איור המופץ במרשתת מראה את ראש הממשלה בנימין נתניהו אחוז במקום רגיש (וכל גבר יודע עד כמה המקום רגיש) על-ידי דמות חרדית בעלת יד ארוכה. למי שלא הבין צורף גם הסבר מילולי: "זקן בן 92, חולה קורונה, חירש וסיעודי, עושה צחוק מראש הממשלה שאין לו תחליף". המסר שם ללעג הן את ראש הממשלה, הן את הרב קנייבסקי, והן את כלל אזרחי ישראל הסובלים מהטיית תהליך קבלת ההחלטות ומהאופן שבו הן מתקבלות.
הקלטת השיחה בין ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, לבין עו"ד אפי נוה מספקת דוגמה שונה לתופעה דומה: עיוות תהליך קבלת ההחלטות. היועמ"ש נשמע מגדיר את שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, כ"מניאק", ומתלונן על כך שהוא (ניצן) אוחז אותו (את מנדלבליט) במקום רגיש אחר, בגרונו. כך נחשפה לציבור מערכת יחסים קלוקלת בין 2 בכירים שיכורי-כוח במערכת המשפטית בישראל, והתגברו המחשבות המטרידות והחשש לשיקולים זרים בתהליך קבלת ההחלטות המשפטיות החשובות ביותר, שיש להן גם משמעויות פוליטיות כבדות משקל.
בשתי הפרשות יש משום הטלת ספק בטיב תהליך קבלת ההחלטות במדינת ישראל. מצב זה מחייב דיון מעמיק, וככל הנראה גם בדק בית יסודי. מה שמנדלבליט חשף (בקולו!) הוא שככל הנראה יש לשי ניצן מידע ויכולת לכפות על מנדלבליט החלטות מסוימות, בעיתוי שיבחר. מצב זה מוציא שם רע למערכת המשפטית בישראל (הרשות השופטת, היועמ"ש, הפרקליטות), אשר ממילא הצליחה בשנים האחרונות לשחוק את אמון הציבור בה, ומעורר חששות לגבי המשטר הדמוקרטי, שבו התערערו הבלמים והאיזונים בין שלוש הרשויות. אם סכסוך אשר קיים, לכאורה, בין שני פקידים בכירים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (לשעבר), עלול להוביל להפלתו של ראש ממשלה נבחר, חובה לתקן לאלתר מציאות מסוכנת זאת.
ראש ממשלה יכול להיות מוחלף על-ידי אזרחי ישראל בבחירות כלליות, אך לא על-ידי קבוצת מפגינים או קבוצת משפטנים. חובה לחשוף בדחיפות בפני הציבור במה מדובר. כי אם אומנם גרונו של היועמ"ש תפוס בחוזקה על-ידי מאן דהו, הרי שלכאורה החלטותיו מתקבלות באופן מסוכן ו/או משיקולים זרים. במושגים האופנתיים של המערכת המשפטית, מצב זה אינו סביר ואינו מידתי.
