X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מתקפת זומבים? לבריאות!

בחירה היא שם המשחק

בשנים האחרונות חלה במדינות המערב עלייה משמעותית בשיעור האנשים הסובלים מהשמנת יתר וממחלות מעיים. מכאן הרקע ל"משחקי המזון", מיזם אירופי חדשני שמובילה הפרופסור מירי ברק מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. המיזם מתבצע בתמיכת EIT-Food, המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה בתחום המזון. סדר-היום של ברק אינו מסחרי והיא מכריזה: "לא הייתי רוצה שרק מי שיש לו כסף יוכל לרכוש את היישומים שלי ולהשתמש בהם, זה נוגד את תפישת העולם שלי"
▪  ▪  ▪
ברק. לא הייתי רוצה שרק מי שיש לו כסף יוכל לרכוש את היישומים שלי זה נוגד את תפישת העולם שלי
מחקר אמפירי ומובנה
מחקר הוא דבר שנדרשת בו המון יצירתיות. המהות שלו היא לקחת את המידע הקיים כיום ולהוסיף לו נדבך נוסף. כדי להוסיף את ה'נעלם' הזה, נדרשת חשיבה מסתעפת ויצירתית מאוד, שחייבת להתכנס בחזרה כדי לבטא את המחקר באופן אמפירי ומובנה

הפרופסור מירי ברק נמצאת כל הזמן בחיפוש אחר הטכנולוגיה הבאה לטובת חינוך ולמידה. לאחרונה פיתחה, בשיתוף חוקרים נוספים בטכניון ובאירופה, מיזם חדשני של משחקי מחשב במתכונת 'חדרי בריחה', שנועדו לשפר את איכות התזונה של אוכלוסיית המערב. היא מגדירה עצמה כיזמית מדעית, אבל לא ברמה המסחרית, אלא לשם חינוך ולימוד. ברק: "אני מקבלת את המשכורת מהציבור, ורוצה לתרום חזרה לציבור".
שלושת ילדיה של ברק, שהיא גם סבתא לנכדה, שואפים גבוה, כמותה, בעשייה ובתרומה לקהילה. היא גדלה לזוג הורים מורים, לאורם של ערכים חברתיים, כגון תרומה לקהילה וצדק חברתי. אביה הוא בוגר תנועת השומר הצעיר, כך שהמבט החברתי והציבורי, כמו גם תפישת הרכוש כרכוש של הכלל, ליוו אותה משחר ילדותה.
מה הרקע לבחירה המקצועית שלך?
ברק: "למדתי כימיה בתיכון וחשבתי ללמוד באוניברסיטה הנדסה כימית או אולי הנדסת מזון, תחום שנראה לי מעניין. מצאתי עצמי בוגרת מצטיינת בלימודי הנדסת מזון בפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. האהבה לכימיה נותרה בעינה, אך רציתי משהו מעשי יותר. בשנות ה-90, לאחר תקופה קצרה בתעשיה, בד-בבד עם התנדבות בהוראה בבתי ספר, צצו אצלי מחשבות על הוראה. נוצרה הזדמנות ללמד ב'נשר', בית ספר מתפתח עם אוכלוסייה מגוונת, והמעבר הזה התאים לי. כבר אז הייתה לי תפישה חברתית מגובשת וחשתי לא בנוח עם חלק מהתהליכים שבהם פעלה התעשיה בהנדסת המזון, ואני עדיין לא בטוחה שחל שינוי בתהליכים הללו במרוצת השנים. בנוסף, חשבתי שאני יכולה לתרום הרבה יותר לתחום החינוכי, שהשתלב באופי פועלי".
כיצד חיברת בין המשיכה שלך לחינוך ובין התפתחות מדעית טכנולוגית?
ברק: "החינוך עשה לי את החיבורים השונים לחינוך המדעי הטכנולוגי, שמשלב את הממשק הנפלא בין התחום המדעי-הנדסי ובין הטכנולוגיה והסוציולוגיה. מחקר הוא דבר שנדרשת בו המון יצירתיות. המהות שלו היא לקחת את המידע הקיים כיום ולהוסיף לו נדבך נוסף. כדי להוסיף את ה'נעלם' הזה, נדרשת חשיבה מסתעפת ויצירתית מאוד, שחייבת להתכנס בחזרה כדי לבטא את המחקר באופן אמפירי ומובנה.
"בבית ספר נשר הקמתי את המגמה לבגרות בכימיה וגם את המעבדה שקיימת שם עד היום. הגעתי לשם עם המון אנרגיות ועם תפישת עולם של מהנדסת. כלומר, אם יש קושי או אתגר, עושים את כל הדרוש כדי לפתור אותו. בעיני, כל מי שעוסק היום בהוראה עושה זאת מתוך שליחות, ובוודאי לא בגלל שכר. אנשים לא עומדים היום בתור כדי להיות מורים. לאקדמאי שסיים תואר בפיסיקה או בהנדסה, למשל, לא ישתלם כיום לעסוק בהוראה והוא יחפש את עתידו בתעשיה".

