רבים מהמזרחנים וממומחי המודיעין בישראל מעריכים כי ההסכמות בין תנועת פתח לחמאס שהושגו בשיחות איסטנבול לא ייצאו בסופו של דבר אל הפועל ולא יתקיימו הבחירות לפרלמנט הפלשתיני, שאמורות להיות השלב הראשון בתהליך הבחירות ולאחריהן יתקיימו בחירות לנשיאות ולמל"פ.
הרש"פ מתכננת להקים אחרי הבחירות ממשלת אחדות ביחד עם חמאס. היא גם הציעה לחמאס לרוץ ברשימה משותפת בבחירות לפרלמנט.
מאז 2007, המועד שבו השתלטה חמאס על רצועת עזה, ועד היום, הושגו 14 הסכמים והבנות בין שתי התנועות על פיוס לאומי ואף אחד מהם לא יצא אל הפועל.
הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן, ראש המודיעין הסעודי לשעבר, סיפר לפני כמה ימים, בראיון לערוץ "אל-ערביה", כיצד המלך הסעודי עבדאללה בן עבד אלעזיז הפגיש במכה שבסעודיה את יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס עם ראש הלשכה המדינית של חמאס דאז ח'אלד משעל, כדי שיחתמו על הסכם פיוס. "חלפו כמה ימים בלבד מהחתימה המשותפת, וכבר הם החלו לחתור זה כנגד זה". הוא הסביר.
גורם בכיר בפתח אומר כי תנועת חמאס ופתח הם כמו שני קווים מקבילים שאינם יכולים להיפגש לעולם. אולם ממשל טראמפ, ממשלת הימין בישראל ומדינות ערב לא הותירו שום ברירה לפלשתינים, ולכן הם ינסו שוב להתגבר על המכשולים ולהגיע לפיוס לאומי.
הבחירות האחרונות בשטחים היו בשנת 2006 למועצה המחוקקת הפלשתינית (פרלמנט), ותנועת חמאס הביסה בהן את תנועת פתח. הניצחון של חמאס נבע מהחולשה וכתוצאה מהשחיתות של פתח, אבל בעיקר בגלל הטעות שעשתה ממשלת שרון דאז. הסכמי אוסלו אוסרים על השתתפות תנועות וארגוני טרור בבחירות. ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל נכנע ללחציו של הנשיא ג'ורג' בוש והתוצאה הייתה גרועה לישראל.
שנה לאחר מכן, תנועת חמאס מינפה את ניצחונה בבחירות לרחוב העזתי, השתלטה באמצעות הפיכה צבאית על הרצועה וגירשה בכוח הנשק את הרש"פ מכל אחיזה שלטונית ברצועה. האמירות האיסלאמית בהנהגת חמאס, שקמה ברצועת עזה כתוצאה מהניצחון בבחירות, נחשבת להישג היסטורי של "האחים המוסלמים", תנועת האם של חמאס, שהיא איננה מתכוונת לוותר עליו גם אם תנועת פתח תנצח בבחירות.
מאז ועד היום, חמאס הקימה ברצועת עזה בסיס טרור ענק עם תעשיית נשק רקטי ופיתוח אמצעי לחימה הקשור בעבותות לאירן שאותו היא מבססת באופן יומי ושמסכן את ביטחונה של מדינת ישראל. עכשיו שואפת חמאס לחזור על התקדים של שנת 2006 ולהשתתף בבחירות לפרלמנט הפלשתיני כתחנת ביניים בדרכה להשתלט גם על שטחי הגדה. ניצחון של חמאס בבחירות לפרלמנט יחזק את כוחן של אירן וטורקיה באזור והשפעתן על הנעשה בגדה.
ירדן ומצרים הזהירו בימים האחרונים את יו"ר הרש"פ עבאס מפני הרומן החדש שלו עם תנועת חמאס והתקרבותו לטורקיה וקטר, שמהוות את חוד החנית של תנועת "האחים המוסלמים" הפועלת לערער את יציבות המשטרים המתונים במזה"ת אולם נראה, כי הוא איננו שועה לאזהרות וממשיך לקדם את נושא הבחירות. עבאס מנסה לאותת לישראל, לארה"ב ולמדינות ערב, שלא התייצבו לצידו בדיוני הליגה הערבית נגד הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל, כי יש לו גם חלופות נוספות והוא יכול גם להתפייס עם חמאס ולחבור לציר המתנגד לנורמליזציה עם ישראל.
התגובה הישראלית
זהו השלב שבו ישראל צריכה להתערב ולהבהיר ליו"ר הרש"פ באופן ברור כי אין בכוונתה לאפשר לחמאס להשתתף בבחירות, גם לא באופן עקיף באמצעות הקמת "מפלגת קש" שתתמודד בבחירות לפרלמנט תחת שם אחר.
אסור לתת באמצעות השתתפות בבחירות, שום לגיטימציה לתנועת חמאס שהינה שלוחה של אירן והדוגלת בראש חוצות בג'יהאד ובמאבק מזויין במטרה להשמיד את מדינת ישראל ולהקים במקומה את "פלשתין מהים עד הנהר".
