X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עוד הערות, שכתבתי על מלחמת יום הכיפורים המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
▪  ▪  ▪
מלחמת יום כיפור [צילום: יוסי מנדלוביץ'/לע"מ]

מתאמץ לשקם את יוקרתו
ועדת אגרנט לא פגעה באלוף ישראל טל (טליק), שהיה ראש אג"ם במלחמה, והודח מתפקיד מפקד חזית הדרום כיוון שהתנגד לפקודת שר הביטחון לתקוף בגזרת ארמיה 3. לדבריו, ביצוע הפקודה היה אמור לחדש את המלחמה. מלחמת יום הכיפורים הותירה את טל מרוט-נוצות, למרות שעד לפטירתו, לפני כעשר שנים, עסק במרץ בלתי-נלאה בטיפוח תדמיתו ויוקרתו.
מאמץ השיקום נמשך על-ידי יאיר, בנו, שהוציא מהמגירות את רשימות אביו, ופרסמן בספר עב-כרס, שכולו התפארות עצמית של טליק. בנוסף, או כתגבורת (תנא-דמסייע, בלשון חז"ל), פרסם עדו דיסנצ'יק, מי שהיה עורך 'מעריב', רשימה ממגירותיו על פגישתו עם טל במהלך שירותו במילואים במלחמת יום הכיפורים, שבה מוצג טל כמי שעמיתיו לפיקוד העליון של צבאנו התנכלו לו.
בסיכומו של דבר, ראוי לזכור, כי ראש אגף המטה (אג"ם) היה בעצם סגן-רמטכ"ל, והיה אחראי על שלל נושאים, שרלוונטיים, כמו כוננות וכמו מוכנות הימ"חים, למלחמה. אך אחריותו העיקרית הייתה לבניין הכוח. טל עמד מאחורי "רצח החי"ר", אי-טיפוח חיל התותחנים, אי-הצטיידות בנש"ק נ"ט, אי-הצטיידות בנשק אישי ובנשק כִּתתי יעילים ובאמצעים לראיית ליילה ועוד כמה כשלים בהתכוננותנו למלחמה הקרֵבה.
טל תמך (עם אריאל שרון) ב'הגנה ניידת' על קו התעלה, והתנגד לדעה, שרווחה במטכ"ל של חיים בר-לב ושל דוד אלעזר, שתמכו ב'הגנה קבועה', הנשענת על המעוזים. לכן, קשה להבין למה לא עמד בתוקף בפרוץ המלחמה על פינוי המעוזים. כוחות הקו של אוגדה 252 הותשו ונמחצו בהגנה מיותרת על המעוזים, שכבר בשנת 1971 הוחלט, שיש לפנותם בפרוץ מלחמה.
וכמובן, בהקשר למלחמת יום הכיפורים ולמה שהתחולל לפניה, כדאי לזכור, כי טל היה אבי הרוח הרעה, שנשבה בגיסות השריון, ואת תמיכתו הבלתי-מסויגת בקידומו של שמואל גונן-גורודיש.
ה'נברון' הדרומי
בעקבות מאמרי על מיזם ה'נברונים' בגולן באתר הזה, כתב לי אל"ם (מיל') יעקב צור, שפיקד על האגד המוצנח בתותחנים, והיה במלחמת יום הכיפורים בגזרה מדרום לתעלת סואץ: "לפני מספר שנים ביקרתי, במסגרת מסע תיירותי מרתק בסיני ובמצרים, באתר ה'נברון' הדרומי ליד עיון מוסא [מדרום לתעלת סואץ - אב"ץ]. המצרים שיקמו ושיחזרו את האתר לפרטיו (כולל בובות של חיילים ישראלים), והוא משמש כאתר עלייה לרגל של תיירים מצריים, המובאים לשם, כדי לחזות בסממני ה'ניצחון הגדול' של צבא מצרים על צה"ל במלחמת יום הכיפורים.
