ככל שקרב מועד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, גובר העניין באירן בהשלכותיהן האפשריות של תוצאותיהן על עתיד הסכם הגרעין וחידוש המו"מן בין טהרן למערב. לנוכח סקרי דעת הקהל בארצות הברית, גוברת ההערכה באירן, כי סיכוייו של ג'ו ביידן לנצח בבחירות עלו. בחודש יוני העריך שר החוץ האירני, מוחמד ג'ואד זריף, כי סיכוייו של הנשיא דונלד טראמפ לנצח בבחירות פחתו משמעותית בחודשים האחרונים, אם כי הם עדיין גבוהים מ-50%.
לדעת כמה פרשנים אירנים, ניצחון ביידן בבחירות עשוי לסלול את הדרך לחידוש המו"מ בין אירן לארצות הברית ולהחיות את הסכם הגרעין. חלקם ראו בטיוטת המצע של המפלגה הדמוקרטית, מקור לאופטימיות זהירה. המצע מותח ביקורת על החלטתו של טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין, קורא לחזור להסכם כדרך המועדפת למנוע את הצטיידות אירן בנשק גרעיני ושולל מאמץ אמריקני לקידום שינוי משטר באירן.
לעומת זאת, מתחזקים הקולות הקוראים להנמיך ציפיות בנוגע לאפשרות חידוש המו"מ והחייאת הסכם הגרעין גם בתרחיש של ניצחון ביידן בבחירות. קולות אלה גורסים, כי אין הבדל של ממש בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית בעמדתן כלפי אירן וכי ההתפתחויות, שאירעו מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין, יקשו מאוד להחיותו. ב-27 ביולי הצהיר דובר משרד החוץ האירני, עבאס מוסוי, כי אירן אינה מייחסת חשיבות רבה לאישים או למפלגות בארצות הברית אלא לאופן התנהלותם מולה, וכי כל הממשלים האמריקנים, בין אם דמוקרטים או רפובליקנים, הפגינו עוינות כלפיה.
לא רק בקרב השמרנים
בתוך כך, אמצעי תקשורת המזוהים עם האגף השמרני באירן הציגו כמשאלת לב חסרת בסיס את הציפייה לשינוי מהותי במדיניות החוץ האמריקנית כלפי אירן במקרה של ניצחון ביידן בבחירות. במאמר מערכת, שהתפרסם בעיתון הרדיקלי "כיהאן" (25 ביולי) בעקבות פרסום מצע המפלגה הדמוקרטית, נכתב, כי אין כל הבדל בין תנאי ביידן לחזרה להסכם הגרעין לבין דרישותיו של טראמפ. העיתון הצביע על כך שגם מצע המפלגה הדמוקרטית מצדד במאמצים להרחיב את המגבלות על תוכנית הגרעין האירנית, וקורא לכלול בהסכם גרעין משופר התייחסות גם לתוכנית הטילים ולפעילותה האזורית של אירן. כמו-כן התייחס העיתון להצהרות כמה מיועציו של ביידן, שקראו להמשיך בלחץ על אירן ולהימנע מהסרת הסנקציות עד להשגת הסכם כולל וארוך טווח.
הטענה לפיה אין הבדלים משמעותיים בין שתי המפלגות בארצות הברית ביחסן כלפי הרפובליקה האיסלאמית, רווחת באירן מזה שנים, בעיקר בקרב החוגים השמרנים והרדיקלים. אלא שלאחרונה נשמעים גם בקרב חוגים המזוהים עם המחנה הפרגמטי באירן ספקות בנוגע לאפשרות, כאילוו ניצחון ביידן יאפשר להשיג התקדמות מדינית משמעותית. כך, למשל, העריך היומון הרפורמיסטי "שרק" (13 באוגוסט), כי לא יהיה פשוט לשוב להסכם הגרעין חרף כוונתו המוצהרת של ביידן לעשות כן.
העיתון הצביע על מספר קשיים עיקריים בדרך לחידוש המו"מ ולהסכם חדש. ראשית, הצורך להגדיר מחדש את לוחות הזמנים שנקבעו בהסכם הגרעין ושאינם רלוונטיים עוד. שנית, רצונה של ארצות הברית לכלול בהסכם עתידי גם את סוגיית הטילים ארוכי הטווח ופעילות אירן באזור. שלישית, חלון ההזדמנויות הקצר בין כניסת הנשיא החדש לבית הלבן (ינואר 2021) לבחירות לנשיאות אירן (מאי או יוני 2021), שעלולות להביא לכינונה של ממשלה שמרנית בטהרן. ורביעית, ההתנגדות הצפויה מצד הסנאט האמריקני לחזרה להסכם הגרעין במתכונתו הנוכחית. "בשלוש השנים וחצי האחרונות היו הזדמנויות רבות לשמירת הסכם הגרעין והיה אף ניתן להכניס בו שינויים... אך למרבה הצער איבדנו הזדמנויות אלה", סיכם היומון.