מנהיגות חינוכית
חוקרים מישראל, בלגיה ופולין בפיתוח משחק הבריחה

פיתוח מיומנויות למידה
באמצע שנות ה-90, המחקר שלי התמקד בשילוב לומדות והדמיות ממוחשבות. בסוף שנות ה-90, האינטרנט נכנס לתמונה ואז חקרתי סוגיות הקשורות לפיתוח אתרים לימודיים. בהמשך, בתחילת שנות ה-2000, כשהושקו המחשבים הניידים הראשונים, חקרתי היבטים של "למידה ניידת" וב-2010 פרסמתי מחקרים שבחנו ויסות עצמי בלמידה מרחוק. ב-2013, הובלתי יחד עם הפרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון קורס מקוון פתוח, רב-משתתפים (MOOC), הראשון מסוגו בעולם שניתן במקביל בשתי שפות - אנגלית וערבית. כיום, אני חוקרת טכנולוגיות מבוססות מיקום, המעודדות שאלת שאלות ולמידת חקר

החיבור בין חינוך, מדע וטכנולוגיה ביסס את יעודה של ברק גם באקדמיה. עם השלמת התואר הראשון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, המשיכה לתואר השני והשלישי בתחום החינוך המדעי-הנדסי. לאחר תקופה קצרה מחוץ לכותלי האקדמיה כמהנדסת מחקר ופיתוח בתעשיה, חזרה לטכניון וכיום היא חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. אחד האתגרים החשובים של הפקולטה, היא מדגישה, הוא להכשיר סטודנטים להוראה בדגש על מנהיגות חינוכית בתחומי המדעים וההנדסה ולגייס את האנשים הטובים ביותר שיובילו את מערכת החינוך להוראה ולמידה במאה ה-21. אתגר נוסף הוא הקטנת שיעור הנשירה הגדול של המורים.
כיצד אתם עונים על האתגרים הללו במסגרת הכשרת סטודנטים להוראה?
ברק: "כדי לענות על האתגר הראשון, אנחנו מובילים תוכנית ייחודית בשם מבטים: מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי-מדעי, שבה לומדים בוגרים מהטכניון ומצטיינים ממוסדות אקדמיים אחרים, במלגת נשיא הטכניון. לגבי האתגר השני, לצערי, אין עדיין פתרונות מספיק יעילים. המדענים והמהנדסים הלומדים בפקולטה ומגיעים להוראה, לא מצפים למשכורות של תעשיית ההיי-טק, אך כן מצפים לתנאי עבודה מכובדים. לצערי, חלק ניכר מתאכזב מהתנאים בבתי הספר וחוזר לעבוד בתעשיה. הדינמיות בשוק העבודה חשובה, אך עם זאת, יש לתגמל את המורים באופן שישקף את העבודה המורכבת והחשובה שלהם בבתי הספר".
לטכניון הגיעה ברק עם סיום הפוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארה"ב, כשאת המסלול לקביעות התחילה רק כשמונה שנים לאחר מכן. בין לבין לימדה קורסים בתחום הלמידה המתוקשבת באוניברסיטת תל אביב, ניהלה את מכון סאלד בירושלים וכן ניהלה את היחידה האקדמית לתקשוב במכללת בית ברל.
במקביל, נשארה עם 'רגל אחת' בטכניון כחוקרת במיזמים שונים. לאורך השנים, חוקרת ברק פיתוח של טכנולוגיות חדשות במטרה לקדם למידה משמעותית. המחקר שלה מתמקד במיומנויות המאה ה-21 בדגש על למידה שיתופית, חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית.
ספרי על מחקרייך לאורך השנים בפיתוח מיומנויות למידה של המאה ה-21.
ברק: "באמצע שנות ה-90, המחקר שלי התמקד בשילוב לומדות והדמיות ממוחשבות. בסוף שנות ה-90, האינטרנט נכנס לתמונה ואז חקרתי סוגיות הקשורות לפיתוח אתרים לימודיים. בהמשך, בתחילת שנות ה-2000, כשהושקו המחשבים הניידים הראשונים, חקרתי היבטים של "למידה ניידת" וב-2010 פרסמתי מחקרים שבחנו ויסות עצמי בלמידה מרחוק. ב-2013, הובלתי יחד עם הפרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון קורס מקוון פתוח, רב-משתתפים (MOOC), הראשון מסוגו בעולם שניתן במקביל בשתי שפות - אנגלית וערבית. כיום, אני חוקרת טכנולוגיות מבוססות מיקום, המעודדות שאלת שאלות ולמידת חקר".

