אמיר השכל
אמיר השכל, מהפעילים הבולטים בהפגנות נגד נתניהו, נקלט בעדשת המצלמה המשטרתית כשהוא אומר לשוטרת ממוצא אתיופי שעמדה בדרכו "העליתי את ההורים שלך מאתיופיה. את לא מתביישת? הפנייה הזו שנאמרה ברגע של כעס, עוררה הרבה ביקורת ואמיר הואשם בגזענות. ברוח אמי ז"ל, אני לא חושב שזו אמירה גזענית ולא שאמיר גזען. אמיר מזכיר לי את האיש שנזעק כשהאשימו אותו בגזענות. "אני? גזען? זו אשמתי שכול הכושים האלה נראים כל כך דומים?
בשמיעה ראשונה, נראה שיותר מששכל נפל על אמיר, אמיר נפל על השכל, אבל כשמתעמקים קצת אפשר להתחיל להבין מה מסתתר מאחורי הפנים של המחאה ומה מתרחש במוחו הקודח ואפילו לזהות ניצנים של חשיבה רציונאלית. ראשית אמיר השכל משוכנע שהוא ולא מלאך, הוא ולא שרף הוציא את הוריה של השוטרת מאתיופיה. ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמטוס גדול ובאותות ובמופתים. אמיר לא ער לכך שהוא טס בשליחות של מדינת ישראל, כחלק מתפקידו, כמו בעלי תפקידים רבים אחרים ולא כטובה אישית ליהדות אתיופיה.
אמיר גם לא הפנים שהוא רק אחד מתוך הרבה טייסים ובעלי תפקידים אחרים שאינם טייסים, שהשתתפו במבצע ושהמבצע לא נעשה בזכותו וממילא היה מתקיים גם בהיעדרו או חרף התנגדותו. שנית, לפי ההיגיון של אמיר וכנסיית השכל, כיוון שהוא העלה את הוריה של השוטרת מאתיופיה היא, הוריה, בניה ובני בניה צריכים לא רק להגיד ביציאת מצרים, אלא גם להיות אסירי תודה לנצח למר השכל, שלא השאיר אותם להירקב באתיופיה.
שלישית, אמיר הסכל מאמין, ולא רק בסתר ליבו, שכיוון שעשה עימה חסד והביא את הוריה לארץ מגיעות לו ולשאר אדוני הארץ זכויות יתר ויחס מפלה לטובה, כולל הזכות לעבור על חוקים ולהפגין במקום שלאחרים אסור. לבסוף, אמיר השכל מרגיש כעס אמיתי כאשר אותה שוטרת אתיופית, שלשיטתו הביא הוא לארץ, פועלת כנגדו. העיסה הדביקה שבתוך ראשו רותחת מזעם כאשר אותם אנשים שהוא הציל, בוגדים בו. שכן לפי תפיסת אמיר השכל, אין מדובר באזרחים שווי זכויות ובעלי זכות לדעה עצמית, אלא אנשים שסופחו על ידו לחברה הישראלית וזכאים לכך רק כל עוד הם ממשיכים להגיד "מודה אני" כל בוקר.
זה שאמיר השכל רואה את עצמו לא כטייס תובלה בגמלאות אלא כאייקון ומגדלור מוסרי, שמסובב את גלגלי ההיסטוריה ובא להציל את עם ישראל מעונשו של נתניהו זה ברור. ברור גם שאמיר לוקה בחוסר רציונאליות והיעדר מודעות עצמית קשה. מה שקצת פחות ברור, הוא שאותם כשלים לוגיים ועיוורון מוסרי שעולים מדבריו לשוטרת, הם אותם כשלים שהפכו אותו לדון קישוט ישראלי ולמפגין מספר 1. הצידוק העיקרי בו משתמש אמיר השכל למחאה הוא שלא ייתכן שלא יעלה על הדעת שמי שנאשם בפלילים יכהן כראש ממשלה. אבל הטיעון הזו הגיוני ומדויק בדיוק כמו הטיעון שהוא הביא את הורי השוטרת מאתיופיה.
