נפתולי גזענות התלויה בדבר

אינני מכיר את תא"ל (מיל') אמיר השכל, בכדי לקבוע שהוא גזען. לדעתי אין לבסס טיעון כזה על האירוע שהתפרסם בתקשורת לפני מספר שבועות, שעסק בעימות בינו לבין השוטרת "האתיופית" בהפגנת השמאל נגד ראש הממשלה, בבלפור. בעניין זה אני מוכן לקבל כעמדת מוצא את דבריו של משה נסטלבאום¹, שנהנה כאן מן "ההפקר" בקובעו במאמרו שהשכל אינו גזען. אבל נסטלבאום אינו מסתפק בעדות האישית עליו אלא ממשיך ומרחיב את "הצהרותיו" ללא הוכחה, וקובע, שדברי השכל שחוללו את הסערה הציבורית, גם הם אינם גזענים. כאן אינני מסכים עימו. צפיתי בסרטון שפורסם ודבריו, תוכנם ונימתם כאחד, אינם תואמים את האופן בו מתבטא אזרח נורמטיבי כלפי שוטר בתפקיד, המבקש ממנו להזדהות. עצם העובדה שהשכל התבסס במענהו על צבע העור שהסגיר את מוצאה האתיופי של השוטרת, אומר דרשני. בחינת תוכן השיח שפורסם, בהשוואה לדברים שמשמיעים אנשי שמאל כאשר הם "מתמודדים" עם אנשי משטרה או צה"ל ומוצאים עצמם בניגוד עניינים והשקפות עם מערכת אכיפת החוק, מחזקת רושם זה כפליים. לא רק התוכן ונימת הדברים אינם סבירים בעליל; חמורה לא פחות ההתנשאות בדבריו כאילו חבה השוטרת לו את חייה כאן. השילוב הנפסד בין התוכן, לסגנון ולנימת הדברים, העידו על גישה כוללת, והיא שעוררה את התגובה הציבורית החריפה. ברקע הדברים ניצבים שורשי המחלוקות האידאולוגיות-חברתיות בין הימין לשמאל בישראל, שהם יסוד המשבר החברתי הנוכחי. דברים אלה באים על-רקע המשבר הפוליטי המתמשך, בו מנסה השמאל להדיח את נתניהו מראשות הממשלה באמצעים ושיטות נפסדים ואנטי-דמוקרטיים, תוך ניסיון לרצח אופי שלו ושל משפחתו. אלה נשענים על: טיעונים שהעקרונות המוסריים שלהם שנויים במחלוקת, יסודות פוליטיים שנגזרים מתסכול עמוק על כישלונות חוזרים ונשנים במערכות בחירות בלפחות 10 השנים האחרונות, יסודות אידאולוגיים שאינם מוסכמים כלל ועיקר ויסודות משפטיים שנגועים בחשדות עמוקים מצד רבים לשיבוש הליכי המשפט היסודיים בישראל (אלה המכונים לעיתים: "המהפכה המשפטית", אינם מבוקרים על-ידי שום רשות לאומית וחשודים כיסוד למנגנון הפללה או "פוטש"). השכל הינו מגויס בשירות יוזמי קרבות הרחוב שכופה השמאל, בחסות מערכת המשפט, על חלקים גדולים בציבור הישראלי, שמתנגדים לתוכניות ולשיטות שמפעילה האופוזיציה הרשמית והבלתי רשמית, לאחר כישלונותיה בדרך המלך. בימים אלה במיוחד, ברור שהדברים מתקשרים לרצח רבין ומהווים מסע נקמה נגד ראש הממשלה והימין, אשר לדעת השמאל אחראים לרצח בזכות מילת הקסם "הסתה". הביקורת הנוקבת של הימין על תוכנית אוסלו ועל דרך המניפולציות בה קודמה, אינה לרוחו של השמאל. העובדה שבדיעבד הייתה "אוסלו" תוכנית נפל, שעלתה למגזר היהודי בקרוב ל-2,000 הרוגים ופי שלושה מכך פצועים, מוכחשת כך או אחרת על-ידי השמאל בפומבי, ו"מאוזנת" לצרכים פוליטיים על-ידי טענת "ההסתה", וסיסמאות ה"שלום"; אלה כמובן דברי הבל. ההתנגדות הציבורית הרחבה למהלכיו המדיניים של רבין בשאלת ארץ-ישראל, לא כוונו נגד האיש אלא נגד תוכניתו המדינית והשיטה הפוליטית בה קודמה תוכנית זו. על כל הלקונות דילגו רבין ותומכיו כאילו רק הם מייצגים את התקומה הלאומית ונמנים על מקבלי ההחלטות הלאומיות-היסטוריות בדמוקרטיה הישראלית². לשגיאות מסוג זה יש מחיר, ולעיתים הוא כבד ומר. בעולם של פייק ניוז, אי-דיוקים אלה אינם טורדים כמובן את מנוחת השמאל. שורשי הוויכוחים מלפני 25 שנים ויותר צפים ועולים בעיבורם ובשוליהם של מהלכים ותהליכים המנסים לישב, באחת, את הזיכרון הקשה מן העבר, עם הסכנה הרובצת לפתחו של גוש השמאל בהווה. הווה אומר: שינוי ההגמוניה האזרחית בישראל (היווצרות אליטות חלופיות נתמכות על-ידי רוב יציב) בהשראת שינויים דמוגרפיים מואצים, המשנים את מאזן הכוחות הפוליטי במדינה. אלה אף מאיימים להשמיט מידיהם את ההזדמנות לנקום ביריביהם על רצח רבין ומלהחזיר את הספינה הישראלית לנתיב המקורי אותו קידשו לפני שנות דור ויותר. שתי מטרות אלה פועלות ברקע ההתקפות הפרועות על נתניהו והימין וההפגנות חסרות האחריות בעידן הקורונה. מי שהיו פעם סמל ודוגמה לאחריות ממלכתית ונאמנות לאומית, הם כיום מפלגי האומה (מול החרדים), מעכירי האווירה (מול הימין) ושותפים פעילים בשיבוש המאבק במגיפת הקורונה ובהכשלת הממשלה בשיקום הכלכלה. אני סבור שתגובתו של השכל כחייל במאבק "בכל מחיר" נגד שלטון הימין, שיקפה רוחות אלה והיא איננה מאפיין אישי מובהק של האיש. התנצלותו החוזרת, נזקפת לזכותו. אולם העובדה שנגרר להיות "חייל בצבא מהפיכת השטנה האנטי-דמוקרטית", היא שאומרת דרשני. השכל טעה גם משום ששכח שמעמדו הציבורי נובע ונגזר מהיותו טייס ח"א במיל', הנושא דרגת תת-אלוף. בעבר אולי היה בכך כדי להגן עליו מפני ביקורת ציבורית חריפה כזו שהוטחה בו הפעם; אולם כאשר שני המחנות הראשיים שוחטים פרות קדושות בקצב מואץ, מה שהיה אתמול בגדר מכה קלה בכנף, נתפס בנסיבות הנוכחיות כתאונה חמורה.