ראש הממשלה
בנימין נתניהו עיכב הגשת תקציב 2020 בגלל אי-הסכמה עם שותפיו לקואליציה ובראשם כחול לבן - שדרשו הגשת תקציב דו-שנתי (2020-2021), כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני. הנימוק שהציג: חוסר הוודאות שנוצר בגלל נזקי הקורונה. עתה הוא מעכב הגשת תקציב לשנת 2021, מסיבות הטעונות בירור.
רבים וטובים טענו כי המניע העיקרי של נתניהו שעיכב הגשת תקציב דו-שנתי לאישור הכנסת, הוא רצונו ליצור לעצמו "מצנח זהב" נוסף מכוחו יוכל להוביל לבחירות חדשות, בלא חובת-העברת ראשות הממשלה לידיו של ראש הממשלה החליפי,
בני גנץ. אך ככל שנוקף הזמן, מתחוור כי חששו של נתניהו, בחודשים האחרונים, גדול ומהותי בהרבה. נפרט להלן.
נתניהו חושש מבשורה רעה לציבור. מחמת נגיף נגרמו נזקים עצומים לאוצר המדינה, המחייבים צמצום דראסטי בהוצאות הממשלה. חמור מכך: התחזית לשנת 2021 קודרת עוד יותר, לאחר שהרזרבות הסמויות נוצלו. במשרד האוצר טוענים לגרעון צפוי בסכום מפחיד של כ-100 מיליארד ש"ח. מחמת זאת אין מנוס מהגשת תקציב 2021 שיכלול גזירות קשות, בהן:
- קיצוץ בשכר העובדים בסקטור הציבורי;
- קיצוץ בקצבאות לילדים, גם במשפחות מרובות ילדים;
- קיצוץ בהטבות לחוסכים בקרנות פנסיה;
- קיצוץ במענקים לרשויות מקומיות;
- קיצוץ ישיר בתקציבים לחלק מהמשרדים, ובהם: חינוך, תרבות, רווחה;
- קיצוץ בתקציב משרד הביטחון;
- העלאת מיסי חברות ויחידים;
נתניהו חושש מכך שהגזירות שיאלץ להטיל ירחיקו ממנו מצביעים, בתקופה שהוא נאבק על ביצור מעמדו של הליכוד בכלל ושלו בפרט בימים קשים אלה בהם הוא עומד בנוסף למשפט. נתניהו פוחד מכך שהוא יתוייג כאיש הרע - בדיוק כמו בשנת 2003. בתפקידו אז כשר האוצר בממשלתו של
אריאל שרון, הוא נאלץ להוביל לקיצוץ חד אפילו בקצבאות לילדים, צעד שגרם לפגיעה קשה בסקטור החרדי ובסקטור הערבי. נתניהו יצא האיש הרע, למרות שראש הממשלה היה אריאל שרון. הפגיעה אז בחרדים גרמה לקרע שאוחה במאמץ רב.
האופציה העומדת על הפרק: נשיאות
לכן נתניהו דוחה את הקץ. קל וחומר כאשר נראה שבני גנץ הופך, גם במפלגתו שלו, פחות ופחות רלוונטי. נתניהו ממתין בראש וראשונה לבחירות בארה"ב. אם הנשיא
דונלד טראמפ ינצח בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020, יוכל נתניהו לסמוך על עזרתו - גם לסיוע חירום למדינת ישראל, במקרה הצורך, וכן להמשיך ולהוביל מהלכים מדיניים, ובראש וראשונה גיבוש הסכם שלום עם פנינת המזרח התיכון: סעודיה. אם טראמפ יפסיד ל
ג'ו ביידן, יאבד נתניהו את מקור כוחו המדיני (והפנימי-פוליטי בישראל), והסכמי שלום נוספים יישארו בגדר חלום, לפחות בתקופה הקרובה. או-אז, וגם עקב שלב ההוכחות הקבוע במשפטו בינואר 2021, יאלץ נתניהו לשקול ברצינות רבה יותר לממש את האופציה העומדת על הפרק: להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. נתניהו יוכל לפתור בכך את בעייתו המשפטית העיקרית, אם אכן ייבחר. החוק קובע: נשיא לא יובא למשפט. בגילו (71), משמעות עצירת המשפט היא בטלות כתב האישום לצמיתות. ההצבעה בכנסת לבחירת נשיא מדינה חדש, במקום הנשיא ראובן ריבלין המסיים קדנציה בת שבע שנים, צפויה במאי 2021. סיכוייו סבירים, במיוחד לאור הרצון המשותף מצד רבים מחברי הכנסת, כולל מצד רבים מיריביו - שמוכנים להציע לו גם חצי מלכות, ובלבד שיעזוב את בלפור.
במקרה של סגר שלישי
נתניהו דוחה את הקץ ומעכב הגשת תקציב לשנת 2021, גם נוכח חוסר הוודאות הקיים בשל התחלואה מנגיף הקורונה. שאלת השאלות היא: האם אנו הולכים לסבב שלישי של סגר. ברי כי סגר שלישי עלול להנחית מכת מוות על עשרות אלפי עסקים, שבקושי צלחו שני סגרים. סגר שלישי יחייב לאתחל מחדש את המערכות ולהגיש תקציב חירום בנסיבות קשות בהרבה. המענה יהא רק לקראת סוף דצמבר. או-אז יוכל משרד האוצר להכין תקציב לשנת 2021 ברמת וודאות ברורה יותר - כמו לבחור בין דבר לצרעת - תקציב שבכל מקרה יחייב הטלת גזירות קשות, וזאת בתקופה שעצמאים ושכירים ובעלי שליטה בחברות דווקא מצפים לסיוע ממשלתי.
