X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
הממשלה שהוקמה לקראת הבחירות לפרלמנט תצטרך להתמודד בראש ובראשונה עם הקורונה הנושא הישראלי-פלשתיני נדחק לשוליים, מה שמעניק הזדמנות להפשרת היחסים עם ישראל
▪  ▪  ▪
המלך עבדאללה. מרגיש בטוח [צילום: ז'אן-פרנסואה באדיה, AP]

הבחירות לפרלמנט הירדני יתקיימו ב-10 בנובמבר, אלא אם יחליט המלך עבדאללה לדחותן בשל הקורונה. על-פי החוקה הירדנית, הממשלה היוצאת הייתה חייבת להגיש את התפטרותה ואכן עשתה זאת. המלך העדיף לא למנות מחדש את עמר אל-רזאז כראש ממשלה והטיל את הרכבתה על ד"ר בישר אל-חצאונה, שמילא שורת תפקידים בכירים במשרד החוץ הירדני, ובשנים האחרונות היה יועצו המדיני הקרוב של המלך. הממשלה החדשה הושבעה ב-12 באוקטובר בטקס שנערך על-פי כללי התקופה – הנוכחים עטו מסכות ולא צולמה תמונה קבוצתית.
בשל חשיבותם במערכת היחסים הבילטרלית בין ירדן לישראל, יש לציין את הנושאים הבאים ואת השרים המופקדים עליהם בממשלה החדשה: שר החוץ איימן אל-צפאדי שמר על משרתו בממשלה החדשה ואף קודם למעמד סגן ראש הממשלה. שר המים החדש הוא מועתצם סעידאן, פרופסור להנדסה כימית. שר איכות הסביבה הוא נביל סלים אל-מסארוואה, בעל רקורד עשיר במשרד החוץ הירדני. שרת האנרגיה, ששמרה על תפקידה, היא הלה זוואטי. שר התיירות הוא נאיף חמידי אל-פאיז, שמילא תפקיד זה ואחרים בממשלות קודמות. עוד רלוונטי להיבט הישראלי: שר האינפורמציה החדש הוא עלי עבד אל-קאדר אל-עאיד, ששירת כממונה זמני בשגרירות ירדן בתל אביב.
במרכז מכתבו של המלך לראש הממשלה החדשה וגם במכתב התשובה (יש להניח ששניהם נוסחו על-ידי אותו אדם) עומדת סוגיית ההתמודדות עם מגפת הקורונה והשלכותיה. את השלב הראשון של המגפה עברה ירדן בהצלחה מפתיעה, כאשר במשך ארבעת החודשים הראשונים מתו פחות מ-20 איש. אולם, בעת כתיבת שורות אלו נמנו כבר 350 מתים וכן מעל 37,600 נדבקים.
אתגר בריאותי וכלכלי
לצד קשייה של תשתית הבריאות הירדנית להתמודד עם מספרי התחלואה הגבוהים, קושי עצום שעל הממלכה להתמודד עימו הוא האתגר הכלכלי שנוצר במהלך עשור "האביב הערבי", אשר פגע קשות בכלכלת ירדן בשל צמצום הסחר עם סוריה ועירק – המדינות השכנות שבהן התחולל רוב המאבק נגד דאעש. אומנם הקורונה הנחיתה מהלומה על כל מדינות האזור, אך פגיעתה בירדן היא במידה רבה בעלת מאפיינים ייחודיים. ירדן נעדרת משאבי טבע (להוציא פוספטים), וכלכלתה נשענת על תיירות והעברות כספים של עובדים מחוץ לממלכה וכן תמלוגים ממעבר סחורות בשטחה. ענפים אלו נפגעו במידה ניכרת מההשלכות הכלכליות הגלובליות של מגפת הקורונה, והצפי לחודשים הקרובים לא מבשר שיפור.