לישראל יש מספיק כוח כדי למנוע בעצמה את קיום הבחירות הפלשתיניות בשטחי הגדה ובמזרח ירושלים. היא זו ששולטת בשטח מבחינה ביטחונית. היא יכולה לבצע מעצרים של המתמודדים בבחירות, לאסור על קיום כנסי בחירות, למנוע פתיחת קלפיות ולמנוע מ-300 אלף תושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות.
ההכרה של ממשל טראמפ בירושלים כבירת ישראל חיזקה את מעמדה של ירושלים, ואסור לאפשר כעת את הכרסום במעמדה ולאפשר לתושביה הערביים להשתתף בבחירות שמטרתן לטרפד את תוכנית השלום האמריקנית ולחבל בתהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל.
יו"ר הרש"פ נמצא בשלהי הקריירה הפוליטית שלו. הוא בן 85 וסובל מבעיות לב קשות. בצמרת פתח קיימת הערכה כי הוא רוצה לרדת מהבמה הפוליטית ב"אש ובתמרות עשן" כפי שעשה יאסר ערפאת כדי לחפות על כישלונותיו המדיניים, ויתכן שהוא מחפש, באמצעות ההסכמה עם חמאס על עריכת בחירות, להגיע לעימות מדיני עם ישראל.
הדבר איננו צריך להרתיע את ישראל. הרחוב הפלשתיני בגדה איבד את האמון בהנהגת הרש"פ הנתפסת כמושחתת וכושלת, הרחוב לא נענה לקריאות ההנהגה לצאת למאבק של "התנגדות עממית" נגד ישראל. מעטים הפלשתינים שמוכנים להקריב את חייהם למען המשך ישיבתם של עבאס וחבורתו על כסאות השלטון במוקאטעה ברמאללה.
התקווה העיקרית של יו"ר הרש"פ היא שהמועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן ינצח בבחירות ויסובב לאחור את הגלגל. כלומר, יבטל את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ ויציע את חידוש המשא-ומתן על-פי מתווה מדיני התואם את דרישות הפלשתינים כשקו הפתיחה שלו יהיה הוויתורים הגדולים שעשה עבור הפלשתינים ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
לכן, יש חשיבות רבה שישראל תבהיר את עמדתה המתנגדת בתוקף לבחירות הפלשתיניות בהשתתפות חמאס כבר עתה, לפני שינוי אפשרי בבית הלבן. אחר כך זה עלול להיות הרבה יותר קשה להביע התנגדות אם טראמפ יפסיד בבחירות.
עבאס עדיין לא "שבר את הכלים, עם ישראל. התיאום הביטחוני ממשיך להתקיים, ולו באופן נקודתי, כך יצאו באישור ישראל מהגדה בכיר פתח ג'בריל רג'וב שנסע לדמשק, סאאב עריקאת שנסע לירדן וחוסיין א-שיח' שנסע לקטר. מנגנוני הביטחון של הרש"פ ממשיכים לעצור פעילים של חמאס בגדה ולסכל פיגועים. הגנרל מאג'ד פרג' ממשיך בתיאום הביטחוני נגד הטרור עם ראש השב"כ נדב ארגמן ועם ראש ה-CIA ג'ינה הספל.
זהו הזמן להעביר גם למחמוד עבאס את המסר להתרחק מאירן ומטורקיה, ולחזור לחיקה של מצרים. ישראל מחזיקה ב"שוט" חשוב מאוד שבו היא יכולה לנפנף מול מחמוד עבאס שנקרא מוחמד דחלאן. דחלאן, אויבו הפוליטי המר של עבאס, משתוקק לחזור לשטחי הגדה כדי להשתתף בקרב הירושה. עד כה נמנעה ישראל מלהתערב בקרב הזה ולתמוך באחד המועמדים לרשת את מחמוד עבאס, אולם ברור שישראל מחזיקה במנוף לחץ גדול שאותו היא יכולה להפעיל על עבאס ולגרום לו לרדת מהעץ שהוא טיפס עליו. יש גם מנופי לחץ נוספים. מצבה הכלכלי של הרש"פ גרוע ביותר והיא זקוקה לכספי המיסים שישראל גובה עבורה. היא לא תוכל להמשיך ולהחרים את קבלתם לאורך זמן.
מחמוד עבאס איננו מעוניין בקריסת הרש"פ שבהקמתה הוא רואה "הישג לאומי חשוב". עריכת בחירות בשטחים היא חלק חשוב מהסכמי אוסלו ומהתהליך הדמוקרטי לבחירת הנהגה ומוסדות שלטון פלשתינים. ישראל מחויבת להסכם הזה אך גם הפלשתינים. אסור לאפשר לתנועת טרור להשתתף בהן וזה מצוין במפורש בהסכם.
הפלשתינים המתינו 13 שנים לבחירות לפרלמנט והם יכולים להמתין עוד קצת זמן. הזמן לקיים את הבחירות, ללא השתתפות תנועת חמאס, הוא ברגע שמחמוד עבאס יירד באופן טבעי מהבמה הפוליטית או כשיכנס למצב של נבצרות, עד אז אין מה למהר. אסור להתפשר בנושא הביטחוני.