יחד אִתנו היה שם גם מפקד המוצב במלחמה, שנתן לנו סקירה מפורטת על ההתרחשויות. מסתבר, שמה שכתבת, שהמקום פונה בגלל החשש, שיכותר על-ידי המצרים, אינו מדויק. המוצב כותר לגמרי מיד בתחילת המלחמה, אבל המצרים, שאולי חששו מקרב קשה לכיבוש המקום המבוצר, הסתפקו בהפגזה עליו, הניחו לו, עקפו אותו, והמשיכו להתקדם מזרחה ודרומה. בפועל, התותחים המשיכו לירות מה'נברון' על מטרות גם כשהיו מוקפים.
רק אחרי שני לילות הבין מפקד המוצב, שאין להם סיכוי, והחליט לא להיכנע אלא לנסות לחלץ את אנשיו בפעולה נועזת. הוא העמיס את כולם על שני כלי-רכב, שעדיין היו תקינים, ובחסות החשכה פרצו מהמקום, והחלו בתנועה מזרחה. כשהם משתלבים מדי פעם בשיירות של כוחות מצריים, הם הצליחו לחצות את הקווים, ולהינצל. אני מצטט כאן דברים, ששמעתי מפיו של הקצין, שבינתיים הלך לעולמו, לצערי".
מוטי אשכנזי, מפקד המעוז 'בודפסט', שלא נפל, העיר לי בהקשר למאמרי: "'נברון' אינו תותח, אלא הבונקר המוגן, שבו חוסה התותח". והוסיף אשכנזי, "תותחים 155 מ"מ ב'בודפסט' לא יכלו לירות לפורט סעיד ולפורט פואד בשל מגבלת ה'חרירים'. משמע: פתחי הירי הקבועים ב'נברון', אלא רק לתת הגנה ישירה למעוזים 'אורקל' ו'לחצנית', מפני כוחות בסביבתם, שפשטו עליהם. כל עוד ה'נברונים' פעלו, הם מנעו את כיבוש המעוזים".
עצרו את הסורים
למרות שאינו ידוע, הכריע הקרב במעלה גמלא (בצוהרי שבעה באוקטובר) במערכה על הגולן. כך למדתי מאלוף משה בר-כוכבא (בריל) עליו השלום, שהיה במלחמה סגן-מפקד אוגדה 210. רק לפני זמן-מה נחשפתי בסיועו של אור פיאלקוב, לסיפור המשלים לסיפור שהכרתי על קרב הגבורה של גדוד מילואי השריון 39 בפיקודו של סא"ל מיל' יואב וספי, שהקדים את הכוח הסורי, והשתלט על המעלה.
מעלה גמלא (ציר 'פיקרדו' במפת הקוד של הגולן) מוביל מחופי הכינרת אל מרכז הגולן, וחסימתו עצרה את חטיבת השריון 47 הסורית מלרדת מערבה אל הכינרת. מסמכי שלל מבהירים, כי הכוח הסורי לא נועד להגיע למקום, אלא טעה בניווט.
גדוד 39 היה גדוד המילואים של חטיבת השריון 188 'ברק', והיו לו טנקים שוט-קל. הגדוד התגייס במחנה ירדן, והצטייד בטנקים במחנה נפתלי. הטנקים שלו נלקחו על-ידי חטיבה 7, שהועלתה בחיפזון לתגבר את הגנת הגולן, וגדוד 39 יקבל טנקים בלתי מזוודים ובלי מקלעים, ויצא לקרב בלי משקפות למםפקדים ועם שלוש (!) מפות בלבד.
גדוד 39 לחם תחת פיקוד חטיבה ממוכנת 4 'קרייתי', שהייתה חטיבת מילואים באוגדה 146 של תא"ל מוסה פלד, שפעלה באותו היום תחת פיקוד אוגדה 210. בקרב על מעלה גמלא השתתפו פלוגה אחת מגדוד 39 (עשרה טנקים) והמג"ד וספי.