משחקי מזון בחדרי בריחה
משתתפי המיזם במפגש שהתקיים בוורשה פולין

בשנים האחרונות חלה במדינות המערב עלייה משמעותית בשיעור האנשים הסובלים מהשמנת יתר (Obesity) וממחלות מעיים, הפוגעות בבריאות האדם ומסכנות את חייו. תופעות אלה נובעות במידה רבה מאורח החיים המערבי, המאופיין במיעוט פעילות גופנית ובצריכה רבה של מזון מעובד עתיר סוכר ומלח. אחת הדרכים לשיפור אורח החיים המדובר היא חינוך, ומכאן הרקע ל"משחקי המזון" (Games of Food), מיזם אירופי חדשני שמובילה ברק. המיזם מתבצע בתמיכת EIT-Food, המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה בתחום המזון, שמפעיל האיחוד האירופי.
מה מיוחד במיזם הבלעדי הזה של משחקי המזון?
ברק: "משנת 2018, אני מובילה מאגד של חוקרים ממדינות שונות באירופה, במיזם בשם 'משחקי מזון', במימון האיחוד האירופי. במהלך סיעור מוחות חוצה גילים, מדינות ותרבויות שהתמקד בחינוך לתזונה בריאה, עם השותפים שלי למיזם מבלגיה, מפולין, מאנגליה ומפינלנד, הצעתי לפתח משחקי בריחה, שניתנים ליישום באופן ממוחשב, אך גם במפגש פנים אל פנים בין אנשים".

מתקפת הזומבים
סמליל המשחק התקפת זומבים

מה היה משחק הבריחה הראשון שיצרתם?
ברק: "המשחק הראשון שיצרנו היה 'מתקפת הזומבים'. בני הצעיר היה ההשראה למשחקי הבריחה בכלל ולרעיון של 'מתקפת הזומבים' בפרט. הרעיון הוא שהמשתתפים נמצאים בתקופה אפוקליפטית וצריכים לעבור מחדר לחדר כדי לברוח מהזומבים. מתברר שהזומבים נמנעים מלתקוף בני אדם ששומרים על תזונה בריאה, ולכן - כדי להציל את עצמם - המשתתפים נדרשים לפתור חידות הקשורות במזון ולהרכיב תפריט מאוזן. החידות כוללות השלמת מרכיבים בפירמידת המזון וחישוב קלוריות של פחמימות, שומנים וחלבונים. בהמשך, נכנסים לרובד עמוק יותר של חלבונים, כאחד ממרכיבי התזונה החשובים.
"המשחק שם דגש על חלבונים מהצומח, וכולל תפריט שבועי עם מתכונים לתזונה בריאה ומאוזנת. קהל היעד למשחק הוא מגיל 7 עד 70, כאשר כל קבוצת גיל נהנית מהיבט אחר במשחק. האיחוד האירופי התעקש שנגדיר טווח גילים מדויק יותר, אך כשעשינו ניסיונות להדגמת המשחק, קיבלנו משובים חיוביים ממבוגרים וצעירים כאחד. משחק הבריחה הוא סוגני (גנרי), אך קיימת התאמה למדינה בה הוא מוצג. למשל, במשימה של פירמידת המזון, כל מדינה מציגה את הפירמידה המקובלת אצלה וכמובן תרגמנו את המשימות לשפות השונות".

