לדמוקרטים יש סיכוי של 67% לזכות בשליטה בסנאט, אם ג'ו ביידן ינצח בבחירות לנשיאות – צופה מודל סטטיסטי של אקונומיסט. העיתון גם מעריך, כי אם דונלד טראמפ ינצח בבחירות לנשיאות – הרפובליקנים ישמרו על השליטה בסנאט. 35 מבין 100 המושבים בסנאט עומדים לבחירה ב-3 בנובמבר. הסיכוי של הדמוקרטים נמוך בהרבה מזה של ביידן, אותו מעריך אקונומיסט ב-86%.
אם ביידן ינצח והרפובליקנים ישמרו על הרוב, סביר להניח שבהנהגתו של מיץ' מקונל (אם ייבחר בעצמו) הם יעשו לו צרות צרורות. הם יוכלו לבלום את כל יוזמות החקיקה שלו ולמנוע ממנו למנות שופטים, ותיאורטית – אפילו למנוע ממנו לאייש את הקבינט שלו. לעומת זאת, אפילו אם יהיה לביידן רוב דחוק בסנאט – הוא יוכל לתפקד, אם כי הדמוקרטים יצטרכו לעמול כדי לשמור על אחדות בתוך סיעתם. אם יזכו בסנאט, רוב חבריהם החדשים יהיו אנשי מרכז; המועמד שלהם בקנזס היה רפובליקני עד לפני שנתיים.
כמו כל התחזיות – מדגיש אקונומיסט – המודל נכון רק אם נכונות ההנחות שבבסיסו. מעל הכל, הוא מסתמך על כך שהיחסים הסטטיסטיים של העבר יהיו זהים (פחות או יותר) גם הפעם. הקורונה היא כמובן מרכיב חדש, ולכן הנחת יסוד זו עלולה להתגלות כמוטעית. למשל: למודל אין מושג האם יעלה מספר הקולות שיישלחו בדואר, ואיזה צד ייצא נשכר משינוי שכזה. לצד זאת, 18,000 מערכות הבחירות שהתקיימו מאז 1945 מעניקות שפע של נתונים שעליהם יכולים הסטטיסטיקאים להסתמך, והמודל טעה בממוצע רק לגבי שניים מתוך 100 מושבי הסנאט ושמונה מבין 435 מושבי בית הנבחרים.
לגבי בית הנבחרים צופה המודל, כי הדמוקרטים יזכו בשמונה מושבים המצויים כיום בידי הרפובליקנים. שניים מהם כמעט מובטחים, לנוכח החלטת בית המשפט לשנות את תיחומי מחוזות הבחירה בצפון קרוליינה. האחרים צפויים לבוא מתוך רשימה של כתריסר מושבים בהם הרפובליקנים פגיעים, בעיקר בפרברים או במחוזות בהם יש הרבה מצביעים לבנים בעלי השכלה אקדמית, בהם הרפובליקנים ניצחו בקושי ב-2018 או שהצירים הפופולריים מטעמם פרשו. לרפובליקנים יש רשימת מטרות מבטיחות קצרה בהרבה. האווירה הכללית נראית כטובה לדמוקרטים כמעט כמו ב-2018, בה זכו בבית הנבחרים, ונראה שהם יגדילו את הרוב שלהם, העומד כיום על 232 מול 198.
המרוץ בסנאט צמוד. לדמוקרטים יש 43 מושבים, והם זקוקים לשלושה בלבד כדי להבטיח שאם ביידן יהיה הנשיא וייווצר תיקו – סגניתו קאמלה האריס תכריע לטובתם. מאחר שהסנאטור הדמוקרטי דאג ג'ונס ממדינת אלבמה צפוי להפסיד, המפלגה כנראה צריכה ארבעה מושבים נטו לצד ניצחון של ביידן, או חמישה אם טראמפ ינצח. הדמוקרטים מובילים בבירור בשני מירוצים. האסטרונאוט לשעבר מארק קלי – בעלה של חברת בית הנבחרים לשעבר גבי גיפורדס, שנורתה ונפצעה קשה ב-2011, גייס 45 מיליון דולר ומוביל בפער ניכר מול הסנאטורית מרתה מק'סאלי; אקונומיסט נותן לו 90% סיכוי לנצח. בקולורדו מוביל המושל לשעבר ג'ון היקנלופר מול הסנאטור קורי גרדנר, עם סיכוי של 80% לנצח.
אחרי שתי מדינות אלו, המשימה של הדמוקרטים נעשית קשה יותר. הסיכוי הטוב ביותר שלהם הוא בצפון קרוליינה, בה מוביל ביידן בפער של 2%-1% בלבד. במרוץ לסנאט מוביל קאל קמינגהאם ב-6% על פני הסנאטור הבלתי-אהוד ת'ום טיליס. יהיה זה מפתיע אם הפער הממשי יהיה כזה, אך המודל של אקונומיסט צופה כרגע ניצחון של קמינגהאם.
המדינה האחרונה בה המודל צופה ניצחון למועמד דמוקרטי על פני סנאטור רפובליקני היא מיין. נציגתה בסנאט היא סוזן קולינס, המתונה ביותר מבין הרפובליקנים בסנאט, אשר ניצחה ב-2014 בפער של 37%. אולם, תמיכתה במינויו של ברט קוואנו לבית המשפט העליון גרמה לדמוקרטים רבים לשים לב לכך, שגם רפובליקני מן המרכז הוא רפובליקני. מולה מתמודדת שרה גדעון, יו"ר בית הנבחרים של מיין ומגייסת תרומות מיומנת; המודל מעניק לה סיכוי של 70%.
אם הדמוקרטים יזכו רק בארבע מדינות אלו, עדיין לא יהיה להם רוב בסנאט. אבל יש עוד שורה של מדינות שיכולה להעניק להם את המושב החמישי הנכסף – מירוצים בהם סיכוייהם לנצח טובים מאלו של הרפובליקנים. הרשימה מתחילה עם אייווה, בה המרוץ לנשיאות צמוד. לתרזה גרינפלד הדמוקרטית יש יתרון של 3% על פני הסנאטור הרפובליקני ג'וני ארנסט. הדמוקרטים עשויים לזכות גם בשני המושבים של ג'ורג'יה ולנצח בדרום קרוליינה, קנזס ומונטנה; באחרונה סיכוייו של המושל הפופולרי סטיב בולוק טובים במיוחד באופן יחסי. יש להם סיכוי גם באלסקה ובטקסס – אך לא בקנטקי, שם צפוי מקונל לשמור על מושבו.
העצמאות החלקית של המירוצים לסנאט מן המגמות הלאומיות, היא הסיבה העיקרית לכך שהמודל של אקונומיסט נותן כאמור לדמוקרטים סיכוי טוב לזכות ברוב. בעוד המפה האלקטורית של 2018 נטתה לטובת הרפובליקנים, השנה הם נמצאים במגננה כמעט בכל החזיתות. כל מרוץ נפרד מהווה כאב ראש מבחינתם; יחדיו הם איום ממשי.
