אני ומשפחתי
למי שטרם ראה את התערוכה האחרונה של מאיר פיצ'חדזה זוהי הזדמנות (עד 29.8.20) לראות את מקבץ העבודות בנושא "דיוקנאות ואנשים" המוצג בגלריה חזי כהן, תל אביב (מייצגת את עיזבון האמן), לציון 10 שנים לפטירתו (1955-2010).
פיצ'חדזה נולד ב-1955 בגרוזיה. בשנת 1974 עלה לישראל עם הוריו ואחותו מקוואלה, גם היא ציירת. שניהם למדו ציור בגרוזיה והושפעו מהציירים הרוסיים הגדולים ומאמנים קלאסיים ידועים. פיצ'חדזה נפטר מסרטן הריאות בגיל 54 ונחשב לאמן מוערך ומצליח מסחרית בשדה האמנות הישראלי. פיצ'חדזה זכה במספר פרסים: קרן שרת מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל (1982-3), פרס האמן הצעיר, פרס שר החינוך (1988), פרס היצירה בתחומי האמנות הפלסטית מטעם משרד החינוך והתרבות (1989), מדליית זהב במסגרת הביאנלה האסייתית-אירופית באנקרה בשנת 1990. במוזאון תל אביב לאמנות הוצגה תערוכתו "אמנות כאוטוביוגרפיה" (2003).
הוא ידוע במגוון נושאים בעבודותיו. מדמויות הנשים הדקיקות וארוכות האצבעות על-רקע נוף דמיוני החוזר על עצמו בהרבה מעבודותיו. מנגנות בנבל, או נשענות על עמודי אבן בסיגנון קלסי. נושא אחר הוא ציורים בסיגנון ילדותי, מוקפים במסגרת עם איורים משפת הסימנים. ביניהם ציורי צעצועים, אבירים או ילדים על סוס, והמרהיב מכל - ציור הנסיך הקטן מסיפורי הטייס הסופר סנט אקזופרי. נושאים אלה אף העביר למדיום תלת ממדי - פסלים צבעוניים.
כאן, האמן מתרכז ב"דיוקנאות ואנשים", בני משפחתו או אנשים שפגש ואת תצלומיהם שמר. זהו תוצר של שהייה בארה"ב במילגת השתלמות, שם התלבט, כדבריו, במה להתרכז, ושב להרהר בעברו, מתוך זיכרונותיו, מטיול בגרוזיה ומצילומים שבידיו. גם בציורים אלה נראים מוטיבים חוזרים כגון הנוף הקבוע, הדמיוני, של שני הרים ועמק זוהר ביניהם. על-רקע זה הדמויות נראות תלושות מהמציאות. כך נראית, למשל, ילדה קטנה לבושה כמו כלה, אב ובנו מתנשקים, נשים אהובות, מזוודות, המעידות בברור על נסיעותיו של מהגר שלא תמיד מצליח להיקלט, כבד לשון, ששפתו המושלמת הייתה הציור. גם את הרצל צייר על-רקע זה. בקומת המרתף ניתן ליהנות משלל עבודותיו של האמן. שבת אחרונה לפני סגירה (29.8.20).
מצייר חפשי, ללא הגבלות
בגלריה רו ארט שבאזור התעשיה בת"א (שביל המרץ 3) נמשכת התערוכה של ערן וולקובסקי, צייר, מעצב גרפי, מאייר, קריקטוריסט. הוא נולד (1947) בקיבוץ בארות
יצחק (עבודותיו מתארות גם נופים בארץ), למד בבצלאל, היה מעצב הבית של
עיתון הארץ, זכה בפרס דוש לקריקטורה (2017). בשיח גלריה עם האמן (בסנדלים וחולצת טריקו) התגלה צד נוסף בעבודותיו, בתפיסת עולמו.
למרות שהמשיך בעבודתו כמאייר קריקטוריסט ב
עיתון הארץ, שם הוא זוכה לחופש עיתונאי, היה לו מספיק זמן פנוי והוא פשוט זרם עם המראות שנקלעו בראשו, בדרכו. כך, האקדח שמופיע בציורו על-ידי ואזה ומכונית שברולט ישנה, אינו ריפרור לתזה "אם יש אקדח במערכה ראשונה יש לירות בו עד סוף המחזה". האקדח נכנס כאן לתמונה כזיכרון מסרט אקשן בו צפה לילה קודם. ג'ון ויין, מטוסים ומכונית השברולט הישנה המופיעים כאן לרוב הם אייקונים שמלווים אותו באהבה מימים ימימה. בפעם הראשונה, לדבריו, הוא מצייר חפשי, ללא נושא מוגדר, ללא הגבלות. התוצאה - רבגוניות של קו וצבע ואיזכורים רנדומליים של נושאים שונים.
מי הארנב הזה
בבית האמנים בת"א (אלחריזי 9) נפתחו מספר תערוכות מרתקות, חדשות. אחת מהן, של טובה פסח (אוצרת: נורית טל טנא) עוסקת במגוון פרשנויות לאייקון הארנב, לא רק זה הידוע מספורה של אליס בארץ הפלאות.
"הארנב משמש כסיסמוגרף בתהליך חיפוש, מנווט על ציר הזמן תוך התנסויות בחומר והתבוננות עצמית. מבקש להעז ולהיכנס למחילות נפש חשוכות במטרה להגיע לארץ הפלאות", כותבת האוצרת. הארנב לובש דמויות שונות בחומרים שונים. הוא סופרמן וגם יצור חלש, כלוא בין סורגים. הוא מצויר על נייר ומפוסל על דשא. הוא שוכב על מיטה לאורך האולם, לפני הספד. זהו מסע של חיפש וטעיה, כדברי האוצרת.
רק על עצמי לספר ידעתי...
בחדר הקטן מציגה אודליה הראל סדרת צילומים דיגיטליים מעובדים בהם הדיוקן הוא של עצמה. לכאורה, אולי עיסוק עצמי מוגזם, פטישיזם? אך מי קרוב יותר לעצמו אם לא האמן עצמו? הוא הזמין ביותר, הוא יודע מי ומה הם הנושאים הרלוונטים לו. היא יכולה לצלם את עצמה עם תמונת פול ניומן או עם יונה על ספסל. הכל אפשרי.
"עבודותיי נוצרו בהשראת כתביו של קרל יונג (Carl Jung) על ארכיטיפים [...] השתקפויות של מחשבות ותחושות כהיבטים שונים של העצמי [...] התערוכה היא מחווה לאישה שהייתי, ולזו שהפכתי להיות במהלך נקודות שונות במסע חיי", לדברי האמנית.
מרבית התמונות מעובדות, מגורענות וממוסכות, והן מספרות סיפור. הראל נולדה בישראל בשנת 1976, ואחרי שנה וחצי עברה עם משפחתה לאריזונה, ארה"ב. כיום היא מחלקת את זמנה בין ישראל לארה"ב, עוסקת בעבודה סוציאלית ובריפוי באמנות באמצעות חלומות. אמנים מעניינים נוספים מציגים כאן וכדאי לראותם.