הנה סיפור הקרב, שליקטתי ממסמכים, שהמציא לי אור פיאלקוב - "ראיתי את הטנקים הסורים במעלה גמלא", העיד אל"ם יעקב הדר (פפר), מח"ט 4, בוועדת אגרנט - "כשישה-שבעה ק"מ מהשפך [הירדן לצפון הכינרת - אב"ץ]. פגזים נפלו למים ולחוף הכינרת ... התקדמתי, והדפנו אותם שלושה-ארבעה ק"מ ... ללא אבדות ...". לדברי הדר, כוחו כלל עשרה טנקים מגדוד 39 וכתריסר טנקים שרמן מגדוד מילואים 95 בחטיבתו.
הקרב הזה היה מאחרי-הצהריים ועד חשיכה, שבה הגיע למזרעת קוניטרה. שם חנו שני הטנקים, שנותרו כשירים בכוח, וחטיבה 4 תוגברה בטנקים, ולקראת בוקר היו בה 47 טנקים. גדוד 39 השמיד בקרב מעלה גמלא שלושה-עשר טנקים סוריים, ובכללם את טנק מח"ט 47 ואת טנק המג"ד המוביל, והסורים נסוגו למזרעת קוניטרה בציר המפלים.
עד שהגיעו הטנקים של וספי למעלה גמלא פעל בו כוח מגדוד 51 'הבוקעים הראשון' ב'גולני' בפיקודו של ציון זיו (זלוף), סגן-מפקד הגדוד. מחלקת תותחים ללא-רתע (תול"ר), המורכבים על גבי ג'יפ, של הכוח בן שתי הפלוגות, עיכבה בקרב נסיגה את הכוח הסורי, שעמד על קצה המעלה (צומת 'מחזה'-'יריב' במפת הקוד). המפגש בין הכוח מ'גולני' לבין גדוד 39 היה, לפי יומן הקשר של אוגדה 210, כשלושה ק"מ מראש המעלה. כלומר, וספי עלה עם גדודו, תוך השמדת טנקים סוריים, כחמישה ק"מ וחצי, ונתקל בתול"רים של גדוד 51, שבתחילה נתפסו ככוח סורי, וגדוד 39 החליף עמם אש, עד שהתול"רים חמקו מהאזור.
"לקח לי הרבה זמן לגלות, שבכוח היו שתי פלוגות מגדוד 51 בפיקוד הסמג"ד ציון זיו" - כתב אור פיאלקוב והסיפור שאִמּתּי מכמה מקורות ... מדהים". בשעה 11 בבוקר פקדו על זיו לעצור במעלה גמלא את החטיבה המשוריינת 47 הסורית, שכבר השמידה חלקים מגדוד התותחנים 405. פגיעות התול"רים בטנקים הסוריים, עיכבו את התקדמות חטיבה 47 למשך כשעה, ואפשרו לגדוד 39 להשלים את עלייתו במעלה גמלא.
לא היו 'בלטנים'?
קורא ביקש, שאוסיף לרשימת המחדלים במלחמת יום הכיפורים את העובדה, שטנקים ישראלים לא צוידו ב'בלטנים' - מיגון ריאקטיווי (מגיב; כלומר, סביל), המוצמד לטנקים, כדי למנוע את חדירתם בידי טילים ורקטות נ"ט בעלי מטען חלול.
ובכן, לא אוסיף את ה'בלטנים' לרשימה, כיוון שמצאתי, שלא היו קיימים - בארץ ובחו"ל - בשנת 1973. אפילו ברית-המועצות, שהקדימה את כולם במחקר ובפיתוח של שריון ריאקטיווי, לא ציידה את טנקיה במיגון הזה.
