהקפאה עמוקה וארה"ב ניסתה לסייע לישראל לקדם את המהלך.
ויקטוריה קואטס, סגנית היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן נפגשה עם שגרירי איחוד האמירויות, בחריין, עומאן ומרוקו בוושינגטון והציגה בפניהם את היוזמה הישראלית החדשה וביקשה את התייחסותם אליה, השגרירים אמרו לה שיעבירו את המסר להנהגות הפוליטיות במדינותיהן ויחזרו עם תשובה בהקדם, אחר כך ניסה שר החוץ מייק פומפיאו לקדם את המהלך, הוא יצא למרוקו וניסה להשיג הסכם שהיא תהייה המדינה הראשונה לחתימה על הסכם אי-הלוחמה עם ישראל אך הדבר לא צלח.
ישראל לא הסתירה את מאמציה להגיע לנורמליזציה מלאה עם מדינות ערב, ראש הממשלה נתניהו הודיע בחודש אוקטובר שעבר כי ישראל מקיימת קשרים עם 6 מדינות ערביות לפחות, משרד החוץ פירסם ב-1 בדצמבר 2019 הודעה רשמית כי משלחת רשמית תבקר בדובאי לצורך הכנת השתתפות ישראל בתערוכת "אקספו 2020".
דלת נוספת שדרכה ניסתה ישראל להדק את הנורמליזציה עם מדינות המפרץ הייתה נושא הביטחון וחופש השיט במימי המפרץ. גורמים ערבים מסרו כי סעודיה הציבה את בחריין בחזית המדינית והתקשורתית כדי לטפל בנושא, ב-21 באוקטובר 2019 התקיימה בבחריין ועידה בנושא ההגנה על חופש השיט במפרץ בהשתתפותה של משלחת ישראלית.
הוועידה הזו התקיימה בהמשך ל"ועידת ורשה" שהתקיימה בחודש פברואר שעבר בהובלת ארה"ב שבה השתתפו כ-60 מדינות ובהן סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים, תימן, ירדן, כווית, מרוקו ועומאן. במקביל נמשכו הביקורים החשאיים והגלויים של נציגי ממשלת ישראל במדינות ערב, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בנסיכות עומאן ואילו שר החוץ דאז ישראל כ"ץ ביקר באיחוד האמירויות.
על-פי ידיעות בכמה אמצעי התקשורת הערביים, שמעולם לא אושרו, ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד בחשאי עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. כמו-כן כמה מדינות במפרץ אירחו מספר פעמים משלחות ספורט ישראליות.
אין ספק שהשגת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות מסמלת את הצלחת המדיניות הישראלית לנסות ולנתק את הקשר שיצרו הפלשתינים בין הנורמליזציה עם ישראל לבין השגת הסכם מדיני עמם, הבעיה הפלשתינית איננה עומדת עוד בראש סדר היום של מדינות ערב, הסכנה האירנית השתלטה עליו והזירה הפלשתינית מפוצלת בלאו הכי בין הגדה לרצועה מבלי יכולת להגיע להסכמה לאומית שתאפשר ניהול משא-ומתן רציני עם ישראל שתוצאותיו יחייבו את כל הפלשתינים.
מדינות ערב המתונות עוקבות גם אחרי המדיניות התקיפה של ישראל נגד ההתבססות הצבאית של אירן בסוריה והתקיפות הצבאיות המיוחסות לישראל על יעדים אירניים, אין ספק שהדבר הזה משפיע על היחס שלהן כלפי ישראל ככוח צבאי אזורי חשוב במזה"ת שאיננו חושש להתעמת עם אירן ושכדאי לחבור אליו אפילו באופן חשאי ולתאם עמו מהלכים כדי לנסות ולבלום את ההשפעה האירנית.