משימת תזונה בחלל
משחק הבריחה מוצג בעיר רידינג באנגליה

משחק בריחה נוסף הנמצא עדיין בתהליכי פיתוח הוא 'משימת תזונה בחלל'. לפי סיפור המשחק, אחרי מתקפת הזומבים, כדור-הארץ חרב, וקבוצה של ניצולים נמצאת על חללית, כאשר המידע בתחום המזון אבד. הם צריכים להסתובב בחללית, לחפש ולשחזר מידע שהיה קיים, תוך כדי שהם עונים על חידות, בדגש על היבטים שקשורים בהימנעות ממחלות מעיים, סוכרת ועוד.
כיצד בוחנים את ההשפעה של השתתפות במשחקי הבריחה על הידע והמודעות לתזונה בריאה?
ברק: "הדוקטורנטית טל יכין, מלווה, בהנחייתי, את המיזם במחקר שנערך במסגרת הדוקטורט שלה. המחקר בוחן את ההשפעה של השתתפות במשחק, על הידע והמודעות לתזונה בריאה. שינויים בהתנהגות מתחילים בידע של מושגים כגון קילו/קלוריות, חומצות אמיניות ועוד, כמו גם, במודעות לחשיבות של קריאת תוויות וצריכה מושכלת של מרכיבי המזון. המחקר מציע מתודולוגיה לפיתוח משחקי בריחה חינוכיים, שכבר פורסמה בכנסים בארץ ובחו"ל. המתודולוגיה מבוססת על תאוריית הלמידה המצבית הטוענת שלמידה משמעותית מתרחשת כשהיא מחוברת לחיי היומיום של הלומד, מבוססת על ידע מומחים, נעשית בקבוצות קטנות של שיתופי ידע, ומאפשרת רפלקציה (התבוננות/בחינה) אישית. משחקי הבריחה תוכננו כך שהם 'יישבו' על הבסיס הפדגוגי הזה".

אופק מסחרי?
משתתפי המיזם בתהליך פיתוח משחק הבריחה

תרומה מעבר לים
הייתי בין הראשונים ש'פתחו' עמוד פייסבוק, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה דווקא להיות שם. היום אנו מבינים שהחשיפה המוגזמת היא בעוכרי האנשים. אני אוהבת מאוד להיות בזום, שהוא כלי עבודה חשוב ביותר עבורי. הוזמנתי לשאת הרצאה באוקספורד אנגליה על המחקר שלי ולא יכולתי להגיע בפועל, אבל החלטתי לתת את ההרצאה בזום. זאת הייתה פעם ראשונה שקבוצת המחקר באוקספורד, השתמשה בזום לטובת סמינר מחלקתי. הם כל כך התלהבו מהרעיון של הרצאה בזום, שהם המשיכו לעבוד עם הטכנולוגיה הזו. אז מבחינתי זאת עוד תרומה, לא רק פה, אלא גם מעבר לים

