מדינת כל מפגיניה. יותר ויותר שימוש בציצים מצד המין הנשי כדי להעביר מסר (מאידך יש גם כאלה שמתנגדות: "לא מוכרת את הציצי שלי למטרות נלוזות"!). הוחלט (זה הסקופ שלי!) שאין יותר צורך בעבודה. בשביל מה לעבוד אם אפשר להפגין. ומונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק ( הסקופ השני שלי!): "חוק יסוד: ייתור בחירות". להבא לא תתקיימנה בחירות היה והחוק יעבור בקריאה שלישית, בשביל מה לבחור אם אפשר לבטל את זה אחר-כך (לעשות "UNDO") בהפגנות. ויש כאלה שאומרים שחוק יסוד זה מוגזם.
- חוק הפנס הנוצץ: מאירים בפנס לייזר, האלומה נופלת על מישהו: הוא ראש הממשלה. מוגש מטעם "רק לא ביבי". קיצורי-דרך זה שם המשחק. למה צריך בכלל פרוצדורות? זה בזבוז זמן. צא לצומת, או לגשר הקרוב, תלה עליו, או עליך, את מה שאתה רוצה להנהיג עלינו, באותו יום (לא למחרת!) מבוצע.
ולא תאמינו מי גרם לכל זה (תמיד טוב שיש את מי להאשים): הקורונה. היא באופן הפגנתי נמנעת מלבוא להפגנות ('אפס הדבקות בקרב באי ההפגנות', טוענים), ואחר כך במקום להאשים אותה, אומרים עליה שהיא "יושבת על הגדר". עידוד ההפגנות שהביאו עלינו ביבי והקורונה שחברו יחד, הוא שערורייה. ומי לא אוהב שערוריות? בלעדיהן כל הערוצים היו מתמוטטים והטלוויזיה הייתה חוזרת לשחור-לבן.
בית המשפט העליון בקרוב יֵצא במחאה. למה להגיש עתירה ולשלם אגרה, אם אפשר חינם אין-כסף בכיכר העיר? אתה צועק במגפון מה אתה רוצה, לא צריך אפילו לטרוח ולהקליד ולהגיש בשישה עותקים. מה שאתה צועק, לא יידחה על-הסף. לא יגידו לך (בסגנונו של
אהרן ברק שהשאיר חותם) "נחה דעתנו שדין עתירתך להידחות".
עוד נגע הפיטורים יפשה גם בחבר מביא חבר, סליחה, בעדת השופטים. פיטורים המוניים של שופטי העליון? זה מה שאנחנו צריכים? שגם הם יתוספו למעגל מבקשי העבודה?
וישאלו אותי איך לא כתבת מילה על שושקה. לא יודע. אולי צריך לשאול את הקופירייטרים וסוכנויות הפרסום איך זה שאין להם משהו שיכה את שושקה, שינצח אותה (אותו או אותה?) במלחמת הפרסום בה אתה יכול לא רק לספוג ביקורת שלילית, זה מילא, גרוע מזה: שלא ידברו עליך. היום מספיק לשבת על המנורה (היום כבר לא יושבים על כסאות זה לא במודה, יושבים על סמלי-שלטון), להסיר את החולצה, כל המבטים, והצלמים, אלַייךְ. הכל השתנה. כלום לא דורך במקום. זה טוב? לא. זה מצוין.
