מועצת העיתונות איננה גוף מנהלי מובהק, אך היא ודאי גוף דו-מהותי, ולדעתי בנושאים הקשורים לעיתונות היא כפופה גם לכללי המשפט הציבורי, ודאי היא כפופה לרוחם של כללים אלה, במוקד פעולתה, אתיקה עיתונאית.
על-פי כללי המשפט הציבורי, אסור לפגוע באדם או בקבוצה מבלי שיישמעו "בלב שלם ופתוח ובנפש חפצה", ומכאן שאף מועצת העיתונות חייבת, לפחות מוסרית, לשמוע את הציבור לפני שהיא עושה מהפכות של ממש בתקנון המרכזי שלה ושל העיתונות - תקנון האתיקה - תקנון המשפיע או לפחות אמור להשפיע על כל פרט ופרט במדינה.
וזה לא רק ראוי שכך יפעל אלא גם כדאי שכך יפעל, גוף ישר ושקוף, אשר עתידו יקר לו, שלא מותיר את המסמך המרכזי שלו להחלטת הנשיאות בלבד, אלא משתף בו את הציבור ומאפשר לציבור להשמיע את הערותיו.
שני הסברים שמעתי מגורמים שהיו מעורבים בשינוי הזה:
1. הציבור מיוצג במועצה על-ידי נציגיו, כך שהציבור כן קיבל ביטוי בהחלטות.
2. אפשר להעיר ולשנות גם אחרי שהתקנון נכנס לפועל.
לא יבשה הדיו על השינוי (ושאלותיי על עניין העדר השימוע) והתפרסמה החלטה אתית בעניינו של מר ארנון מוזס, המסתמכת על התקנון החדש, תוך שהיא שוללת לחלוטין לדעתי את שני ההסברים לעיל, כי הנה לנו הסיבה מדוע אסור להכניס לתוקף שינויים כאלה מרחיקי לכת בלי שהזדמן לציבור להעיר עליהם, וכי בשינויים כאלה מרחיקי לכת אין די לטעמי בביקורת של נציגי הציבור במועצה.
ומדוע?
הסעיף הקשור למוזס, שאינו קיים בתקנון החדש, עסק בסנקציות נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בנושא אשר לדעת המועצה מהווה קלון עיתונאי, או בסנקציות במקרה של הרשעה כנ"ל. ושתי האפשרויות האלה הוסרו מהתקנון ובכך הפכו העיתונאים לכאורה לחסינים אפילו יותר מראש הממשלה, כי אותו לפחות, לאחר הרשעה (חלוטה, שיש עמה קלון כלשהו), יכולה הכנסת לשלוח הביתה על אתר.
העיתונאים הטוחנים אותנו שוב ושוב על השעיה ונבצרות בעקבות הגשת כתב אישום ודאי במקרה של הרשעת פוליטיקאי, פיתחו לעצמם לכאורה חסינות אולטימטיבית באמצעות תקנון האתיקה החדש, אשר נציגי הציבור במועצה עומדים מאחוריו, ואשר אם היו מוגשים לציבור לשימוע טרם נכנסו השינויים לתוקף, אולי הייתה נמנעת התקלה הלכאורית הזו.
אז האם יתקנו אותה עתה לאחר שכבר הסתמכו עליה? סביר להניח שלא כי אז עלול להיווצר הרושם המוטעה שכמובן שמדובר בשינוי ייעודי וזמני לפתרון של בעיה ספציפית.
בקיצור, דווקא העיתונאים, דווקא העיתונות, נושאת דגל השקיפות, הפתיחות והיושרה (לפחות לכאורה), מחזיקה לעתים את הקלפים קרוב לבטן, וכאשר הקלפים קרובים לבטן, והם מתפוצצים, הסבל והבושה גדולים מאד, והנזק לטווח רחוק, מי ישורנו. זה מה יש.