הישארותו של נתניהו בשלטון חרף ההאשמות נגדו, היא גם אפשרית וגם חוקית. כשאמיר השכל אומר שלא עולה על הדעת הוא מתכוון שלא עולה על דעתו. כשהוא טוען בלהט נגד נתניהו הוא מרגיש שאינו לבד. כמו התובע במשפט אייכמן הוא מרגיש שלצידו עומדים רבים, מייסדי המדינה, חברים שנפלו, החברה מהצבא וכול האנשים הטובים שחושבים כמוהו. כמו בעולם שלפני קופרניקוס, אמיר השכל משוכנע שהשמש נעה סביבו וזורחת מהתחת שלו וכול אלו שאינם חושבים כמוהו, צריכים להתבייש.
יובל שטייניץ
זכות גדולה נפלה בחלקנו להיחשף לאחד המוחות המבריקים שבציבוריות הישראלית, השר
והפרופסור יובל שטייניץ. בדרך כלל מר שטייניץ הוא אדם עסוק אך כעת הוא נמצא בבידוד בית כפוי, אחרי שנהגו התגלה כחולה בקורונה. לקח למר שטייניץ פחות מ-48 שעות של בידוד שבהן "מר אנרגיה" טיפס על הקירות עד שהוא פתח פה ג'ורה על הפרופסור גמזו והאשים אותו בכך שהביא את ישראל לסף תהום. אגב זה אותו שטייניץ שמנסה לסגור אותנו בבית ל"סגר נושם" כבר כמה חודשים.
הטענה של השר שטייניץ פשוטה: לו היו מאמצים את המלצתו ומטילים סגר נוסף בתחילת הגל השני כאשר התחלואה הייתה נמוכה יחסית, ישראל הייתה היום מדינה ירוקה. כיוון שגמזו התנגד לסגר, שכנע את חברי הממשלה ביכולתו "לנצח את הקורונה" והממשלה אימצה את המלצתו, הגענו לאן שהגענו. בנוסף לכך השר טוען טענה נוספת - שהרופאים בכלל ומנהלי בתי החולים בפרט, "לא מבינים את המגפה", בהיותם אנשים שעוסקים בפרקטיקה ולא בתיאוריה כמו מדענים ופילוסופים. מהיכן להתחיל? אולי מהטענה שאם היו מטילים סגר ביוני ישראל היום הייתה מדינה ירוקה ולא בעיצומו של גל שלישי חלילה. התשובה לכך היא אולי כן ואולי לא.
זו טענה ריקה מתוכן שכן מבחינה אמפירית אינה ניתנת לבדיקה ולכן אינה ניתנת לא להפרכה ולא להוכחה. סתם פרובוקציה מכוערת. אנחנו הרופאים באמת לא חכמים גדולים, ולו היינו חכמים היינו מן הסתם הולכים ללמוד פילוסופיה כמו השר שטייניץ ולא רפואה, אבל איך הוא הגיע למסקנה שהרופאים לא מבינים את המגיפה? לפילוסופים פתרונים. איך אפשר להאשים את גמזו בכך שהוא לא מבין כשהממשלה מינתה אותו ואיך אפשר להאשים אותו בכך שהממשלה קיבלה את דעתו? מה רוצה מר פרופסור ללוגיקה? שגמזו יציג את העמדה שלו או עמדה של מישהו אחר?
פעם אחר פעם בראיון לאריאל כהנא מר שטייניץ, כמו טיל אוילנשפיגל בזמנו, מתעתע בציבור בנימוקים כאילו לוגיים ושולף את עצמו מביצת הקורונה כשהוא מושך את עצמו בצמתו ומשאיר את האחרים להתבוסס בבוץ האשמה. דבר אחד ברור מהראיון, יובל שטייניץ חם על רוני גמזו ומערכת הקירור העצמית שלו לא מתפקדת. אולי צריך למלא אצלו קצת גז קירור וגז לא חסר, הרבה בזכות שטייניץ.