ובכל זאת כמה מלים על האמצעי
החוקר הגרמני מנפרד הֶלד היה חלוץ פיתוח 'בלטנים' - שריון ריאקטיווי (המגיב על פגיעה בטנק), לאחר שניתח, עם חוקר פולני, את הפגיעות בטנקים הישראלים במלחמת ששת הימים. לפי ויקיפדיה, עבד הלד בשיתוף עם צה"ל על פיתוח השריון הריאקטיווי בשנים 1969-1967. ניסויי המערכות החלו באמצע שנות השבעים בנגב. במהלכם, מספרת השמועה, נשרו 'בלטנים' מהטנקים, וכנראה, בדואים אספו אותם בשטחי הניסוי.
כשטיל נ"ט בעל מטען חלול פוגע בטנק, נוצר חודרן (ליינֶר) - סילון מתכתי בטמפרטורה גבוהה מאוד, שזורם אל מטרתו, וחודר אותה דרך חור קטן, שיוצר בשריון הטנק. השריון הריאקטיווי מורכב מקופסאות, שבתוכן חומר-נפץ הודף, והן מתפוצצות כשחודרן פוגע בהן (יוזם אותן). הפיצוץ מסיט את החודרן, ופוגע בשלמותו. כך, נפגע הטנק רק קלות, ואינו נחדר. כלומר, הצוות ומערכות הטנק אינם נפגעים.
בעקבות מלחמת יום הכיפורים החלו לפתח בשריון הישראלי את השריון הריאקטיווי, שזכה לכינוי, 'בלייזר', והותקן בראשונה על טנקים פטון ('מגח'), שהשתתפו במערכת שלום הגליל. כמה מהם נפלו בידי הסורים, שהעבירום לסובייטים. ברית-המועצות עסקה בפיתוח שריון ריאקטיווי כבר אחרי מלחמת העולם השנייה, וניתוח השלל הוסיף ודאי לאנשיה רעיונות.
מכל מקום, שריון ריאקטיווי חדל להיות יעיל משנכנסו לשירות טילים נ"ט בעלי ראש-נפץ כפול (טאנדֶם). מטען קטן בקדמת הטיל יוזם את פיצוץ חומר-הנפץ במיגון הריאקטיווי, ומפנה בזאת דרך למטען האחורי הגדול יותר. המחבלים הפעילו טילים נ"ט טאנדם במלחמת לבנון השנייה.
כלומר, הפתרון לאיום הנשק נ"ט המתקדם הוא מיגון אקטיווי; וזו פרשה אחרת לגמרי.
הבהרה
את הידיעה על הסוכן "סלקט", שהפעילה ישראל במצרים, והזכרתיו בטורי הקודם ('כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים 16'), כמי שהתריע על מלחמה בשלושים בספטמבר 1973 וכמי שמסר את 'ידיעת הזהב' בשנים-עשר באוקטובר 1973, פרסם בראשונה משה שוורדי.

תאריך:  21/09/2020   |   עודכן:  21/09/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים [17]
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הספר של טליק מעניין מאד
הירונימוס  |  21/09/20 20:37
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מלחמת יום הכיפורים
אביתר בן-צדף
עוד הערות, שכתבתי על מלחמת יום הכיפורים    המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
תא"ל (מיל') יעקב זיגדון
שורת נסיבות הובילו לכך שגדוד 890 של הצנחנים נקלע לקרב ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים ללא סיוע ארטילרי    מפקדים ומקורות כתובים מראים איך ומדוע קרה הדבר
אביתר בן-צדף
לפי ידיעה בעיתון בריטי, הודיעו הסובייטים לישראל, שלושה ימים לפני מלחמת יום הכיפורים, כי הם מפנים את משפחות יועציהם ממצרים, כיוון שעומדת לפרוץ מלחמה
אביתר בן-צדף
עוד הערות, שכתבתי על מלחמת יום הכיפורים    המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
אביתר בן-צדף
עוד הערות, שכתבתי על מלחמת יום הכיפורים    המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il