דבר ראשון כדאי להירגע, המצב לא פשוט אבל רחוק מאוד מקריסה. אמנם, מספר המאובחנים החדשים עולה וישנה זחילה כלפי מעלה של מספר החולים הקשים והמונשמים, אבל קצב העלייה אינו דרמטי והמספרים נמוכים בהרבה מכושר הקיבול של מערכת הבריאות. בישראל יש כ-16,000 מיטות אשפוז כלליות ואלפי מכונות הנשמה זמינות וסך כל מספר מאושפזי קורונה בבתי החולים הוא פחות מ-1,000, מחציתם בלבד קשים ופחות מ-150 מהם מונשמים. אם וכאשר יתעורר צורך, ניתן יהיה לצמצם שירותים אמבולטוריים ולהגדיל פי כמה את כושר הקליטה של בתי החולים לחולי קורונה ולמונשמים אבל אנחנו עוד רחוקים משם. בינתיים כדאי להישאר רגועים, לנשום עמוק, לחשוב ולתכנן בקור רוח וכן, כבר אפשר לראות את האור בקצה המנהרה.
ככל הנראה נשארו לנו רק עוד כמה חודשים להחזיק מעמד עד שיהיה חיסון. כמה בדיוק? קשה לדעת, אבל הרבה סימנים מעידים שזה לא ייקח עוד הרבה זמן. גם אם החיסון לא יהיה מושלם כשיגיע, הוא ישנה את המציאות מהקצה לקצה. בחודשים האלה צריך לנשוך שפתיים, להמשיך להפעיל את המשק, להימנע מאובדן שליטה ועוד יותר מאובדן עשתונות. ברור שעוד אנשים רבים יחלו ועוד רבים ימותו מקורונה. רק להזכיר, בכל שנה, גם בלי קורונה, מתים בישראל כ-50,000 בני אדם ולפחות בינתיים, על-פי דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות אלף מתים מקורונה, לא חלה עליה בתמותה הכללית. בכל שנה מתים אלפי אנשים מנזקי עישון ולא אסרנו על עישון. בכל שנה מתים מאות אנשים בתאונות דרכים ולא עלה בדרכנו לאסור על אנשים לנהוג. בכול שנה מתים רבים מעודף משקל ואנחנו לא אוסרים עליהם לאכול. לא נכון לסגור את המדינה ולכבות את האור, בגלל כמה מאות מתים שרובם המוחלט היו לקראת סוף חייהם.
המגיפה היא כמו שריפת ענק שמשתוללת. אין לנו כרגע יכולת לכבות את האש לגמרי אבל יש באפשרותנו להכיל אותה ולהקטין את נזקה. בידוד של אזורי התפרצות לא יעצור את המגיפה אבל יוריד את היקפה ב 20-30%, מניעת התקהלויות מיותרות תקטין את ההידבקות עוד קצת, סגירה של בתי ספר בחלק מהיישובים וסגר לילה יוסיפו עוד נדבך. תוספת של בדיקות, קיצור זמני המתנה ושיפור החקירות האפידמיולוגיות יוסיפו גם הן. אבל יותר מכול דבר אחר, אם כל אחד מאיתנו יתרום את חלקו הקטן, יתמגן כדי שלא יידבק בעצמו ויגן על סביבתו שלא תידבק ממנו, ביחד תתרחש ירידה גדולה במספר החולים שתאפשר לנו לעבור את התקופה. זה מאבק של כולנו ועבור כולנו וזה בידיים שלנו. והכי חשוב, עלינו להפנים שההגבלות אינן עונש אלא חובה אזרחית, חלק ממאמץ לאומי משותף ומלקיחת אחריות אישית וקהילתית. היום במקום אחד ומחר במקום אחר.
לעומת זאת, סגר כללי אינו רק מכת מוות למשק, הפסד הכנסות עצום שיפגע בכולנו ובמיוחד בשכבות החלשות לשנים קדימה, אלא בעיקר טעות אסטרטגית, גם כי הוא עדיין לא נחוץ וגם כי זמן קצר אחריו נחזור כמעט לאותה נקודה, רק יותר מיואשים ויותר עניים.
זה המקום להזכיר שישנם יישובים שבהם כמעט אין חולים ויישובים אחרים בהם כמות החולים גדולה. בערים הגדולות ישנן שכונות בהן חולים בודדים ושכונות אחרות בהן יש חולים בכול רחוב וחולה בכול בית. התחלואה מתרכזת בעיקר, אבל לא רק, בשני מגזרים, חרדים וערבים. בלי להתייחס לסיבות, עובדה שחלק מהקהילות מצליחות יותר למנוע הדבקה וחלק פחות מצליחות. לכן מתבקש, שעל אותן קהילות שבהן התחלואה גבוהה תחול אחריות יתרה. הן צריכות להישמע יותר להנחיות, להשתדל יותר, להקפיד יותר, להגביל עצמן יותר מאחרות ואם הן לא מצליחות לעשות זאת בעצמן, עליהן לקבל עזרה מבחוץ. מצד שני, על המדינה חלה אחריות ומוטלת חובה לעזור לאותן אוכלוסיות חלשות, לפצות אותם על קשיים והפסדים שנגרמים להם בעקבות ההגבלות, להימנע מגישה לעומתית כלפי אוכלוסיות אלו ולחפש פתרונות ולא אשמים.
טון מקפיא
למרבית הצער, מגיפת הקורונה פוגשת ציבור ישראלי מקוטב שאיבד אמון במנהיגיו, ומנהיגים שאיבדו אמון ביכולתם. למרות זאת אין לנו ברירה, אם תאבי חיים אנו, כדי לצלוח את המשבר עלינו להתאחד תחת ההנהגה הנוכחית, להיאבק יחד ולציית להנחיות גם כאשר אינן מקובלות עלינו. קריאות לסרבנות, כפי ששמענו בימים האחרונים, שבימים כתיקונם נסבלות בחברה דמוקרטית הן מותרות בתקופות של חרום ודורשות תגובה נחרצת.
