- מרגרט סליבאן היא פרשנית התקשורת של וושינגטון פוסט. מאמר זה נכתב בחלקו בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
לפני כמעט בדיוק ארבע שנים, ב-7.10.16, חשף וושינגטון פוסט את מה שנודע כ"קלטת Access Hollywood". הייתה זו שיחה מ-2005 בין דונלד טראמפ לבין בילי בוש, בה התגאה הראשונה בהטרדות המיניות שלו כלפי נשים. לדבריו, כאשר אדם נמצא במעמדו – הוא יכול לעשות לנשים כל העולה על רוחו. באותם ימים היו מי שחשבו, שהדבר יעלה לו בנשיאות. אבל טראמפ ותומכיו פטרו זאת כ"שיחת בנים" וניצלו את ההזדמנות כדי להזכיר את פרשיות הנשים של ביל קלינטון.
מאז, עבר טראמפ משערורייה גדולה אחת לאחרת: ההתערבות הרוסית לטובתו בבחירות, ידידותו עם שליטים סמכותניים, פרשת אוקראינה, התקפה גזענית על ארבע חברות קונגרס לא-לבנות, הניהול הכושל הקטלני של הקורונה. ועדיין, דומה ששום דבר אינו יכול לערער על בסיסו – בערך 40% מהאמריקנים הממשיכים לתמוך בו. הוא יודע היטב שחלקם לעולם לא ינטשו אותו.
התקשורת הממסדית ניסתה לנתח תופעה זו. יש הטוענים, כי מקורה בגורמים כלכליים; או ב"עליונות הלבנה" שעברה מתחת למכ"ם; או בשנאה העמוקה לאליטות; או בפחד; או בדיסאינפורמציה. לא הפסקנו לנסות למצוא את התשובה, וכך יצאנו לעוד דיינר במערב התיכון כדי לראיין מצביעי טראמפ או הסתחבקנו עם תומכיו בעצרת בחירות שלו.
היה צורך להפסיק מזמן את הנסיונות חסרי הערך הללו. בחודשים האחרונים חייתי במחוז טראמפ – המחוז הרפובליקני ביותר במדינת ניו-יורק, המיוצג בידי כריס קולינס, חבר הקונגרס הראשון שתמך בטראמפ ב-2016 (ושהתפטר בשנה שעברה לאחר שהודה בשימוש במידע פנים). שכן אמר לי שלא יכול היה להצביע בעד טראמפ, לא סבל את הילרי קלינטון ולכן הצביע בעד ג'יל שטיין. אישה במרכול אמרה לי שחובת המסיכות גרמה לה להרגיש שהיא חיה בסין. ידיד רפובליקני אמר שהיה נאלץ להצביע בעד טראמפ אם ג'ו ביידן היה בוחר את אליזבת וורן למועמדת לסגן הנשיא.
יצאתי מכל זה עם נקודת מבט חדשה על המחט שלכאורה איננה זזה. למעשה, היא כן זזה. כאשר בחנתי אחורה את פרשיית Access Hollywood, נתקלתי במחקר אקדמי שפורסם השנה, ואשר הגיע למסקנה שהפרסום חולל שינוי והוריד בצורה מתונה את התמיכה בטראמפ ב-2016. השינוי היה זהה לגברים ונשים, ויותר בקרב הרפובליקנים מאשר בקרב הדמוקרטים. למעשיו הפסולים של טראמפ יש משמעות, וזו הסיבה לכך שהסוקר הרפובליקני פרנק לונץ אומר שרק ג'ו ביידן יכול לגרום לעצמו להפסיד.
אכן, לטראמפ יש ליבת תומכים שלא יזוזו, ולא משנה כמה שערוריות התקשורת חושפת ולא משנה מה עושה גיבורם. אבל לא כולם עומדים איתן לצידו ולא בלי סוף. אם להשתמש במטאפורה רפואית: אמריקנים רבים עמידים לשינוי עמדתם לגבי טראמפ – אבל הם אינם חסינים. ההשלכות ארוכות הטווח של Access Hollywood ושל כל מה שאירע לאחר מכן, עדיין מורגשות.