פריצת הדרך
על-פי גורמים אמריקנים, פריצת הדרך בהשגת ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות נעשתה בשבועות האחרונים לאחר שראש הממשלה נתניהו קבע את ה-1 ביולי כמועד לתחילת החלת הריבונות הישראלית בשטחים בגדה, באיחוד האמירויות נכנסו ללחץ והדבר קידם את המוכנות של איחוד האמירויות להתקדם מול ישראל לקראת ההסכם.
יוסוף אלעותייבי, שגריר איחוד האמירויות בוושינגטון, פירסם מאמר חריף נגד הסיפוח בעיתון
ידיעות אחרונות ואחר כך הציע לממשל האמריקני את העסקה: קידום הנורמליזציה מול ישראל בתמורה להורדת נושא הסיפוח מעל סדר היום.
ברגע שראש הממשלה נתניהו נתן "אור ירוק" לרעיון חלה פריצת הדרך, דמות מפתח בקידום ההסכם הייתה ראש המוסד יוסי כהן אשר נסע כמה פעמים לאיחוד האמירויות כדי לקדם את ההסכם.
ההשפעה על הפלשתינים
הפלשתינים הופתעו מההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות והם בהלם, הרש"פ הודיע על החזרת השגריר הפלשתיני מאיחוד האמירויות ותיארה בהודעה חריפה את התנהלות איחוד האמירויות כ"בגידה ותקיעת סכין בגב". איחוד האמירויות שבר את האיסור הפלשתיני על מדינות ערב, שנתמך על-ידי הליגה הערבית, שלא להתקדם לעבר נורמליזציה עם ישראל לפני שיושג הסדר קבע מלא בין ישראל לפלשתינים.
החשש הפלשתיני המיידי הוא מפני סחף בעמדות של מדינות ערב; גורמים בכירים בפתח אומרים כי מדינות ערביות נוספות יודיעו בקרוב על הסכם נורמליזציה עם ישראל ובהן בחריין, עומאן וסודן.
ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות זוכה לתמיכה של מדינות ערב המתונות כמו מצרים וירדן, המלך עבדאללה נושם עתה לרווחה לאחר שנושא סיפוח ההתנחלויות ובקעת הירדן ירד מעל הפרק. המהלך הישראלי יאפשר עתה לשקם מחדש את היחסים עם ירדן שנפגעו בעקבות תוכנית הסיפוח בגדה.
גם הרש"פ תרוויח בעקיפין מהמהלך למרות מדובר במכה קשה ליוקרתו של מחמוד עבאס, במיוחד לאור העובדה שבכירים בפתח הזהירו אותו כבר לפני שנתיים שלא לנתק את הקשרים עם ממשל טראמפ בעקבות ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל ולהיכנס למשא-ומתן על הנשיא טראמפ על תוכנית "עסקת המאה".
הורדת נושא הסיפוח מעל סדר היום, תאפשר ליו"ר הרש"פ לחדש את הקשרים הביטחוניים בין המודיעין הפלשתיני ל-CIA ואת התיאום הביטחוני עם ישראל, הוא גם יוכל לקבל מאות מיליוני שקלים של כספי המיסים שישראל גובה עבור הרש"פ מדי חודש בחודשו ובכך לשפר את מצבה הכלכלי של הרש"פ שנפגע קשה בגלל מגיפת הקורונה.
עם זאת, יש בהסכם עוקץ גדול עבור יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס והוא חזרתו לתמונה הפוליטית והמדינית של יריבו הפוליטי המר
מוחמד דחלאן המשמש כיועצו המיוחד של שליט אבו דאבי מוחמד בן זאיד.
האתר "דאר אל-חיאת" דיווח ב-13 באוגוסט מפי מקורות אמריקנים יודעי דבר כי ההסכם המשולש בין ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות כולל את חזרתו של מוחמד דחלאן לרש"פ, דחלאן גורש בזמנו מתנועת פתח על-ידי מחמוד עבאס שהאשים אותו בשחיתות בגלל שהסתכסך עם שני בניו, ההסכם משפר את סיכוייו של מוחמד דחלאן בקרב הירושה,לדלחאן יש בסיס תמיכה חזק ברצועת עזה ומאחזי כוח במחנות הפליטים בגדה, הוא נהנה מתמיכה של מצרים, ירדן, איחוד האמירויות וסעודיה, חזרתו לזירה הפוליטית תגביר את המאבק בצמרת פתח על הנהגת הרש"פ.