בר פלוגתא אחד הוא יושב הראש של "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, האיש שהביטוי "דברי חכמים בנחת נשמעים" כנראה, לא נאמר עליו מעולם. אדם שגם כאשר הוא אומר דברי טעם הם נאמרים בטון מקפיא דם ונשמעים כאיום. גם בימים רגילים כשליברמן מתחיל משפט ליבי מחסיר פעימה ובסוף כל משפט הלב עובר לדום ממש, אבל השבוע הוא באמת התעלה על עצמו. מר ליברמן הכריז על החלטות הממשלה כ"בלתי חוקיות בעליל" וספק המליץ, ספק הטיף, לציבור להתנהל "בהתאם לשכל הישר ולא בהתאם להנחיות הממשלה" המלצה ברוח "איש הישר בעיניו יעשה". לא היה חסר הרבה שמר ליברמן יקרא לציבור תומכיו לפשוט על הבנקים, לבזוז חנויות או לחסל פוליטיקאים מושחתים.
סרבן שני הוא הרב החרדי ליטאי חיים קנייבסקי, שהורה לצאן מרעיתו להימנע מבדיקות קורונה בישיבות, שמא יתגלו כחולים ופן יכנסו רבים מהם לבידוד דבר שיגרום ל"ביטול תורה". למען הסר ספק, הרב קנייבסקי מעדיף שתלמידיו יידבקו בקורונה, ייחל, וסביר להניח, ידביקו אחרים ובלבד שלא יפסיקו לרגע את לימודי הקודש שלהם בצוותא. איך אפשר להסביר שמנהיג ציבור מטיף לקהילתו להמשיך להיהרג ואולי להרוג באוהלה של תורה כאילו אין מגיפה משתוללת? אולי כי מה שבאמת מדאיג את הרב קנייבסקי הוא שהשבתה זמנית של לימוד תורה בצוותא תוריד את התחלואה, כי זו תהיה הוכחה בדיעבד שבתי האולפנה שבאחריותו אחראים להתפשטות המגיפה. במילים אחרות, נראה לי שהרב קנייבסקי מתנגד לשתף פעולה עם המדינה לא מפני ששיתוף פעולה כזה יזיק לקהילתו אלא להפך, מחשש שיועיל. אין לי כוונה להתווכח עם רב שמטיף שלימוד תורה בצוותא קודם לפיקוח נפש, השאלה היותר חשובה, בעיני, היא מה צריכה לעשות מדינה במקרה כזה. בתקופת מגיפה סירוב להיבדק עניינו לא רק שמירה על זכויות הפרט, אלא גם סכנה להדבקה של הציבור הרחב. אדם שמסרב להיבדק צריך להיחשב כאילו הוא חיובי לנגיף ומדבק ומוסד שרבים מתלמידיו מסרבים להיבדק צריך להיחשב כאילו הם חולים ולכן יש לנעול את שעריו על מנעול ובריח ולשים את כל תלמידיו בבידוד כפוי עד שייבדקו.
שוליים קיצוניים? לא ממש, כי את אותה גישה בדיוק של הרב קנייבסקי ניתן למצוא גם אצל רבני "משמרות המהפכה החוקתית" שופטים, פרקליטים ולשעברים, אנשים שעיקרי דת הדמוקרטיה שלהם היא גרסה מעוותת, חולנית ואלימה של הדמוקרטיה המערבית, שבין עיקריה ניתן למצוא את זכותם של פרטים להתקהל באופן מסוכן בזמן מגיפה ולהדביק אחרים, ה"זכות" להתעמת עם שוטרים ולא להישמע להוראות, הזכות לחסום כבישים ולמרר את חיי השכנים וכמובן הזכות להיות פטור מאחריות חוקית על כל מעשיהם. אל תחפשו אצל אבירי מהפכת "טוהר המידות" ולו שמץ של "טוהר כוונות" כי לא תמצאו. לכאורה, מה יותר טבעי והגיוני בעיצומה של מגיפת קורונה משתוללת מלעשות הפוגה של חודש בהפגנות או להפגין בצורה מצומצמת ומאופקת כדי לאפשר לממשלה למשול ולמשטרה לעסוק בנושאים בוערים יותר? אבל נראה שמפגיני ומנהיגי המחאה של בלפור, לא מוכנים לעצור לרגע, אולי כי אם תהיה הפוגה בהפגנות והתחלואה חס וחלילה תרד, הירידה תיזקף לזכותו של שנוא נפשם נתניהו. לכן, כנראה, הם דבקים בזכותם הדמוקרטית לשרוף את המועדון ויהי מה ולהשאיר פה אדומה חרוכה. בגרסתם על דברי וולטר, למרות שפורעי בלפור אינם מסכימים עם דעתנו הם מוכנים להרוג אותנו ובלבד שדעתם תישמע.
אביגדור ליברמן, הרב קנייבסקי, מנהיגי המחאה בבלפור וסרבני אי-מצפון נוספים, מנצלים את חולשתה של הממשלה, בעיצומו של משבר בריאותי קשה ומעודדים סרבנות באופן מחפיר. אנשים אלו פורמים במודע את המעט שנשאר מההסכמה הלאומית, מפריעים למלחמה המשותפת בנגיף ומייצרים בכוונה תחילה כאוס שעולה בחיי אדם. התגובה של המדינה והציבור מולם צריכה להיות אפס סובלנות לסרבנות.