בכתב התשובה למלך ובמינוים החדשים בממשלתו הסביר אל-חצאונה כיצד ינסה להתמודד עם שני אתגרים קיומיים אלה – מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי. הוא מינה שלושה סגנים, שאחד מהם הוא הכלכלן אומייה טוקאן, שנשא בעבר שורת תפקידים כלכליים בכירים. מאז שהפכה מדינה עצמאית, ירדן תלויה בסיוע פיננסי אזורי ובינלאומי, שלשם השגתו משקיע עבדאללה מאמצים מרובים. מינויו של טוקאן נועד לשדר למערכות הכלכליות, הפנימית והבינלאומית כאחת, אמינות וניסיון מקצועי רלוונטי. לצד שר הבריאות החדש, ד"ר נזיר עובידאת, שתחום התמחותו הרפואית הוא מערכות נשימה, מתכוון אל-חצאונה למנות פרויקטור למאבק בנגיף הקורונה.
כיאה למדינה שרוב אזרחיה ממוצא פלשתיני, לא נשכח נושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני - מה עוד שהמלך עמד בראש המאבק נגד תוכנית טראמפ לפתרון הסכסוך ונגד כוונותיה של ממשלת ישראל לספח שטחים ביהודה ושומרון. בתשובתו לכתב המינוי של המלך, כתב אל-חצאונה שהסוגיה הפלשתינית היא בראש סדר העדיפות (אף שהיא מופיעה בתחתית המכתב) וכי ממשלתו תקדיש מאמצים להקמת מדינה פלשתינית עצמאית בגבולות 4 ביוני 1967 ובירתה מזרח ירושלים. כן הבטיח הקדשת תשומת לב מיוחדת למקומות הקדושים בירושלים על בסיס האפוטרופסות הירדנית שעליהם ובשל מה שהוגדר כניסיונות מצד ישראל לשנות את הסטטוס ההיסטורי והמשפטי בירושלים.
עם זאת, הורדת נושא הסיפוח מסדר היום הישראלי, הפילוג הפנימי במחנה הפלשתיני, הפיחות במעמדה של הסוגיה הפלשתינית בסדר היום הערבי והבינלאומי, וכן הרצון להימנע מעימות פומבי עם מדינות המפרץ שכוננו יחסים עם ישראל טרם מציאת פתרון לסכסוך הישראלי-פלשתיני – כל אלה יאפשרו לירדן להתמקד בהתמודדות עם האתגרים שבפניה בזירה הביתית. היא תוכל להיערך לשינוים אפשריים במערכות האזורית והבינלאומית, שינבעו בין השאר משינוי ממשל אפשרי בארצות הברית, נוסף להשלכותיהם של הסכמי השלום בין ישראל למדינות במפרץ.
ריבוי מפלגות בבחירות
על-פי החוקה הירדנית, הממשלה תתייצב בפני הפרלמנט לאחר שזה ייבחר ותגיש לו הן את תוכנית העבודה שלה והן את התקציב החדש. ההצבעה על שני נושאים אלה היא למעשה הצבעת אמון בממשלה החדשה. הפרלמנט היוצא, על-אף שנבחר בשיטה המבטיחה את שליטת המשטר בהחלטותיו, לא נחשב לחותמת גומי. הוא התעמת חזיתית עם ממשלת האני אל-מולקי (שקדמה לממשלת עמר אל-רזאז) בשאלת הרפורמה הפיננסית שכפתה על ירדן קרן המטבע הבינלאומית כתנאי לקבלת מלווה ענק ובשאלת רכש הגז הטבעי מישראל.
הבחירות הבאות כבר מאופיינות בגידול משמעותי במספר המפלגות המציגות עצמן לבוחר, הן בקטגוריה של מפלגות חד-מחוזיות והן המתייצבות כמפלגות על בסיס כלל-ארצי. בפרלמנט היוצא, הגוש הגדול ביותר היה קואליציה של מפלגת הרפורמה ושל נבחרים מטעם "האחים המוסלמים", שלא הציגו עצמם ככאלו שכן התנועה החליטה להחרים את הבחירות ב-2016.
