יום העבודה שלי ושל עשרות אלפים אחרים מתחיל בהצהרה טלפונית שקרית שמדדתי ואין לי חום. אגב, מי שמכר למוסדות את מדי החום ללא מגע לאיתור חולים, עשה קופה בכלל לא רעה, אבל המדידות ההמוניות האלה חסרות ערך. כבר מזמן ידוע שלחלק גדול מחולי קורונה אין בכלל חום. לפני שבועיים היה לי חום 38.0 מעלות ומדדתי חום במדחום כזה שמוצב במקום עבודתי. התוצאה: 36.4. בהזדמנות אחרת בכניסה לסופרמרקט נמדד אצלי חום 37.5, והשומר מדד לי חום פעמיים נוספות עד שהגיע לתוצאה הרצויה 36.4 ואז הכניס אותי. בפעם שלישית נמדד אצלי חום 37.6 ונאמר לי שכיוון שהחום פחות מ-38 זה נחשב תקין ושוב עברתי את המבחן.
בדרך לעבודה אני עובר מחסום דמי של מכוניות משטרה שמוקם באופן מרגיז סמוך מדי לרמזור ולצומת כנראה כדי להפריע לתנועה. מדובר במפגע תחבורתי מיותר שגורם לפקקים ועלול לגרום לתאונות ולא מונע מאף אחד לעבור. המתנדבים במחסום אפילו לא מביטים במכוניות, הם עסוקים עם הטלפון שלהם ומדי פעם זורקים מבט משועמם לעבר המכוניות החולפות. הרבה עסקים עדין סגורים אבל כל יום רבים מצטרפים לשוק האפור תוך מחאה שקטה. כל אחת מוצאת לעצמה ספר או קוסמטיקאית שעובדת מהבית (או מגיעה הביתה). כל מי שיכול פותח את העסק בסתר. הרבה אנשים שאני מכיר חזרו לארח חברים קרובים ובני משפחה, כי כמה אפשר בלי.
הכבישים מתמלאים מיום ליום. כל אחד מוצא סיבה להשתחרר מהסגר הכפוי, סידורים,
קניות, להוציא את הכלב, לקנות כלב, לחלץ עצמות, לראות מה שלום ההורים וכן הלאה. לעת ערב השטחים הפתוחים מתמלאים במטיילים, רוכבי אופניים, טרקטורונים, יחידים ומשפחות שלמות שמטיילים. המדינה לא באמת בסגר אלא פשוט ירדה למחתרת. הפכנו למדינת שוק אפור. למדינת ישראבלוף. בעוד שהמפגינים והחרדים מפרים את איסור ההתקהלויות בריש גלי ובקול גדול שאר הציבור עושה זאת בשקט ובצנעה. לא רק עמך ישראל מפר את התקנות אלא גם נציגיו, שסוף כל סוף משמשים לראשונה בתולדותינו דוגמה אישית לציבור, כיצד לעקוף את התקנות שהם עצמם תיקנו. מדי פעם נציגינו נתפסים בקלקלתם, מרוויחים עוד רגע קצר של תהילה מפרסום החטאים הקטנים שלהם, מודים ועוזבים וממשיכים הלאה.
בממלכת ישראבלוף שלנו, כמעט הכל הפוך ממה שצריך וממה שהגיוני וטבעי. צריך ללכת ברחוב באוויר הפתוח עם מסכה גם כשאין לידך אף אחד סתם כדי להראות שעושים משהו. זה בניגוד לחוק לנסוע ולרחוץ בים או לשכב על החוף. למה? ככה. אסור לנסוע סתם בלי סיבה לצפות בשקיעה, כי לא לכולם יש רכב. לא ניתן לנסוע רחוק מהבית כדי שלא נגיע בטעות לבלפור. אסור לנסוע לצימר לנפוש ולהיות לבד עם המשפחה, כדי שבעלי הצימרים יסבלו כמו כולם. שמורת הטבע סגורות אפילו אלוהים כבר לא מבין למה.
בממלכת ישראבלוף אסור לאנשים לפתוח חנויות ולהתפרנס גם כשאין לכך שום הצדקה עניינית. חנויות בגדים צריכות למכור אוכל לחתולים כדי שיהפכו לחוקיות. בנוסח הישראלי של אפקט הפרפר, חרדי שמתפלל בבית כנסת בקורונה תחתית גורם לחילוני באילת להיסגר בבית בכפיה. הרבה איסורים, מעט הסברים ואפס הגיון, המדינה חונקת כלכלית את אזרחיה, מכריחה אותם להתאבד כלכלית וחברתית ולקינוח מטילה עליהם קנסות וזה עוד לפני המיסים שעוד יבואו. אגב, מה עם מאתיים אלף לפחות שחלו והחלימו מקורונה, למה להטיל גם עליהם איסורים? הם לא סבלו מספיק?
אמרו חז"ל "אין גוזרין על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה", ואנחנו מצטערים מאוד כבר לא יכולים יותר ובעיקר לא רוצים. אדוני ראש הממשלה. אנחנו יודעים שאתה דואג לנו, אומר לעצמך כולם היו בני, אבל מבניך הפכנו לבני ערובה, יותר נכון בני ערו-ביבי ונגמרה לנו הסבלנות. חברי הממשלה יקרים, אני באמת לא חושב שיש לכם כוונות רעות. הוכחתם שאתם "גברים" ויכולים לקבל החלטות לא פופולריות, עכשיו אולי הגיע הזמן להחליט גם משהו הגיוני?
אולי תחנכו אותנו קצת פחות ותקשיבו לנו קצת יותר? אולי תפסיקו להנהיג אותנו ותתחילו לייצג אותנו?
אני לא מאלה שישנים עם הספר של נפתלי בנט מתחת לכרית, אבל כמו רבים יודע להבדיל בין מי שמחפש פתרון מחוץ לקופסה לבין מי שמחפש לסגור אותי בתוך קופסא. ועוד משהו קטן לסיום. תזכרו מה שאומרים אצלנו בממלכת ישראבלוף "לכול שבת יש מוצאי שבת".
