זו קריאת אזעקה לבנות ולבני הזוג של ח"כי הליכוד, לבנותיהם ובניהם בגיל תיכון ומעלה, לקרובי משפחתם, לחבריהם ולחברותיהם. דיקטטור-בדרך השתלט על המדינה ועל סיעתכם, ומוביל את ישראל לתוהו ובוהו וחושך על פני תהום. כמו ברוסיה של סטאלין ובאיטליה של מוסוליני וברומניה של צ'אושסקו גם הוא רוצה להגיע למצב שתיאר הנביא ו"אקו למשפט והנה משפח". כל זאת רק כדי לא לתת את הדין על המעשים שמייחס לו היועץ המשפטי ד"ר אביחי מנדלבליט - מי שהגורל גזר עליו להיות שומר החומה האחרון של אי-התלות המשפטית בשלטון הישראלי.
ביבי משקר ללא הרף. אנשיו מגישים תלונות של אוויר פורח. מה קרה לסיפור על עסקה בין בני גנץ לבין המשטרה בפיקודו של רוני אלשיך? כלום. כי לא היה כלום. ולטענה על קיום חקירה נגד אבי ניסנקורן? כלום. כי לא היה כלום. ולחדירה כביכול של אירן לנייד של גנץ? כלום. כי לא היה כלום. ולפרשת אום חיראן? רוני אלשיך טעה כאשר דבק בגרסה כי היה פיגוע חבלני. זו טעות מהותית בשיקול דעת. אין בזה דבר פלילי.
ולטיעון כי בן זוגה של ג'ודי ניר מוזס קצין משטרה אבי רוטנברג השתתף בחקירת אחיה ארנון (נוני) מוזס? כלום. כי הוא לא באמת השתתף בחקירה, ואילו גם השתתף אין סממן שסיפר לה על כך, ואילו גם סיפר לה על כך אין סממן שסיפרה לאחיה, ומכל מקום לא נגרם שום נזק שהרי ארנון מוזס עומד לדין על עבירת שוחד.
נפתלי בנט ואיילת שקד יודעים היטב כי ד"ר מנדלבליט לא עשה שקר בנפשו, במזיד, במכוון, נגד ביבי (זה במנותק לתפישתם הדוגלת בהחזרת השיפוט לאחור, וזה ויכוח אחר). למה הם שותקים? מדוע אינם מטיחים בביבי כי יש הפרדה גמורה בין הדברים? שהם מאמינים למנדלבליט שפעל בתום לב, ורק בית המשפט יכול לקבוע אם צדק או טעה.
אני מכיר כמה וכמה משרי וח"כי הליכוד. הם רואים כיצד הדוצ'ה היהודי שוחק את עליונות שלטון החוק, את מורשת מנחם בגין, ופוזלים הצידה. כולם יודעים שהוא משקר. אבל הם בוחרים בסיר הבשר. ילדיהם, בני ובנות זוגם, חבריהם הטובים מתבקשים לקרוא לאבותיהם/אמותיהם לסדר. לומר לאימא ואבא, לסבתא או סבא כי אינם רוצים ששם משםפחתם יירשם על עמוד הקלון של ההיסטוריה היהודית. לפני שיהיה מאוחר מדי.
