"רצח מעולם לא שינה את ההיסטוריה של העולם" (בנג'מין ד'יזראלי).
"כל בעל החיים הורגים, אין יוצא מהכלל, אבל מכל הרשימה האדם הוא היחיד שהורג למען השעשוע, היחיד שהורג מתוך שנאה, היחיד שהורג מתוך נקמה" (מארק טוויין).
25 שנה - שאלו שאלות, אך לא קבלו תשובות שיפתרו את התעלומה, מה הגרסה הנכונה של האירוע הטראגי. הריני מציג לפניכם את גרסתי - בהשראת ספרי אגתה קריסטי באמצעות הבלש המבריק הרקואל פוארו:
1. חודש לפני הרצח: נעצרו האחים קהלני בחשד לניסיון פיגוע בפלשתינים כנקמה על פיגועים ביהודים ביהודה ושומרון.
2. השב"כ הצליח לפענח את הניסיון בטרם בוצע ולכן חיבל בנשק שלהם, כך שלא יוכלו לבצע ירי והם נתפסו על חם.
3. האירוע פורסם בעמעום, לא קיבל כיסוי תקשורתי ולא היה פולו אפ.
4. השב"כ עלה על תוכנית יגאל עמיר, מרוב הרמזים שקיבל, כולל רמזים "משמפניה", שעורר את מהומת רבין בתלבושת "מדי אס-אס", כאשר אותו "שמפניה", הוא אבישי רביב פעל כפרובוקטור מטעם שב"כ בכנס המפורסם.
5. השב"כ הכין ליגאל עמיר, ללא ידיעתו כמובן, כדורי סרק לאקדוחו, כדי לתפוס אותו על חם בניסיון לרצח, עם ראיות חזקות, מוצקות ומצולמות.
6. למשימה זו נשכר צלם שיצלם את זירת האירוע, מגרש החנייה ליד העירייה.
7. ואכן הצלם, צילם משך שעתיים את החניון בו ישב והסתובב יגאל עמיר, כשאף איש ביטחון לא בדק ולא שאל מה תפקידו בשטח.
8. רבין ז"ל יורד למכונית עם מאבטח אחד בלבד, שזה מהלך תמוה בנסיבות, הרוצח יורה שלושה כדורים, ואיש לא מגיב ולא הורג את היורה, כולל המאבטח האישי.
9. יגאל עמיר, הפתיע את השב"כ והחליף את כדורי הסרק בכדורים חיים בעלי עצמה חזקה יותר כי חשש שרבין לובש שכפ"ץ.
10. בזמן הירי צועקים "סרק - סרק" ואיש לא יורה ברוצח.
11. בזמן הפינוי של לאה רבין מהשטח, ואומרים לה לא לדאוג, אל תדאגי. זה כלום...
12. רבין ז"ל מפונה לבית-חולים, לא בציר הקצר ביותר והסוף הטראגי ידוע.
הערה: כל העובדות לקוחות מהפרסום בתקשורת והיתר הערות והשערות בלבד.
25 שנה לרצח - 25 שאלות לא פתורות
25 שנה לרצח רבין, 25 שאלות ותמיהות שלא קבלו מענה הגיוני רציני ומשכנע, כמו למשל מי ולמה צעקו "סרק סרק", למה ליווה את רבין שומר ראש אחד למכונית מתוך 6 שומרים, איך הרוצח יגאל עמיר ירה שלושה כדורים מבלי שאף אחד הגיב בירי, כולל שומר ראשו, וכל אנשי הביטחון סביב. איך היורה לא נורה ונהרג ואפילו לא נשרט, למה צלם מצלם חניון מכוניות משך שעתיים.
כמו-כן, מה ההיגיון בדבר גרסתו של הצלם בידיעות שלא משכנעת ואמינה. איך ייתכן שהרוצח יושב שעות באזור סטרילי לכאורה ואף איש ביטחון לא בודק, ולא שואל מה מעשיו במקום. איך מסבירים בשב"כ את העובדה שהיו בידיהם ידיעות מודיעיניות על אפשרות פגיעה או רצח ולא נדלקו האורות המתאימים בשל ההתראות והסממנים הרבים טרם הרצח. האם מדובר בקונספציה נוסח מלחמת יום כיפור, שלא יהיה מפגע יהודי?
איפה היה ראש השב"כ דאז ואיפה ראש היחידה לשמירת אישים. למה אמרו ללאה רבין בדרכה לבית חולים לא לדאוג, האם זה קשור לסרק סרק אולי? ולמה לא שכנעו את רבין ללבוש שכפ"ץ שהיה יכול אולי להציל את חייו? האם בשל אותה תפיסה שגויה של ביטחון מופרז. ויש עוד תהיות ושאלות משנה לא פתורות.
ולסיום גילוי נאות:
מאוד השופט אדמונד לווי ז"ל שהיה ראש הרכב שופטי יגאל עמיר, פנה אלי אישית וביקש ממני לייצג את יגאל עמיר מטעם בית המשפט. השופט הסביר לי שמאחר שכל רשתות הטלוויזיה מהעולם מכסים את המשפט ובינתיים הישיבות הראשונות נראות כמו קרקס, ולא משפט, הוא מבקש לנהל אותו בצורה מכובדת ומבקש ממני לייצג אותו. הלכתי לראיין אותו במעצר ואחרי שיחה של שעתיים הבנתי שהוא לא מעוניין במשפט או בהליכים אלא בדבר אחד להציג את משנתו הפוליטית מיד בהתחלה. מאחר שלא הצלחתי לשכנע אותו שכך לא מנהלים משפט רצח, וזאת לא במה פוליטית אלא משפטית, הודעתי לבית המשפט שמינה אותי שלא אוכל לקבל את התפקיד. הרוצח קיבל ייצוג אחר וההמשך ידוע.
