המתקפה הביזארית ביותר הייתה של כתב ערוץ 12 משה נוסבאום. הוא עמד בין אלפי מפגינים צפופים, ובעודם עומדים בלי שמירת מרחקים, חלקם ללא מסיכות, הוא תקף את "ה-חרדים" שאינם מצייתים להוראות.
כמה חוצפה יש לכתב שנוהג להגן בלהט על המפגינים, גם כשהם מפרים חוק ומכנים את השוטרים בשמות גנאי, להפנות את החצים לבני ברק, בעודו עומד במדגרת הקורונה?
הרשומה המפתיעה ביותר, או שלא, במתקפה על החרדים, באה הבוקר מאברי גלעד, מהבודדים בערוץ 13 שניתן לכנות אותו עיתונאי הגון. מי כמוהו, עיתונאי ותיק, יודע שהמילים והסגנון עושים לפעמים את התוכן.
"ה-חרדים"? האם היה מכליל כך את כל "ה-חילונים"? ומדוע להכליל כך את כל החרדים? והרי בדיקה קצרה מצדו, הייתה מלמדת אותו שאין המדובר בכל החרדים. הציבור החרדי כבר התרגל להיות האישה המוכה הסדרתית, אבל ניתן לצפות להגינות גם ממי שאינם חרדים. למשל, מהציונות הדתית, שהתרגלה לראות איך מכלילים את "ה-מתנחלים" והעיתונות המגזרית שלה יוצאת נגד ההכללה הזאת. אבל כשמדובר בחרדים, יש בהם שמצטטים כמעט בחדווה את ההתקפות על ה-"החרדים".
אז הנה כמה עובדות לידיעת הציבור הרחב שמוסת ללא הרף נגדם, כולל בציבור הדתי לאומי. עובדות והערות שיקלו לעכל את "ה-חרדים", למרות החגיגה התקשורתית נגדם.
1. אכן האזורים החרדיים צפופים יותר. האידיאל היהודי עודד תמיד את הגידול וריבוי הילודה.
2. אין ספק שאוכלוסיית המפגינים היא בעלת ילודה קטנה, ועיקר הריבוי שלה בנוי על נשירה בקרב הדתיים והחרדים. אם נבדוק מי היו הסבים והסבתות שלהם - אוי ווי, הם היו דתיים.
המסקנה: כולנו משפחה. מה שמביא לחשוב שמטעמים "משפחתיים" גרידא של העם היהודי, צריך להתחשב איש ברעהו. שהרי כולנו משפחה. ואם החרדים והדתיים ייעלמו - גם "הציבור הנאור" ייעלם אתם. כמו בעם היהודי באמריקה. כמו באירופה הלא יהודית שבה הילודה שלילית.
3. מטעמים של עם אחד ושל שידור אחידות, צריך לגזור גזירה שווה: אם אין תפילות של 20 איש בחוץ - אין גם התכנסויות של אלפים בחוץ.
4. אם לא נעשה זאת, חלקים בציבור החרדי, שאינם במערכת הפקידותית או התקשורתית, ושסבורים שיש בהם, במערכת השלטון, רבים מבני דמותם של המפגינים, העוינים את החרדים, מאבדים את האמון בשיקול הדעת של מוציאי ההוראות, או בעיניהם - הגזרות.
5. מי שטוען שבהפגנות לא נדבקים מייצר פה מצג שווא כאילו יש בני אלים חסינים, יוצר זילות כלפי ההוראות, ויוצר חוסר אמון (בכוונת מכוון?) בקיום ההוראות. מי שמקשיב לשליחיהם בתקשורת מבין שהכל בא מפוזיציה, כמו השידור של נוסבאום שהזכרתי. כמה אמון אפשר לתת בדאגתו לחרדים, כשהוא מוקף במפגינים המתקבצים ומתקהלים סביבו בצפיפות, כפי שרואים בתמונות?
6. ברור שאותם מפגינים יכולים להעביר את המחלה למקומות העבודה, אלא אם אינם עובדים, לבני משפחה, אלא אם אין להם משפחות. מאיפה אתם חושבים רוב הנדבקים בציבור שאינם חרדים? מהכינוסים אלה. ועדיין לא דיברנו על מסיבות טבע, ומסיבות בהאנגרים באזורי תעשיה.
7. מבטים חיוביים בגל הכאוס הזה אפשר לשלוח לרוב הציבור, כולל בין החרדים, שנשמר גם ברחובות, וגם בהימנעות מכינוסים. כך גם בציונות הדתית, שמקפידה לא להתכנס לתפילה וללימוד, גם לא "בשטחים הכבושים". אין מניינים בתוך בתי הכנסת אלא עם 10 אנשים, ולרוב בחוץ.
8. רוב הציבור בישראל מבין שהכל נובע מאילוצים. הוא מבין שהשמאל ומערכות המשפט והתקשורת השתגעו, וככל שהם אונסים את העם עם ההיתרים להפגנות, כך הם משכנעים את רוב העם בצורך לשידוד מערכות. ככה גם מזרזים את חיסולה-שינויה של המערכת המשפטית המוטה במשרד המשפטים ובבג"צ.