האם יש יעד מסחרי למיזם משחקי הבריחה?
ברק: "חלק מהדרישות של האיחוד האירופי הוא להפוך את המיזם למסחרי, והטיפול בכך נמצא בידי קבוצה מפינלנד, שיש לה גוף שאחראי לפיתוח העסקי. המוצר שלנו כולל את סיפור הרקע, את הרצף של החידות, רשימת האביזרים הדרושים, הרצף הפדגוגי ומדריך למנהלי המשחק. הרווח האמיתי מהמיזם הוא בהעברת המסרים החשובים בתפוצה הגדולה ביותר, למען הבריאות של כולנו ושמירה על הסביבה".
מה תהיה היזמות המדעית הבאה שלך?
ברק: "אני עובדת על כל מיני הצעות מחקר ובד בבד נמצאת כל הזמן בחיפוש אחר הטכנולוגיה הבאה, אבל אין זה אומר שאני נמצאת בכל מדיה. בתקופה בה הייתי ב-MIT, הייתי בין הראשונים ש'פתחו' עמוד פייסבוק, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה דווקא להיות שם. היום אנו מבינים שהחשיפה המוגזמת היא בעוכרי האנשים. אני אוהבת מאוד להיות בזום, שהוא כלי עבודה חשוב ביותר עבורי. הוזמנתי לשאת הרצאה באוקספורד אנגליה על המחקר שלי ולא יכולתי להגיע בפועל, אבל החלטתי לתת את ההרצאה בזום. זאת הייתה פעם ראשונה שקבוצת המחקר באוקספורד, השתמשה בזום לטובת סמינר מחלקתי. הם כל כך התלהבו מהרעיון של הרצאה בזום, שהם המשיכו לעבוד עם הטכנולוגיה הזו. אז מבחינתי זאת עוד תרומה, לא רק פה, אלא גם מעבר לים.
האם הוצעו לך שיתופי פעולה מסחריים לפיתוח יישומים חדשים?
ברק: "היו פניות כאלו ואחרות מחברות שרצו לשתף פעולה ולהשקיע בפיתוח יישומים, אבל העניין הוא שאני עוסקת בחינוך, ובחינוך קשה מאוד להרוויח כסף. גם לא הייתי רוצה שייווצר מצב, שבו רק מי שיש לו כסף יוכל לרכוש את היישומים שלי ולהשתמש בהם. זה נוגד את תפישת העולם שלי. אני מעלה דברים לאינטרנט. מי שרוצה משתמש ומי שלא, לפחות יודע שזה קיים".

תאריך:  22/09/2020   |   עודכן:  22/09/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אפרים ענבר, ערן לרמן, חי איתן כהן-ינרוג'ק
ישראל צריכה לשמור על איזון עדין בין שמירת אינטרסים חיוניים שלה לבין הימנעות מהפיכתה של טורקיה לאויבת    הדרך לכך עוברת בוושינגטון, במיוחד במישור הכלכלי שהפך לנקודת התורפה שלו
אפרים ענבר, ערן לרמן, חי איתן כהן-ינרוג'ק
המים הכלכליים במזרח התיכון, המלחמה בסוריה, היחסים עם קטר, היריבות עם מצרים, ביסוס התעשיה הביטחונית - ארדואן מפעיל שרירים בכל הכיוונים
דניאלה דנציגר-זייטמן
ד"ר פליקס דנציגר, מטובי הרופאים בתל אביב בשנת 1933, משוכנע שניתן היה להציל את חיים ארלוזורוב - אלמלא הרשלנות והתנאים המחפירים בבית החולים הדסה    פרק מתוך הספר החדש "הדוקטור" פרי עטה של נינתו, דניאלה דנציגר-זייטמן, בהוצאת טפר
אפרים ענבר, ערן לרמן, חי איתן כהן-ינרוג'ק
רג'פ טאיפ ארדואן הופך את טורקיה למדינה איסלאמיסטית ואת עצמו לשליט סמכותני    למרות ששלטונו נראה מובטח, לא כך לגבי ההגמוניה של מפלגתו בפרלמנט
שמואל אבן
ההבראה תהיה ממושכת וחלק מן הנזקים של הקורונה ילוו את המשק עוד שנים רבות. אך אפשר וצריך כבר עתה לתכנן את הצעדים הבאים, ואולי אף להשתמש במשבר כהזדמנות לשינויים מבניים ארוכי טווח    התוכנית: חלוקת הזמן לשלושה שלבים סדורים, תוך קביעת משימות ברורות לכל אחד מהם
רשימות נוספות
חמישים גוונים של אפור  /  שרון מגנזי
רצה למרחקים ארוכים  /  שרון מגנזי
שיח עם ארכיאולוג  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il