בדיקות נוגדנים
אתמול פורסמו סוף כל סוף נתונים של בדיקות סרולוגיות שנערכו בקופות החולים. בתקופת המחקר מ-28.6 עד 17.9 נאספו כ-55,000 דגימות במדגם מייצג של 175 ישובים. באמת כל הכבוד, אבל בכול זאת הערה קטנה: בתקופת המחקר עלה מספר המאובחנים בישראל מ-23,755 ל-175,256, עלייה של פי 7 ולכן יש לשער שגם שיעור הבדיקות החיוביות עלה לאורך תקופת המחקר באותו יחס. לכן אין שום משמעות לתוצאות המחקר בלי לדעת מתי נלקחו הדגימות. למשל, בישובים חרדים אחוז הדגימות החיוביות נמצא 11.7%, אם המספר הזה היה מתייחס לתאריך תחילת המחקר הרי שבסופו של המחקר אחוז הבדיקות החיוביות צריך היה לעלות פי 7 ולהגיע ל-80% בערך כלומר לחסינות עדר.
לכן חייבים להציג את התוצאות החיוביות על ציר הזמן כדי שנוכל לדעת את הנתון הכי חשוב והוא היחס בין מאובחנים לאנשים שנחשפו לנגיף ופיתחו נוגדנים או במילים אחרות כמה אנשים אנחנו לא מאבחנים. בכול זאת ניתן ללמוד כמה דברים מהנתונים:
א. ילדים קטנים נדבקים בשיעור ניכר (5.5% בעת המחקר). אבל בשיעור נמוך מתבגרים.
ב. בקרב המבוגרים מעל גיל 60 אחוז החשיפה נמוך בכלל ונמוך גם ביחס לשאר האוכלוסייה. כלומר, רוב המבוגרים עדין לא נחשפו ולא חלו.
ג. קיימים הבדלים גדולים בין אזורים שונים בארץ ובין אוכלוסיות שונות שמגיעים לעיתים לפי 10 בין יישובים שונים (יש הגיון בשיטת הרמזור).
ד. בדיקות ה-PCR בהחלט מדויקות. מתוך 1,383 אנשים שבהם נמצאו נוגדנים חיוביים וביצעו בעבר בדיקת מטוש, ב-72% הבדיקה נמצאה חיובית. אחוז הנוגדנים באנשים שעשו בדיקת PCR שנמצאה שלילית היה רק מעט גבוה יותר משל כלל האוכלוסייה (4.7 לעומת 3.8%).
ה. שיעור האנשים האסימפטומטיים באמת, אלו שלא ביצעו בדיקת PCR, כנראה כי לא היה צורך קליני ובכל זאת נמצאו אצלם נוגדנים היה 1.7% בלבד.
למרבית הצער בדיקת הנוגדנים לא זמינה עדיין לשאר האוכלוסייה. אין לנו נתונים ובוודאי לא נתונים עדכניים על היארעות המחלה בקרב עובדי מערכת בריאות, חוסים במוסדות, בתי אבות, דיילות אוויר ועוד אוכלוסיות רבות אחרות. משרד הבריאות חושב כמונופול ומתנהג לא כרגולטור אלא כדיקטטור. המשרד רוצה שליטה מלאה על הבדיקות התוצאות, הפרסומים ובעיקר התודעה. אם משרד הבריאות היה מאפשר לבתי חולים ולקופות לבצע בדיקות נוגדנים תוך זמן קצר היה עומד לרשותנו מסד נתונים עצום, ועדכני הרבה יותר מהמידע המצומצם שהואיל בטובו המשרד לפרסם.
הגיע הזמן שמשרד הבריאות ישתחרר קצת וישחרר קצת. שיגעון השליטה במקרה של משרד הבריאות אינו תוצאה של שכרון כוח, אלא נובע מחוסר אמון. הם מתים מפחד שנראה נתוני אמת כדי שחס וחלילה לא נגיע למסקנות הלא נכונות. למשרד הבריאות אין אמון בציבור אבל הוא מצפה מאיתנו הציבור שניתן בו אמון מלא. אכן הגיון בסיסי אינו מוצר צריכה בסיסי בארצנו.
