X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
פומפאו סגר את הברז, והסיוע האמריקני לשנת 2019 אכן לא הועבר לפלשתינים - לפחות לא בצינורות הרשמיים. ממשלו של טראמפ לא צפה את ההתעקשות הישראלית על המשך הסיוע ל"מנגנוני הביטחון" הפלשתינים. מתברר שמקבלי החלטות שונים בישראל התנגדו לסנקציה האמריקנית מחשש שזו תוביל לחוסר יציבות ביטחוני בתחומי הרשות
▪  ▪  ▪
מנגנוני הביטחון במעבר רפיח [צילום: עבד אל-רחים חטיב/פלאש 90]

בשני העשורים האחרונים נוספה הלוחמה המשפטית (Lawfare) לרשימה המולטי-דיסציפלינרית הארוכה של אמצעי המאבק בטרור. אלא שרבים שואלים: מה תועיל הגשת תביעה אזרחית נגד ארגוני טרור? וכי יש בכוחה של פסיקה המחייבת ארגון טרור בפיצוי כספי בכדי לסייע לקרבן פיגוע בהתגברות על תחושת אבדן, נכות גופנית או נפשית? יתרה מכך- הרי ברור שארגון הדוגל ברצח איננו רואה עצמו כפוף להוראות בית משפט אזרחי, ואם כן, מהי משמעותו של ההליך?
ובכן, בין אם מדובר בתביעות אזרחיות מטעם אנשים פרטיים, ארגונים אזרחיים או ארגונים ממשלתיים למחצה, מטרותיה של הלוחמה המשפטית הן רבות:
מבחינה מוסרית, שואפת הלוחמה המשפטית לעשיית צדק סמלי כלשהו עבור הקרבנות. מעבר לחובתה של המדינה לחסל פיזית את מבצעי הפיגועים, יש לבוא חשבון גם עם הגורמים המעודדים והמממנים פעילות טרור- ולעשות כן גם במצבים בהם מגבלות דיפלומטיות ואחרות אינן מאפשרות פגיעה פיזית במטרות. במקרה שכזה, עשויה להיות הלוחמה המשפטית אמצעי נוסף להמשך הפגיעה באויב.
מבחינה תודעתית, מהווה הלוחמה המשפטית משקל נגד לניסיונותיהם של גורמי טרור שונים לצייר את פעיליהם כמהפכנים רומנטיים או כלוחמי חופש בעיני הקהילייה הבינלאומית. הלוחמה המשפטית שואפת להציג את הטרוריסטים בדיוק כפי שהם- רוצחים שפלים המחפשים צידוק אידאולוגי למאווייהם המעוותים.
מבחינה טקטית, מאפשרת הלוחמה המשפטית לפגוע בארגוני הטרור באחד המקומות הרגישים והכואבים ביותר עבורם: אמצעי המימון. בנוסף לפגיעה בלגיטימציה של גופים תומכי טרור, משמשות פסיקות משפטיות אלו כתקדים חוקתי עבור ממשלות המבקשות להטיל סנקציות כלכליות על אותם גופים.
לבסוף, מהבחינה האסטרטגית, מגדירה הלוחמה המשפטית מחדש את גבולות האחריות הפלילית והאזרחית בהתאם למפת הטרור הגלובלית הנוכחית, ומציבה אותה בהקשרה האותנטי- כנגזרת של מלחמת הצללים המתרחשת בזירה הבינלאומית. כיום, בעקבות מאמצי הלוחמה המשפטית, חלה האחריות הפלילית והאזרחית הן על פעילי הטרור והן על פטרוניהם - בין אם מדובר בשחקנים מדינתיים או ישויות אוטונומיות.
כמו כל צורה של משפט אזרחי, גם תביעות נזיקין נגד ארגוני טרור מחייבות הצגת ראיות ברמת מובהקות גבוהה יחסית, באופן המוכיח את אחריותו של הצד הנתבע לפשעים השונים במישרין או בעקיפין. אמצעיים פורנזיים ומודיעיניים שונים מאפשרים לא פעם להוכיח את אחריותם הפלילית של המעורבים בטרור בצורה חד-משמעית. במקרה שכזה, תתאפשר ביסוסה של התביעה האזרחית על סמך התשתית הראייתית שהוצגה זה מכבר במסגרת הדיון הפלילי. מקרים כאלו מוגבלים, מטבע הדברים, לתביעות נגד ארגוני טרור היררכיים המאופיינים בחברות סדורה מצד פעיליהם, עובדה ההופכת את מלאכת הוכחת הקשר בין מבצע הפיגוע לגורם המשלח לפשוטה יותר. האתגר המשפטי נעשה מורכב יותר במקרה של מפגעים "בודדים" (ככל שהגדרה בעייתית זו אכן קולעת למציאות). במצב שכזה, הוכחת האחריות הפלילית של גורמים מסיתים ומממנים הינה סבוכה בהרבה, היות שפעמים רבות ההסתה מתבצעת ברשת החברתית - ללא כל קשר ישיר בין המפגע לבין הגורם המסית. המימון עשוי להגיע מכיסו של המפגע עצמו או להתבסס בלעדית על העברת כספים ברשת באמצעות מטבע אלקטרוני, באופן המקשה על איתור מקור המימון.