יש להניח, שהאבטלה הגואה, הסגרים הרצופים שננקטו מטרה לדכא את התחלואה ובנוסף העדר אופק כלכלי חיובי, ישליכו על תוצאות הבחירות - גם אם שיעור ההצבעה צפוי להיות נמוך מאשר בעבר. הפרלמנט החדש צפוי להקשות על הממשלה בשאלות שכבר צפו בחודשים האחרונים, ביניהן השפעת חוקי החרום (שנועדו לאפשר הטלת סגרים ומגבלות תנועה), ועל חופש ההתארגנות והביטוי. על הפרק גם מערכת היחסים העכורה בין הממשלה לבין התאחדות המורים, שהחריפה בעקבות סגירת משרדי ההתאחדות ברחבי הממלכה ומעצר ראשיה.
אמנם, בשלב זה נראה, כי המשטר לא מצליח למנוע את התפשטות מגפת הקורונה ואת השלכותיה הכלכליות, ועם זאת הוא מקרין שליטה במצב - בוודאי בהשוואה לתפקוד ולממדי הפגיעה ביחס לאלו שבשכנותיה של הממלכה. גם המינוי של אל-חצאונה, שמעולם לא כיהן בתפקיד שר, מלמד על ביטחונו של עבדאללה, כי הציבור נותן אמון מלא בו ובהחלטותיו. עם זאת, שילוב בין החמרה במצב הכלכלי ובמצב התברואתי יהיה נפיץ, ועם אתגרים אלה יהיה על המלך וממשלתו החדשה להתמודד בתקופה הקרובה.
אשר ליחסים בין ישראל לירדן: הקפאת הדיון על סיפוח ישראלי ביהודה ושומרון מאפשרת גם הפשרה ביחסים בין המדינות. בהסכם ביניהן בדבר מעבר מטוסים ישראלים במרחב האווירי הירדני, ניתן אף לראות איתות ירדני לנכונות להשתלב בפרויקטים אזוריים, שיתאפשרו בעקבות הסכמי השלום בין ישראל למדינות במפרץ. מומלץ לממשלת ישראל ולממשלה החדשה בירדן להיכנס לדיאלוג על תוכניות כלכליות, שירדן תמנף באמצעותן את מעמדה במרחב שבין המפרץ לים התיכון.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  24/10/2020   |   עודכן:  24/10/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
אופיר וינטר, צבי לב
טראמפ חימם את היחסים עם קהיר – הן במישור האישי והן בשיתופי פעולה צבאיים כלכליים    ביידן נתפס כמי שיחזור לדרכו של ברק אובמה, הן מול אירן והן בתחום זכויות האדם    מצרים תגיב בדרכים שונות אם ביידן ינצח, ועשויה אף לבקש את סיועה של ישראל
עמוס גלבוע
באופן צפוי לחלוטין הרשימה המשותפת הצביעה נגד ההסכם עם האמירויות    בתמיכה מבחוץ תחבלו לעשות ממשלת מיעוט??! טירוף! האויב הכי מסוכן לתהליך הוא אירן, והחוליה החלשה היא בחריין
ציפי לידר
במבחן ההישגים: ביבי ראש הממשלה האחד והיחיד    הדובדבן והקצפת - במבחן ההיסטורי הלאומי: התורה הוכיחה את קיום עמנו במשך אלפי שנים ללא כל טריטוריה ותנאים פיזיים    עם ישראל חי!
עמנואל בן-סבו
השלום הוא של כולנו, ערבים כיהודים    אל תיכנעו לקיצונים ברשימה, תנו סיכוי לאזרחים הערבים ישראלים אשר מאסו במלחמות ומייחלים לשלום
אליהו קאופמן
"הסכם השלום" בין ישראל לשתי מדינות המפרץ הערבי אמור לאחד כל יהודי ליהודי בסוגיה הזו אבל כל זאת בתנאי שמההסכם הזה לא תצא קלקלה של יצירת מלחמה עם גורמים אחרים, שהרי אז "השלום" הזה מביא לסכנת פיקוח נפש
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il