גזל הרכוש היהודי בשואה עדיין כאן

רכוש יהודי רב, פרטי וקהילתי, נותר בארצות הכיבוש הגרמני אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, וחלקו הגדול נפל לידיהם של המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הקימו הארגונים היהודים המובילים בעולם את הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), במטרה לטפל בהשבת הרכוש יהודי לבעליו החוקיים, או לתשלום פיצוי במקרים שבהם ההשבה אינה אפשרית. הארגון התחיל בפעילותו ב-1993, ולצורך הגשמת מטרותיו הוא מנהל מו"מ עם גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות במזרח אירופה ובמרכזה להשבת הרכוש הפרטי, ובשיתוף עם קהילות יהודיות מקומיות הוא פועל להשבת הרכוש הקהילתי. הכספים המתקבלים מהשבת הרכוש הקהילתי משמשים לתמיכה בניצולים ולשימור המורשת היהודית באותם מדינות. ב"וועידת פראג", שהתכנסה לדיון בנכסי תקופת השואה בשנת 2009, אישרו 47 מדינות את "הצהרת טרזין" הדנה בהנחיות ונהלים להשבה ולפיצוי על נכסי מקרקעין שהוחרמו או נתפסו על-ידי הנאצים, הפשיסטים ומשתפי הפעולה איתם בתקופת השואה. בוועידות שהתקיימו ב-2010 וב-2012 אישרו המשתתפים את התחייבויותיהם לאמור בהצהרת טרזין ובמסמכי ההנחיות והנהלים. להלן המצב בארצות השונות. אוקראינה. לפני המלחמה התגוררו באוקראינה למעלה משני מיליון יהודים, והיום מתגוררים בה פחות מ-100,000. על-פי רשימות שערך איל"ר, היו באוקראינה כ-2,500 נכסים קהילתיים ובהם כ-1,200 בתי כנסת. במדינה אין חוק להשבת נדל"ן קהילתיים או פרטיים שהוחרמו. עם זאת, על-פי צווים ממשלתיים, הוסדר שימוש בנכסים תרבותיים לשעבר על-ידי ארגונים דתיים. הקהילה היהודית במדינה קיבלה זכות שימוש למטרות דתיות בכ-50 מבנים דתיים שהיו בעבר בבעלות יהודית. בנוסף, ממשלת אוקראינה נתבעת להעביר לקהילות היהודיות את ספרי התורה שברשותה והחלו מאמצים משותפים לרישום כל ספרי התורה הנמצאים במדינה, כדי למנוע גניבתם. איל"ר תובעת מאוקראינה לחוקק חוק שייתן מענה לנושא השבתם של נדל"ן קהילתיים ופרטיים שהוחרמו. אסטוניה. במדינה חיו לפני המלחמה כ-4,500 יהודים, והקהילה היהודית החזיקה בבעלותה רק מספר מצומצם בלבד של נכסים דתיים או קהילתיים. היום חיים במדינה כ-2,400 יהודים. חלקם מהנכסים הקהילתיים הושבו לקהילה. השבת נכסים פרטיים שהופקעו מידי בעליהם, במהלך הכיבוש הגרמני ובמהלך השלטון הנאצי, הושלמה ברובה. בלרוס. במדינה אין חוקים העוסקים בהשבת רכוש יהודי קהילתי או פרטי שהופקע בתקופת השואה. עם זאת, מספר בניינים המשמשים כבתי כנסת וכן ישיבת וולוז'ין הושבו לקהילה. אך מרביתם נמצאים במצב מוזנח. לפני המלחמה חיו במדינה כ-750,000 יהודים, ולמעלה מ-60% מהם נספו. היום חיים בבלרוס כ-25,000 יהודים. בולגריה. על-פי החוק הבולגרי הושבו לקהילה היהודית במדינה הנדל"ן הקהילתיים שהוחרמו מאז ספטמבר 1944, ובמקרה שלא ניתן היה להחזיר את הנכסים עצמם - שולמו בגינם פיצויים הוגנים. נכסים פרטיים הושבו לבעליהם, ואלה נדרשו למכרם במקרים שלא היו אזרחי בולגריה. בגין רכוש שלא ניתן היה להחזירו, שולמו פיצויים. בוסניה והרצגובינה. במדינה זו אין חוקים העוסקים בהשבת רכוש קהילתי או פרטי שהוחרם בתקופת השואה, והטיפול בהשבת נכסים דתיים מתבצע על-פי שיקול דעתן של הרשויות המקומיות. הקהילה היהודית זיהתה כ-130 נכסים קהילתיים שהיו בעבר בבעלות יהודית וחתמה הסכם עם איל"ר להקמת קרן משותפת שתקבל לידיה ותנהל את הנכסים הקהילתיים לכשיושבו. נוסחה טיוטת חוק להשבת רכוש - "חוק הפרטה" - אך הוא טרם נחקק. לפני המלחמה התגוררו בהונגריה כ-800,000 יהודים, ואילו כיום מתגוררים בה כ-120,000 יהודים בלבד. עד כה הסתיים הליך השבת נכסים קהילתיים לקהילה היהודית, והוגשו תביעות עבור נכסים פרטיים שבגינם משולמים פיצויים, אם כי התשלום בגין תביעות אלה נתקל בקשיים רבים ובעיכובים.