אם אכן צלחו התובעים את המשוכה הראייתית וביססו קשר בין פעילות הטרור לנתבעים, מתעוררת השאלה האם לבית המשפט ישנה בכלל סמכות שיפוטית לדון בתיק. בשתי תביעות שונות שהוגשו לבית המשפט הפדרלי בארה"ב ע"י אזרחים אמריקנים נפגעי טרור נגד ארגון אש"ף (סוקולוב נ' אש"ף ו-וולדמן נ' אש"ף) נפסק כי הרשות הפלשתינית וארגון אש"ף נושאים באחריות ישירה ועקיפה למתקפות הטרור שבוצעו במהלך האינתיפאדה השנייה. כתוצאה, חויבה הרשות הפלשתינית לשלם לקרבנות סך של כ-665.5 מיליון דולר. אלא שבשנת 2016 הפך בית הדין האמריקני לערעורים את ההחלטה, בשל מה שהוגדר כ-"היעדר סמכות שיפוטית אישית" (Lack of Personal Jurisdiction). על-פי החוק האזרחי האמריקני, על שני הצדדים - הן הצד התובע והן הצד הנתבע - להיות בעלי "זיקה מינימלית" (Minimum contact) לכל הפחות עם הישות השופטת. במקרים דנן היו התובעים אזרחי ארה"ב, אך לטריבונל לא הייתה כל סמכות לחייב את הרשות הפלשתינית, היות שתנאי ה"זיקה המינימלית"- הקשר בין הרשות לבין ארה"ב-לא התקיים.
על-מנת למנוע הישנות מקרים שכאלו בעתיד התנתה ארה"ב את הסיוע הכספי האמריקני המועבר לרשות הפלשתינית בחתימה על שתי אמנות המחייבות את הרשות להימנע מתמיכה בפעילות טרור (ATA, ACTA). זאת בניסיון לעגן חוקית את הקשר בין ארה"ב לרש"פ, ולאפשר תביעות עתידיות נגד הרש"פ בבתי דין פדרליים בארה"ב, במסגרת סדר הדין האזרחי.
אלא שממשלו של טראמפ לקה, ככל הנראה, בהערכת-חסר בנוגע למחויבותה הפנאטית של הרשות הפלשתינית לטרור. התעקשותה של ארה"ב על הצטרפות פלשתינית לאמנה בתמורה להמשך העברת כספי הסיוע הובילה לסירובו של ראש ממשלת הרשות הפלשתינית דאז, ראמי חמדאללה, להמשיך לקבל את כספי הסיוע אם קבלתם תחייבו בחתימה על אמנה נגד פעילות טרור. בתגובה, סגר פומפאו את הברז, והסיוע האמריקני לשנת 2019 אכן לא הועבר - לפחות לא בצינורות הרשמיים. כמו-כן, לא צפה ממשלו של טראמפ דווקא את ההתעקשות הישראלית על המשך הסיוע ל"מנגנוני הביטחון" הפלשתינים. מתברר שמקבלי החלטות שונים בישראל התנגדו לסנקציה האמריקנית מחשש שזו תוביל לחוסר יציבות ביטחוני בתחומי הרשות.
ואכן, לא ארך זמן רב עד שארה"ב ירדה מהעץ עליו טיפסה, והסיוע חודש למרות סירובה של הרשות לחתום על האמנות השונות. בשנת 2020 בלבד העביר ממשלו של טראמפ סך של כ-75 מיליון דולר כ-"סיוע ביטחוני לרש"פ" ועוד כ-75 מיליון נוספים עבור "צרכיהם ההומניטריים של תושבי הרשות ורצועת עזה". אמנם, מדובר בסכום קטן משמעותית מהסיוע אליו הורגלו הפלשתינים בתקופת ממשל אובמה (100 מיליון דולר ו-396 מיליון דולר בהתאמה, נכון לשנת 2012), אך כזה שהועבר על-אף התעקשותה המתריסה של הרש"פ להמשיך ולעודד פעילות טרור.
לארה"ב הייתה דרושה חקיקה מחודשת, כזו שתאפשר הליכים משפטיים נגד הרשות ללא תלות בהתחייבות פלשתינית להימנעות מטרור. בשל כך, העביר הקונגרס האמריקני מספר חוקים נוספים המעניקים למחלקת המדינה האמריקנית את הסמכות לעגן את תביעות הנזיקין נגד ארגוני הטרור באמצעים חוקתיים שונים (למשל ה- PSJVTA משנת 2020).
