"השופטת הררי מבקשת את רשות הדיבור. בבית הדין של מעלה אנחנו סבורים כי חשוב לאפשר למי שנפגע להשמיע את קולו. רצונו של אדם, שהיה נתון במצבים של חוסר אונים, להגיע לבירור האמת בעניין פגיעה שעבר על-ידי מי שהיה מופקד על שלומו, הוא ברור ומובן. חופש הביטוי במקרה זה הינו אמצעי חיוני בהשבת האוטונומיה, השליטה - ולו חלקית - על חייו. קיומו של משפט זה בא לתת לאחותך הזדמנות להשתחרר ממטען רגשי שהיא נושאת איתה שנים, לסגור מעגל, ולהשיג איזון ושקט פנימי במידת האפשר. הזיכרונות מהשנים האחרונות לחייו של אבא עולים, ואיתם משתחרר המחסום על המילים. אני מרימה את ידי. כן, גב' ארבל, אומרת השופטת הררי, ברצונך להגיב? אני מהססת לרגע... כן. כשיש ניצול מיני במשפחה זה לא נעצר בגוף, מן הסתם, זה מגיע לעוד תחומי חיים, וזה לא רק האדם הפוגע, זאת מערכת שלמה שמאפשרת מצבים של ניצול... אחרי שאבא חלה בסוכרת ומצבו הידרדר, הוא עבר לבית אבות. דברייך אם בית הדין, העלו בי זיכרונות מאותה תקופה. בערך כל חודש וחצי הייתי מגיעה אליו. הייתי סטודנטית. במשפחה לא הבינו למה אני ממשיכה לבוא, ואני לא סיפרתי. רציתי עימות, שיחה אחת שבה אוכל לשאול אותו ישירות את אותן השאלות שסחבתי איתי. רק שאז כבר לא היה עם מי לדבר... נוצר הרושם, מבחינת אישיותו, של אדם מבולבל, ללא יכולת ביטוי רגשי, ובעל מעט מאוד יכולת לשמור על ריכוז. אחרי רבע שעה של שיחה, הוא היה מתנתק ובוהה באוויר. אני מניחה שזאת הייתה התוצאה של שימוש בתרופות פסיכיאטריות. ואני המשכתי להחזיק את השאלות הכואבות בתוכי כל השנים. ארנדט מהנהנת ואז פונה שוב לאחי. אבנר ארבל, אם יעלה צורך בהמשך הדיונים לגבות ממך עדות, האם תסכים להתייצב מול הרכב בית הדין שוב? אני לא יודע אם יהיה לי מה לחדש בעניין, הוא משיב, אבל אשקול ברצינות את הפנייה כשתגיע. תודה אין לי עוד שאלות. אתה רשאי לעזוב את ההיכל. אחי יורד מהדוכן, מישיר מבט נוקב אל אבא, ואז מפנה את ראשו אליי. מבטו מהורהר. לא. אבוד. קולה של השופטת הררי נשמע בהיכל. עו"ד ארנדט, אני חושבת שזה יספיק לדיון זה. אנא סכמי את עיקרי הדברים לקראת הדיון הבא. שמענו את עדותה של התובעת, המצביעה על פגיעה מינית מתמשכת של אב בבנותיו הקטנות. ישנן כמה שאלות שעולות... כיצד תפסה התובעת בילדותה את מעשיו אלה, הנפשעים, של אביה? האם פריצת הגבולות מצד האב השפיעה על הקשר בין שתי הבנות? שאלה נוספת היא מה מנע ממי שהיו בקרבת הבנות לעצור את ההתעללות המינית? בדיון הבא נמשיך את הבירור בקשר לחיים בבית משפחתה הראשון של תמר, ובקשר להשלכות מחלת הנפש של האב עליהם. חשוב לי להזכיר כי הקו המנחה אותנו במשפט הוא נקודת מבטה של תמר. איך היא ראתה ותפסה את הדברים, ומה הייתה השפעתם על המשך חייה ?".