מחמוד עבאס צפוי לנסות ולגבש עכשיו חזית משותפת עם חמאס נגד הסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות ואיסלאמיות, הוא כבר שוחח בנושא עם מנהיג חמאס אסמעיל הניה.
ההשפעה על אירן
לאירן יש יחסים טובים עם איחוד האמירויות אך כל מדינות המפרץ ובראשן סעודיה חוששות ממגמות התפשטות של אירן, מכוחה הרב וממאמציה להשיג נשק גרעיני. ההכרה של איחוד האמירויות בישראל והנורמליזציה עמה היא מכה קשה למדיניות האירנית במפרץ.
לאיחוד האמירויות יש צבא חזק אך הוא איננו יכול להתמודד עם הצבא האירני,ההסכם עם ישראל יאפשר לאיחוד האמירויות להדק את שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי עם צה"ל, במיוחד מבחינה מודיעינית ואספקת מערכות נשק מתקדמות. עם זאת, אירן תיאלץ לבלוע את הצפרדע החדשה מבחינתה במזרח התיכון ולהשלים עמה,עם זאת, היא בוודאי תנסה לחבל באופן חשאי בהסכם בין איחוד האמירויות לבין ישראל.
אירן זקוקה לסיוע של אנשי ממשל וסוחרים באבו דאבי אבו דאבי בתחום סחר הנפט החשאי וגם בכל מה שקשור ליצוא ויבוא סחורות חיוניות נוכח מצבה הכלכלי הקשה בעקבות הסנקציות האמריקניות.
לאן פני הדברים?
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא בהחלט הסכם היסטורי, איחוד האמירויות חצה את הרוביקון וזה יאפשר למדינות ערביות ואיסלאמיות נוספות ללכת בעקבותיו ולהגיע להסכם דומים עם ישראל.
ראש הממשלה נתניהו הצליח ליצור תקדים חשוב מאוד ביחסי ישראל עם מדינות ערב של "שלום תמורת שלום", ככל שיצטרפו מדינות ערביות ואיסלאמיות נוספות להסכמי נורמליזציה עם ישראל, הנוסחה הזו תתבסס יותר ויותר.
ההסכם מחזק את מעמדה של ישראל בעיני הערבים כמעצמה אזורית חזקה, מגביר את הבידוד של הרש"פ וחמאס ומציג את יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כמנהיג כושל שאיננו רוצה להתאים את עצמו להתפתחויות החדשות במזרח התיכון ולגלות פרגמטיות שתאפשר הגעה להסכם שלום מלא עם ישראל.
עולי רגל מאיחוד האמירויות ומדינות המפרץ יוכלו להגיע לישראל והתפלל במסגד אל-אקצה, דבר שינפץ לרסיסים את הנרטיב השקרי הפלשתיני כי "אל-אקצה בסכנה". ישראל מתחזקת מבחינה אסטרטגית ובינלאומית וכנראה גם מבחינה כלכלית, הקשרים הכלכליים עם מדינות המפרץ הם חשובים מאוד וזה יאפשר לישראל גם לקבל לגיטימציה פומבית ורשמית בקרב מדינות המפרץ.
הקשר ההדוק בין ישראל לממשל טראמפ וכוחה הצבאי והכלכלי הוא כוח חשוב שמדינות המפרץ אינן יכולות ואינן רוצות להתעלם ממנו, שליטי המפרץ רוצים לשמור על כס השלטון, זו העדיפות הראשנה מבחינתם, הבעיה הפלשתינית איננה ראש סדר העדיפות שלהם, מחמוד עבאס והפלשתינים יכולים לחכות.