באשר לרכוש פרטי ללא יורשים: הוקמה קרן מיוחדת שפירותיה משמשים לתשלומים קצבאות צנועות לניצולי שואה ולתמיכה במוסדות יהודיים מקומיים. איל"ר ממשיכה לדון עם ממשלת הונגריה על סוגיות בלתי פתורות בהשבת רכוש כולל נכסים ללא יורשים, יצירות אמנות שנבזזו, ביטוח וחשבונות בנק.

לטביה. לפני המלחמה התגוררו בלטביה כ-95,000 יהודים ואילו כיום מתגוררים בה כ-10,000 בלבד. בשנת 1992 חוקק הפרלמנט המקומי חוק להשבת נכסים לארגונים דתיים, שקבע שנכסים דתיים שהוחרמו בשנים 1992-1940 יוחזרו לארגונים דתיים רשומים. הקהילה היהודית זיהתה למעלה מ-200 נכסים קהילתיים שהיו בבעלות יהודית לפני המלחמה, וזאת להוציא בתי קברות. בפועל הושבו לקהילה כ-25 נכסים ושולמו פיצויים רק עבור כמה נכסים אחרים, ואיל"ר תובעת החזרה או תשלום פיצויים עבור יתר הנכסים הקהילתיים.

נכסים פרטיים שנגזלו מבעליהם החל משנת 1940 אמורים להיות מוחזרים לבעליהם או ליורשיהם, ואם הנכס אינו קיים - הבעלים זכאי לנכס חליפי. בפועל רק מעטים מימשו את זכאותם. אין בלטביה חוק להשבת נכסים ללא יורשים.

ליטא. כ-90% מאנשי הקהילה היהודית המקומית בליטא, שמנתה לפני המלחמה כ-220,000 יהודים, שרדו את המלחמה. ליטא יישמה תוכניות להשבת רכוש ותשלום פיצויים עבור נכסים פרטיים מוחרמים ועבור נכסים קהילתיים מסוימים, אך בפועל השיבה הממשלה לידי הקהילה היהודית רק כמה מבנים, לרבות שלושה בווילנה וחמישה בקובנה.

הפרלמנט הליטאי חוקק חוק לפיצוי על בסיס רצון טוב בגין נדל"ן של קהילות דתיות יהודיות, ובמסגרת זו נקבע סכום פיצוי מסוים עבור למעלה מ-150 נכסים שלגביהם נקבע כי יש להשיבם לבעליהם. קרן מיוחדת, "קרן הרצון הטוב", הוקמה במשותף על-ידי הקהילה היהודית בליטא ואיל"ר, וזו מקבלת את כספי הפיצויים ומחלקת אותם.

באשר לרכוש פרטי של מי שהיו תושבי ליטא, הרי שחוקי השבת הרכוש חלים רק על אזרחי המדינה, וכך נמנע מרוב בעלי הרכוש המתגוררים מחוץ למדינה לתבוע ולקבל חזרה את רכושם. אין בליטא חוק לגבי רכוש ללא יורשים.

צפון מקדוניה. הקהילה היהודית הציגה רשימה של 40 נכסים קהילתיים ועליהם חל הסדר עם הממשלה. בנוסף התקבל פיצויי כספי באיגרות חוב ממשלתיות. באשר לנכסים בבעלות פרטית, הרי שעל-פי החוק על התובעים להיות אזרחים מקדונים במועד תחילת החוק. הטיפול בתביעות להשבת רכוש איטי ומסורבל מאוד.

באשר לרכוש ללא יורשים: על-פי החוק הקימה הממשלה קרן שואה לרכוש שהיה בעבר בבעלות יהודית ואין לו יורשים, והכספים משמשים להקמת מוזאון שואה ומרכז חינוך, תחזוקת אתרי מורשת יהודית לרבות בתי עלמין ותמיכה בתוכניות חינוכיות העוסקות בשואה.

סלובניה. אין חקיקה בדבר השבת נכסים קהילתיים, ולמרות זאת, לפי הסכם עם הממשלה, קיבלה הקהילה היהודית מספר נכסים. בשנת 2006 הגיעו הקהילה היהודית ואיל"ר להסכמה על הקמת קרן שתקבל לידיה נכסים קהילתיים או פיצוי בקשר אליהם, ותנהל אותם.