במסגרת חקיקה זו נמצאו דרכים שונות לעגן את אותה "זיקה מינימלית" המסמיכה את ביהמ"ש הפדרלי לדון בתביעות אזרחיות של נפגעי טרור נגד הרשות הפלשתינית. כעת מתאפשרת הגשת תביעה אזרחית לא רק במקרה של פעילות טרור מטעם אש"ף על אדמת ארה"ב. די בעובדה שהרשות הפלשתינית משלמת משכורות למחבלים אשר ביצעו פעולות טרור בהם נפגעו אזרחים אמריקניים, על-מנת לגרום לרשות לשאת באחריות המשפטית. מעבר לכך, קיומם של משרדים רשמיים מטעם אש"ף או הרשות הפלשתינית הפועלים בשטחה של ארה"ב מהווה אף הוא תימוכין לזיקה מינימלית מספקת המתקיימת בין מערכת החוק של ארה"ב לבין הרשות הפלשתינית.
מה ניתן ללמוד מכל הסאגה המשפטית הזו? ראשית, איומים בהפסקת הסיוע המוניטרי לרשות הפלשתינית אינם מגובים ברצינות אמריקנית מספקת לעמוד מאחורי הסנקציות לאורך זמן. הפלשתינים קוראים את הבלוף - הם ממשיכים לקבל סיוע כאילו אין טרור ולתמוך בטרור כאילו אין סיוע. שנית, מפתיע לגלות שדווקא ישראל היא זו שהתעקשה על המשך הסיוע הביטחוני לרש"פ, על-אף סירובה של זו האחרונה לחתום על האמנות השונות המחייבות אותה לחדול מעידוד הטרור. שלישית, ישנן דרכים שונות להוכיח את זיקתה של הרש"פ למערכת המשפטית האמריקנית גם בהיעדר חתימתה של הרש"פ על אמנה למניעת טרור. העובדה שהרש"פ המקבלת סיוע כספי מארה"ב - משלמת משכורות למחבלים מכספי אותו סיוע ממש, הוא ההוכחה העיקרית לכך.
האם הגשת תביעות אזרחיות הינה דרך יעילה לפגיעה במנגנוני הטרור? נראה כי פסיקותיהם של בתי המשפט הפדרליים בארה"ב בעשור הקרוב עשויות להפוך לאבן בוחן חשובה בנושא.

תאריך:  16/09/2020   |   עודכן:  16/09/2020
+גנץ: אם יימשך הירי - אמש יהיה רק קצה הקרחון
19:41 16/09/20  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

שר הביטחון, בני גנץ, ביקר היום באוגדת עזה, וקיים הערכת מצב בהמשך לירי הרקטות לעבר ערים ישראליות והתגובה הצבאית הישראלית

[צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ]
[צילום: עודד קרני, לע"מ]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
עידן יוסף
שישה בני אדם נפגעו באשדוד, בהם אחד במצב בינוני-קשה שנפצע במהלך חלוקת מזון למשפחות נזקקות    רקטה יורטה מדרום לאשקלון    נזק סביבתי למכוניות ולזגוגיות חנויות ובתים
איציק וולף
נשיא ארצות הברית הצהיר לקראת טקס החתימה על הסכם הנורמליזיציה בין ישראל לאיחוד האמירויות כי מדינות עשירות המעוניינות במטוסי קרב צפויות להצטרף להסכמים עם ישראל    "מדינות עשירות המעוניינות במטוסי קרב - לא תהיה לי בעיה למכור להם אף-35"
איציק וולף
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, דורש מראש הממשלה לחשוף את הסעיפים החסויים בהסכם שייחתם הערב בין ישראל לאיחוד האמירויות    מביע חשש מפני הסכמה ישראלית להקפאת הבנייה בשומרון וטוען כי נתניהו מסתיר מן הציבור מידע קריטי מחשש לביקורת ציבורית    "ישראל, בשונה מהאמירויות, היא דמוקרטיה שבה המנהיגים לא עושים ככל העולה על דעתם"
יוני בן-מנחם
הפלגים הפלשתינים הקימו גוף חדש המכונה"המפקדה המאוחדת" כדי שיוביל התנגדות עממית בשטח נגד ישראל. המטרה הפלשתינית היא להגיע למרי אזרחי כולל נגד ישראל בעקבות הנורמליזציה, אך קיימת סכנה לאינתיפאדה חדשה
יוני בן-מנחם
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבחריין מגביר את בידודה של הרש"פ בעולם הערבי ומחזק את הברית הצבאית נגד אירן. הרש"פ החלה בהערכה מחדש של האסטרטגיה המדינית שלה אך מחמוד עבאס מעדיף להמתין לתוצאות הבחירות בארה"ב לפני שישנה אותה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il