העיתונאי והאינטלקטואל מבקר המשטר, אחמד זידאבאדי, הביע אף הוא ספק בנוגע לסיכוי לחזור להסכם הגרעין. בטור דעה, שפרסם באתר "דיפלומטיה אירנית" תחת הכותרת "האשליה של הרווח שבניצחון ג'ו ביידן בבחירות עבור אירן" (3 באוגוסט), טען זידאבאדי, כי האסטרטגיה של הדמוקרטים אינה מבוססת על חזרה להסכם הגרעין ללא תנאי, אלא מותנית בשינוי מדיניות הפנים והחוץ של הרפובליקה האיסלאמית. אם הנהגת אירן תהיה מעוניינת למצוא דרך להפיג את המתיחות עם ארצות הברית, ניצחון ביידן עשוי לספק לה הזדמנות לעשות זאת. אך אם אין היא מעוניינת בכך, גם ניצחון כזה לא יסייע, משום שאין הבדל משמעותי בין החששות והדרישות של המפלגה הדמוקרטית כלפי אירן לעומת המפלגה הרפובליקנית.
גם הפרשן הפוליטי הרפורמיסטי, עבאס עבדי, הטיל ספק בהשלכותיו החיוביות של ניצחון ביידן עבור אירן. הוא אומר (2 באוגוסט), כי אינו סבור שיש הבדל משמעותי בין טראמפ לביידן ואף ציין, כי מדיניותו של טראמפ במזרח התיכון הייתה מבחינות מסוימות עדיפה על פני זו של הדמוקרטים, משום שהוא לא חתר להתערבות צבאית ישירה באזור.
זו לא רק הנמכת ציפיות
ניתן אומנם להסביר חלק מהקולות הנשמעים באירן להנמיך ציפיות לקראת הבחירות בארצות הברית כצעד טקטי, שנועד לשפר את עמדת המיקוח של טהרן לקראת חידוש אפשרי של המו"מ עם ארצות הברית. לאירן אינטרס ברור לשמר בידיה קלפי מיקוח למו"מ עתידי ולא להציג עצמה כמי שנתונה בעמדת חולשה, מייחלת לניצחונו של ביידן ובונה על בחירתו כדי להסיר מעליה את הלחץ שהופעל עליה בשנים האחרונות.
עם זאת, הגישה המפוכחת והזהירה לקראת הבחירות בארצות הברית מבטאת הכרה גוברת באירן, גם בקרב חוגים פרגמטיים שתמכו בעבר בהסכם הגרעין, כי ניצחון של ביידן אינו מבשר בהכרח פריצת דרך מדינית. להכרה זו תרמה האכזבה מההסכם, שלא הניב בראיית אירן את התוצאות הרצויות מבחינה כלכלית, ובעיקר פרישתו של טראמפ מההסכם, שהתפרשה בעיני רבים באירן כהוכחה לטענתו המסורתית של מנהיג אירן, עלי חמנאי, כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית וכי תוכנית הגרעין מהווה רק תירוץ בידיה ללחוץ על אירן על-מנת להכשיר את הקרקע לשינוי משטר. בנסיבות אלה נוטים כיום גם החוגים הפרגמטיים באירן לאמץ גישה ספקנית וריאליסטית יותר בנוגע לעתיד הסכם הגרעין, במיוחד לאור תהליכי ההקצנה המאפיינים את המערכת הפוליטית האירנית בשנתיים האחרונות ועשויים להשפיע גם על תוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות אירן.
אין משמעות הדבר, כי אירן תימנע מלשוב לשולחן המו"מ לאחר הבחירות בארצות הברית, במיוחד אם הדבר יאפשר לה, לכל הפחות, הקלה בסנקציות. החלטת אירן האם לשוב לשולחן המו"מ תלויה, מטבע הדברים, בהצעה האמריקנית שתוגש לה לאחר הבחירות וכן במכלול השיקולים והאינטרסים האירנים, כפי שייבחנו על-ידי ההנהגה בטהרן במסגרת תהליך גיבוש אסטרטגיה כוללת לאחר הבחירות בארצות הברית. עם זאת, בגישה המסויגת המשתקפת בשיח האירני לקראת הבחירות יש כדי לחזק את ההערכה, כי גם ניצחון של המועמד הדמוקרטי אינו מבטיח את חידוש המו"מ, ועל אחת כמה וכמה את השגתו של הסכם חדש ומשופר.