באשר לנכסים פרטיים: חוק ההשבה הסלובני חל על נכסים אשר הוחרמו לאחר 1945, והמהגרים לישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה אולצו לוותר על אזרחותם ולוותר על רכושם לטובת המדינה. כ-40,000 תביעות להשבת נכסים פרטיים הוגשו, אך רובן הגדול לא עמדו בתנאים הנדרשים לצורך הגשת התביעות. בסלובניה אין חוק להשבת נכסים מוחרמים שאין להם יורשים.

סלובקיה. עם קריסת הקומוניזם נחקקו במדינה חוקים העוסקים בהשבת נכסים קהילתיים מסוימים שהוחרמו על-ידי המשטר הקומוניסטי. כל אחת מעשר הקהילות היהודיות בסלובקיה הגישה תביעות בגין נכסים קהילתיים שבתחום פעילותן, והאיגוד המרכזי של הקהילות הדתיות היהודיות הגיש תביעות בגין נכסים קהילתיים במקומות שבהם אין קהילה יהודית.

על-פי החוקים העוסקים בהשבת נכסים פרטיים שנתפסו על-ידי המשטר הקומוניסטי בשנים 1990-1948, נדרשת אזרחות סלובקית ותושבות קבע במדינה כדי להגיש תביעה להשבתם. לפיכך, רוב בעלי הנכסים היהודיים לשעבר אינם זכאים להשבתם או לפיצוי בגינם. עבור נכסים ללא יורשים הוקמה קרן ממשלתית ופירותיה שימשו למימון תוכניות תרבותיות, חברתיות וחינוכיות עבור הקהילה, וכן לשיפוץ בתי כנסת ותחזוקתם של כ-600 בתי עלמין יהודיים.

סרביה. הקהילה היהודית בסרביה מונה כיום כ-3,000 יהודים, והפדרציה של הקהילות היהודיות מייצגת את היהודים מול הממשלה והרשויות. המדינה חוקקה חוק להשבת רכוש ופיצויים, כולל רכוש ללא יורשים מתקופת השואה. החוק קובע גם הקצבה שנתית למשך 25 שנים כפיצוי לאיחוד הקהילות היהודים בסרביה ולתמיכה בקהילות היהודיות, ובנוסף קבע, כי יושבו לקהילה היהודית נכסים ללא יורשים ונכסים יהודיים שלא נתבעו. ניצולי שואה ויורשיהם יוכלו לתבוע את נכסיהם שיושבו לאיחוד הקהילות היהודיות בסרביה, וכספי הפיצויים והשבת הרכוש ישמשו לתמיכה בניצולי שואה ושירותים סוציאליים ליהודי סרביה. על-פי החוק הוקמה ועדה מפקחת שבה נציגים מאיל"ר, מאיגוד הקהילות היהודיות וממשלת סרביה.

היישום בפועל אינו משביע רצון. על-פי רשימות שהכינו הקהילות היהודיות, לפני המלחמה נמצאו בבעלותן 609 נכסים, כולל בתי כנסת, בתי ספר, מקוואות, בתי אבות, כ-120 בתי עלמין ועוד. הקהילות הגישו תביעות עבור 520 נכסים, אך עד כה הושבו 19 בלבד. למעלה מ-70 תביעות נדחו משום שהנכסים נמצאו לפני השואה בבעלות מוסדות, קרונות או עיזבונות פילנטרופיים, וכן מחריג החוק גם החרמת נכסים שנתפסו במהלך השואה.

באשר לרכוש פרטי: על-פי החוק התאפשרה תביעת הרכוש בתוך פרק זמן קצר, תוך החרגות רבות לגבי סוגי השימוש הנוכחיים בנכסים, ורבים מהתובעים לא יכולים היו לעמוד בלוחות זמנים אלה.

פולין. מבין כל המדינות בגוש הסובייטי לשעבר, פולין היא המדינה היחידה שלא הסדירה את השבת הרכוש הפרטי שהוחרם במהלך מלחמת העולם השנייה או הולאם על-ידי המשטר הקומוניסטי. לפני המלחמה התגוררו בפולין 3.5 מיליון יהודים, וכיום נותרו בה כ-10,000 יהודים בלבד. בשנת 1997 חוקק חוק בדבר היחסים בין המדינה לקהילות היהודיות, לפיו רכוש בבעלותן של קבוצות דתיות יהודיות ששימש למטרות דתיות, חינוכיות, תרבותיות וחברתיות, ואשר נגזל החל ב-1.9.1939, יושב לקהילות היהודיות בפולין.

