דוברי השמאל בפוליטיקה ובתקשורת טוענים שהימין מפלג, מסית ומשסע את העם, שזו סכנה לדמוקרטיה, שמעולם לא היו כאלה ביטויים של הסתה ושיסוי, ושזה יביא למלחמת אחים. הם מתעלמים מהעובדה שפילוג, הסתה ושיסוי היו תמיד בקרב התנועה הציונית, ואפילו יותר מאשר בימינו. וברוב המקרים - השיסוי, ההסתה והפלגנות, נבעו יותר מהשמאל כלפי הימין מאשר להפך. כמו בימינו אלה. ודווקא הימין מנע מלחמת אחים.
עלילות שווא של השמאל על ז'בוטינסקי ובגין
כבר בפרשת רצח ארלוזורוב בשנת 1933, טיפח מנהיג השמאל דוד בן-גוריון עלילת דם על שלושת חברי ארגון ברית הבריונים שזוכו לבסוף, ומנע עבודה ותפקידים ציבוריים מחברי בית"ר והמפלגה הרוויזיוניסטית גם בשנות השלושים וגם אחרי הקמת המדינה. בסוף שנות העשרים יזם ב"ג פעולות אלימות בארץ נגד בית"רים ורוויזיוניסטים שמחו על קיפוחם בעבודה, מנע רישיונות עלייה בשנות השלושים מהתנועות בראשות ז׳בוטינסקי, הורה לרצוח לוחמי אצ"ל בסזון ובאלטלנה, הורה לכלוא, לענות ולהסגיר לאויב הבריטי לוחמי אצ"ל, ומנע קבורת חללי אצ"ל ולח"י בבתי עלמין של צה"ל.
היפלה בין משפחות חללי צה"ל, הפלמ"ח וההגנה לבין חללי אצ"ל ולח"י ומנע סיוע למשפחותיהם, עשה ככל יכולתו כדי למחוק ולטשטש את תרומתם הרבה לציונות ולהקמת המדינה של התנועות בראשות ז׳בוטינסקי, וכינה את ז׳בוטינסקי ובגין פשיסטים למרות שידע שהיו הראשונים להתנגד בחריפות לפשיזם והשקפתם עולמם והתנהלותם הייתה תמיד הדמוקרטית ביותר האפשרית. כשבגין יזם הפגנת מחאה על השילומים מגרמניה הציג אותו השמאל כפשיסט שמתכנן הפיכה צבאית, החרים את אנשי תנועת החרות ומנע מהם תפקידים ציבוריים וקידום.
ביטויי הסתה ושיסוי של השמאל נגד הימין
בשנת 1938 אמר דוד בן-גוריון על לוחם האצ"ל הגיבור ועולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף: "בן יוסף הוא טרוריסט גרוע עוד יותר מהטרוריסטים הערבים. יש להשמיד אנשים כאלה" (פרוטוקול ישיבת ההנהלה הציונית משנת 1938, בארכיון הציוני בירושלים).
עמוס עוז, על גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על-מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" (ידיעות אחרונות, 8.6.89).
ישעיהו לייבוביץ': "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם" (הארץ, 27.9.85).
פרופ׳ זאב שטרנהל: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" ("דבר" 1988).
"אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות... כך היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק..." (הארץ 2001).
דוד גרוסמן: "אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש, והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש" (הארץ, 12.3.03). כך אגב התבטא פעם גם אהוד ברק.
מאיר שלו: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש" (ידיעות אחרונות, י"ט בחשון תשס"ג). "התותח הקדוש" היה הכינוי של בן-גוריון לתותח שבהוראתו ירה ורצח 16 עולים ולוחמי אצ"ל יהודיים באניה אלטלנה.
ההפגנות נגד נתניהו - פרי תסכול עמוק
מנחם בגין היה גר בדירת חדר והשמאל הפגין נגדו בשנאה ליד הבית. בגין עשה שלום עם מצרים והשמאל הפגין נגדו בשנאה ליד הבית בבלפור, כמו היום. בגין יצא מסיני והשמאל הפגין נגדו בשנאה ליד הבית בבלפור. כמו היום. בגין הציל את מדינת ישראל מהשמדה והשמיד את הכור בעירק והשמאל הפגין נגדו בשנאה ליד הבית בבלפור. כמו היום. בגין קיבל פרס נובל לשלום והשמאל הפגין נגדו בשנאה ליד הבית באותו מקום, כמו היום, וצעק לו "רוצח".
בשנת 1961, לפני מלחמת ששת הימים והרבה לפני נתניהו "המשסע ומפלג", יצא המחזמר "איי לייק מייק" עם הלהיט "לחיי העם הזה" שנפתח במשפט "העם הזה המפולג כל השנה". כבר אז ידע חיים חפר שהעם הזה מפולג כל השנה. תמיד היינו ככה, וכנראה גם נהיה, ומי שמנע כאן מלחמת אחים היה מנהיג הימין מנחם בגין. הימין ימנע מלחמת אחים גם בעתיד.
השנאה של השמאל כפי נתניהו היא בדיוק אותה שנאה כלפי כל מנהיגי הימין שקדמו לו - ז׳בוטינסקי, בגין ושמיר, והכינויים הם אותם כינויים: פשיסט, קץ הדמוקרטיה, מושחתים נמאסתם (כך צעקו גם לשמיר), מנותקים מהעם. אומנם גם נתניהו משתלח בשמאל לעיתים, אבל הביטויים שלו הרבה יותר מאופקים מאלה של מתנגדיו הפוליטיים.
כל זה מוכיח שהפגנות השנאה בבלפור או בקיסריה או בתל אביב לא באמת קשורות לנתניהו ולא הוא הבעיה של השמאל שתקוע בתסכול עמוק אי-שם בטראומה של מהפך 1977, ומתמיד בשיסוי, בהסתה ובפלגנות שנמשכים כבר מאה שנים. היום זה מתבטא בין השאר בגזענות המתבטאת בשנאה תהומית ל"מזרחיים" ש"גנבו" להם את המדינה. כלומר - מונעים מהם לחזור לשלטון. וזה מה שבאמת מטריד אותם. מחר זו תהיה אותה שנאה כלפי מי שיחליף את נתניהו ביום מן הימים.
