הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית התש"ף - 2020 מוכיחה, כמו קרובתה, האלימות הפיזית, שלא לפני זמן רב הוגדרה כ"ריבים פנימיים משפחתיים", כי המחוקקים מתחילים להעניק טרמינולוגיה משפטית לתופעות קשות בתחום המשפחה וגם להתייחס להן בחוק ובמשפט.
מה שפעם כונה "יש לו/לה פתיל קצר" או בשפה יפה "נוח/ה לכעוס", מתחיל לקבל אבחון של "אלימות נפשית או רגשית", על-פי קריטריונים מסוימים, ומה שכונה פעם רק "קמצנות" או "ויכוחים איומים על כסף", קיבל היום, ובמקרים מוגדרים, שם מדויק יותר של "אלימות כלכלית".
אלימות כלכלית היא פן נוסף של אלימות רגשית ונפשית. ביטוייה המעשיים אינם רק סביב כסף ו"נושאים כלכליים". ביומיום היא מתבטאת ברדיפה, בהטלת שליטה, בהתעלמות מצורכי הקורבן, בביקורת רצופה ומטרידה, בגרימת חסכים באיכות החיים, ומגיעה לעתים גם להטרדה מאיימת. זהו גידול ממאיר של אלימות רגשית השולח גרורה לקופה המשפחתית, וכך יש להתייחס אליה.
מהי ובכן ההגדרה המעשית של אלימות כלכלית במשפחה על-פי הצעת החוק החדשה?
1. התנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן/בת זוגו, תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו, המתבטאת באחת או יותר מאלה:
א. התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן/בת הזוג, ובכלל זה על יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק.
ב. התנהגות המונעת או מקשה על שימוש בנכס שיש לבן/בת הזוג זכות בו או גישה אליו, בכלל זה מניעת החזקת כרטיס אשראי או שימוש בו, הסתרת קיומו של נכס כאמור, של פעולה בנוגע אליו או של התחייבות לגביו וכן מניעת גישה למידע על הנכס, על פעולה או על התחייבות.
(נכס =
מקרקעין, מטלטלין, זכויות ובכלל זה כספים. הגדרה זו משאירה שיקול דעת לבית המשפט לגבי זכויות נוספות שאליהן הוא עשוי להידרש. תיקון סעיף 1 לחוק).
ג. התנהלות כלכלית המונעת ניהול סביר ותקין של חייו של בן/בת הזוג, בכלל זה בדרך של שליטה על התנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היום-יום.
2. היא עשויה להיות מוגדרת גם כ"עוולה אזרחית" - הגדרה שבגינה אפשר לתבוע גם תביעת נזיקין על-ידי מי שכלפיו ננקטה אותה אלימות. הפירוש המעשי הוא שאישה שסבלה מאלימות כלכלית על-ידי בעלה רשאית לתבוע ממנו פיצויים בתהליך גירושים, למשל, או לשלם לה פיצוי עבור בעיה בריאותית שלא נפתרה בגלל סירובו, לדוגמה טיפול אצל רופא השיניים.
הצעת החוק מפרטת גם את ההליכים המעשיים שיינקטו על-ידי בית המשפט במקרה של הטלת אלימות כלכלית ופנייה לבית המשפט, כמו צו הגנה או צו מניעה שיחייבו את בן הזוג המתעלל כלכלית בפעולות מוגדרות כמו: החזרת פנקס שיקים, החזרת כרטיס אשראי שנלקח בכפייה, הליכה לטיפול פסיכולוגי, רשות בן/בת הזוג לבחון חשבונות בנק "נסתרים" וכו.'
הצעת החוק מכלילה גם נפשות אחרות הקיימות בזירה המשפחתית, כמו למשל, ילדיה של האישה מנישואים קודמים להם מחויב לדאוג במסגרת הסכמים וכו'. תוקפו של הצו לא יעלה על שלושה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריכו עד שנה, ובמקרים נדירים זה יאריך לשנה נוספת.
בכל מקרה ועם כל החשיבות הרבה של חוק זה, הוא כמובן רק טלאי הכרחי במערכת הישרדותית בלבד. אין בו, מן הסתם, כוח להשפיע על יחסי רעות ואמון במשפחה ולתרום לשלום בית אמיתי. יוצאים מן הכלל כמובן, הם המקרים בהם הטיפול ביצר השליטה ומחירו בחיי המשפחה - הצליח...