הקהילות היהודיות ואיגוד הקהילות היהודיות הגישו עד למועד האחרון שנקבע בחוק למעלה מ-5,500 תביעות להשבת נכסיהן, ובתביעות אלה דנות ועדות רגולטוריות בהן מיוצגים משרד האוצר הפולני ואיגוד הקהילות היהודיות בפולין. עד היום נדונו בוועדות כמחצית מהתביעות, ומתוך אלה רק בכמחצית התקבלה החלטה חיובית לגבי השבתם או תשלום פיצוי בגינם. בשנת 2000 הקימו תשע הקהילות היהודיות בפולין, בשיתוף עם איל"ר, את הקרן לשימור המורשת היהודית בפולין (FODZ), לשם הגנה על מונומנטים של מורשת והנצחתם.

בפולין אין חוק להשבת נכסים פרטיים מוחרמים או מולאמים או כאלה שאין להם יורשים, וזאת על-אף מספר הצעות חוק שהועלו ונועדו לטפל בסוגיית השבת נכסים פרטיים שנגזלו במלחמה או הולאמו על-ידי המשטר הקומוניסטי.

צ'כיה. צ'כיה השיבה לקהילות היהודיות את הנכסים קהילתיים המוחרמים שהיו בבעלות המדינה, אך שלושה נכסים הנמצאים בבעלותן של רשויות מקומיות טרם הושבו. באשר לנכסים פרטיים, כולל אדמות חקלאיות ויצירות אמנות, אלה הושבו לבעליהם או ליורשיהם, ובמקרים שהשבת הנכסים עצמם לא התאפשרה - הוצע פיצוי כספי. בשנת 2001 הוקמה קרן מענקים לניצולי שואה שכספיה משמשים למימון שירותים סוציאליים, שירותי בריאות וסיעוד לניצולים מקומיים, וכן לצורך אחזקתם של נכסים קהילתיים יהודיים, שיפוצם ותחזוקת בתי עלמין.

קרואטיה. באזורים שכיום מהווים את קרואטיה התגוררו לפני המלחמה כ-40,000 יהודים, ואילו היום מתגוררים בה כ-1,700 יהודים, מחציתם בעיר הבירה זאגרב. בשנת 1996 חוקקה קרואטיה חוק להשבה ומתן פיצוי עבור נכסים שהופקעו בתקופת השלטון הקומוניסטי ביוגוסלביה, אך הדרישות המקדמיות להשבת הרכוש, כגון ההכרח להיות אזרח קרואטיה או אזרח מדינה החתומה על אמנה עם קרואטיה, הפיצוי החלקי בלבד והליכי הטיפול המתמשכים, הופכים את השבת הנכסים הפרטיים בבעלות יהודים, או קבלת פיצוי בגינם, לבלתי אפשריים. בקרואטיה אין חוק בקשר להשבת נכסים מוחרמים שאין להם יורשים.

רומניה. ברומניה חיו לפני השואה כ-756,000 יהודים. כמחציתם נספו בשואה, ורוב הניצולים היגרו ממנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר לישראל. היום מתגוררים בה כ-3,500 יהודים, המשתייכים לקהילות שונות בכל רחבי רומניה והמאוגדים בארגון גג - הפדרציה היהודית. רומניה חוקקה מספר חוקים העוסקים בהשבת נכסים קהילתיים ופרטיים שהוחרמו, אך היישום איטי מאוד.

בשנת 1998 הקימו הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ואיל"ר את קרן קריטטה, שנטלה את האחריות להכנת והגשת תביעות עבור נכסי קהילות מוחרמים וניהולם. הקרן הגישה כ-1,980 תביעות להשבת רכוש, אך ההשבה מתנהלת תוך עיכובים משמעותיים גם בשל קשיים בהשגת מסמכים רלוונטיים וגישה מוגבלת לארכיונים. לאחרונה גם חוקקו חוקים המפחיתים באורח ניכר מערך הנכסים, ורק מאות בודדות של תביעות אושרו עד כה.

כספי הקרן מיועדים לקיום ולפעילות הקהילות ברומניה, לחינוך והנצחה וגם גם לתמיכה ושיפור תנאי חייהם של יהודים מעוטי יכולת החיים ברומניה. מדי שנה מוענקים סכומי תמיכה לניצולי שואה נזקקים ממוצא רומני החיים בישראל ואף במדינות אחרות.

רכוש פרטי: עד למועד האחרון להגשת תביעות הוגשו כ-250,000 תביעות הנוגעות לנכסים פרטיים. על-אף העובדה שממשלת רומניה הסכימה לתקן את החוק ולתת עדיפות בטיפול לתיקי ניצולי השואה, רק תביעות מעטות סוכמו עד כה.

רכוש קהילתי: על-אף הסכמה עקרונית מצד הממשלה להתחיל לעסוק בסוגיית הרכוש הרב שנותר ללא יורשים לאחר השואה בצפון רומניה, הטיפול בסוגיה זו עוד לא החל.

הכותבת היא חברת הנהלת איל"ר. המאמר פורסם במקורו בגליון ספטמבר 2020 של "מזכר", בטאון מרכז הארגונים של ניצולי השואה.