ג'ו ביידן הרכיב קבינט מלחמה למאבק בקורונה, ובכירים לשעבר בממשלי ביל קלינטון, ברק אובמה וג'ורג' בוש האב כותבים תוכניות להפצת חיסון וציוד הגנה אישי, הגדלה ניכרת במספר הבדיקות ופתיחה מחדש של בתי הספר – מגלה וושינגטון פוסט.
הפעולות החלו כבר בחודש מארס, כאשר קמפיין ביידן התייעץ עם דייוויד קסלר, שהיה מנהל סוכנות המזון והתרופות בממשלי בוש וקלינטון, ו-ויווק מארטי, הרופא הראשי בממשל אובמה, בנוגע לניהול קמפיין בזמן הקורונה. מאז פועלים השניים מאחורי הקלעים, בשיתוף מספר הולך וגדל של מומחים, על תוכניות שניתן יהיה להפעיל ב-20.1.21 – אם ביידן יושבע לנשיא באותו יום.
בלב האסטרטגיה של ביידן ניצבת פעילות נרחבת של הממשל, בניגוד למדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ. ביידן יקרא למדינות ולמנהיגים המקומיים להטיל חובה של עטיית מסיכה, שאיננה כללית כיום בארה"ב ושאינה בסמכות הממשל הפדרלי. הוא גם אמר שיקים צוות דמוי מועצת הייצור המלחמתי של פרנקלין דלאנו רוזוולט בזמן מלחמת העולם השנייה, כדי להגביר את היקף הבדיקות ולהכין תוכניות מפורטות למתן חיסון ל-330 מיליון תושבי ארה"ב.
חלק מן המומחים מסופקים האם אפילו התוכניות הטובות ביותר יוכלו להתמודד בצורה מלאה עם אומה מפולגת מבחינה פוליטית, בה נפוץ מידע מטעה רב על הקורונה – שלעיתים מקורו בטראמפ עצמו. "הרבה לא יהיה בידיו של ביידן", אמרה לפוסט אנגלה ראוסמן מאוניברסיטת קולומביה. "חידוש האמון בפקידי הבריאות יקח זמן, וביידן יצטרך להוכיח במעשים שהוא מחזיר גופים אלו למוניטין הקודמים שלהם".
המשימה הבריאותית והכלכלית של מי שייבחר תהיה חסרת תקדים. ארה"ב מהווה רק 4% מאוכלוסיית העולם – אבל 23% ממקרי הקורונה ו-21% מן המתים. הצפי הוא להחמרה קשה עוד יותר בשלהי הסתיו ובחורף. ביידן מנהל את הקמפיין שלו כמשאל עם על תפקודו של טראמפ במשבר, כמו גם על אופיו של הנשיא. אם הוא ייבחר, יהיה עליו למעשה להתחיל מאפס, בשל עומק המשבר והיקף כשלונו של הממשל הנוכחי. הוא מתכוון להעניק לממשל הפדרלי את ההובלה, החל מהאצת הבדיקות ואיתור המגעים, וכלה בקביעת קני מידה לאומיים תקיפים.
גישתו של טראמפ הייתה ונותרה שונה. הוא אומנם העמיד את סגנו מייק פנס בראש כוח המשימה למאבק בקורונה, אך התעלם מעצותיהם של מומחי הבריאות בצוות, ובעיקר – קבע שהמשבר הכלכלי חמור כמו הבריאותי ודרש לחזור במהירות לשגרה בלימודים ובעסקים. בחודשים האחרונים הוא שם דגש על פיתוחו המהיר של חיסון וטען שהיעד יושג עוד לפני סוף השנה.
גיבוש אסטרטגיה לאומית מציב בפני קמפיין ביידן שורה ארוכה של שאלות קשות, מדגיש הפוסט: כמה בדיקות ניתן לבצע מדי יום? כיצד לספק ציוד מגן אישי לכל הזקוקים לו? האם מספר המקרים החדשים – העומד על 40,000 ביום ומעלה – יעלה עוד יותר או יתחיל לרדת? אחת המשימות החשובות ביותר של הצוות היא כיצד להפיץ לפחות מנת חיסון אחת, ואולי יותר, למאות מיליוני אמריקנים. וייתכן שהחשובה ביותר והקשה ביותר היא כיצד לחדש את אמון הציבור במסר של הממשל הפדרלי. כדי לעשות זאת, ביידן מתכוון לכנס – מיד עם כניסתו לתפקיד – מושלים וראשי ערים משתי המפלגות, כדי להבטיח לא רק שהממשל הפדרלי ידבר בקול אחד, אלא גם שהציבור האמריקני יקבל את אותו מסר בדרגי המדינות והערים. הוא גם הבטיח שמומחי הבריאות והרופאים יקיימו מסיבות עיתונאים סדירות.
קסלר ומארטי הכינו מאז חודש מארס מסמך בן 80 עמודים שמטרתו לקבוע את סדר היום של ממשל ביידן. המועמד עצמו הפציץ אותם בשאלות: כיצד מבטיחים את המשך פעילות השירותים החיוניים? כיצד שומרים על הבטיחות? איזה ציוד דרוש לעובדי הבריאות שבקו הראשון ולבני משפחותיהם? הקמפיין הקים ועדה מייעצת בת שישה חברים, כולל קסלר ומארטי: ליסה מונקו ויחזקאל עמנואל, יועציו לשעבר של אובמה; רבקה כץ, מנהלת המרכז לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ורג'טאון; ופרופ' אירווין רדלנר מאוניברסיטת קולומביה.
אחד המינויים הראשונים של ביידן יהיה מנהל אספקה, שיעריך מהם החוסרים בציוד ובבדיקות ומהם צווארי הבקבוק אותם יש לפתוח. יועציו של ביידן מעניקים עדיפות גם להפצת החיסון, בהנחה שלפחות אחד או שניים יאושרו או יהיו קרובים לכך בתחילת 2021. "הלוגיסטיקה של אספקת החיסון הרבה יותר מורכבת מכפי שנדמה והתשתית הנוכחית אינה מספקת", מסביר עמנואל, ראש המחלקה למדיניות בריאות באוניברסיטת פנסילבניה.
הפוסט מציין, כי ממשל טראמפ מכין תוכנית מפורטת להפצת החיסון, בפיקוחו של המרכז למניעת מחלות ובסיועו של משרד ההגנה. טראמפ אמר בשבוע שעבר, כי ארה"ב נמצאת במסלול ל-100 מיליון מנות בסוף השנה, ושהממשל ישתף פעולה עם ענקית התרופות מק'קסון בהפצת החיסונים והציוד הנלווה ברגע בו יינתן אישור. הממשל העניק לחברות התרופות מיליארדי דולרים כדי שיוכלו לייצר כבר כעת את החיסון, והוא פועל עם המדינות והרשויות המקומיות להכין את ההפצה על כל פרטיה.
