איך מזהמים חקירה: מדליפים בעקביות לפעמים אונ-ליין, ופוגעים בבוטות ובגסות משפטית בעקרון "הסוב יודיצה". כמו-כן, על-ידי שימוש לא נכון ומוגזם במדובבים, שמקבלים הוראות, איך לסבך ולהאשים נחקרים, במקום להוציא את האמת לאור. בנוסף - חוקרים עם ניגודי אינטרסים או אג'נדה אנטי-ברורה מראש, ושימוש לא נכון בעדי מדינה ובצורה מוגזמת.
שימוש בעדי מדינה הוא הכרחי, נחוץ ובבחינת "הכרח בל יגונה". אבל - ללחוץ ולאיים על עדים, או לנצל נקודות חולשה, אישיות ומשפחתיות (כמו מצעד של הורים, אישה או מאהבת), זה פסול ומזהם חקירה.
האם חקירות נתניהו זוהמו?
מסתבר שהיו ליקויים חמורים בחקירה, החל מהדלפות מאסיביות ברובן מגמתיות ומכוונות. היו לחצים בלתי רגילים ופסולים על עדים והפיכתם לעדי מדינה, כמו חפץ, המקורב למשפחת נתניהו.
מסירת תמלילים חלקיים לא נכונים, מתומללים בשגיאות או באמירה מטופשת, או בקטע לא ברור, כאשר בימים אלה יש טכניקות של פענוח. גם כשיש רעשים זה פוסל, ומחליש את העדות. כל מילה או משפט בתמליל מפוענח הם בעלי חשיבות, ומתוך ניסיון אישי רב שנים אני יכול להעיד שלפעמים מילים או משפט מבדילים בין הרשעה בסעיף מסוים לבין זיכוי.
האם זיהום חקירות יכול לזכות? לפעמים כן, אך לא תמיד. הכל תלוי בכמות הפסילות - כמות. כלומר, הערך של החומר הפגום לעומת כלל הראויות שבתיק.
לסיכום: יש לסניגוריה טענות רציניות לדחייה, כדי לקבל את כל החומר המלא ואת התמלול הנכון והמלא, ויש טענות טובות לגוף העניין. כמו-כן, יש טענות לנסיונות טיוח או להגנה על מקורבים ו"דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא". אבל יש אמרה קלאסית שאומרת: אתה יודע איך אתה נכנס למשפט, אתה לא יודע איך תצא ממנו.
לא לשכוח - אי-אפשר לצעוק מכל במה - פגיעה בשלטון החוק, כאשר בפועל פוגעים ורומסים עקרונות משפט פליליים שהם נדבך חיוני וחשוב בשלטון החוק, כמו עקרון "הסוב יודיצה". האדם זכאי כל עוד לא הוכח שאשם. הספק הסביר, כללי הצדק הטבעי, כל אלה עקרונות שבונים את שלטון החוק. אז הפסיקו לצעוק עם "דמעות תנין" ותתחילו לשמור ולקיים את שלטון החוק.
