X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  תחקירים
מִלְחָמוֹת – בְּנֵי תַּרְבּוּת וּבַרְבָּרִים וּמָה שֶׁבֵּינֵיהֶם (י"ב)

מהפכות צבאיות

סדר עולמי אנגלו-אמריקני רוג'ר בייקון וג'ינגיס חאן משנים את ההיסטוריה גילוי אבק השריפה באירופה תחילת החשיבה המדעית המודרנית כדי לנטרל את האיום המונגולי מלחמת מאה השנים והפתעת קרב קְרֵיסי ז'אן דארק הופכת את הקערה על פיה
▪  ▪  ▪
רוג'ר בייקון

סדר עולמי חדש

בין המאה השלוש-עשרה למאה השש-עשרה קם סדר עולמי, שונה מקודמו. עמי מערב אירופה היו לבני-תרבות, שהאי הבריטי היה המטרופולין שלה, למרות הניסיונות הצבאיים והמדיניים הרבים לערער את מעמדו זה. במאה העשרים הצטרפו לסדר הזה ארצות-הברית, קנדה ואוסטרליה, ואחרי מלחמת-העולם השנייה הייתה ארצות-הברית לליבה שלו. כיום, בעשור השני של המאה ה-21, העמים דוברי האנגלית הם בני-התרבות בהא הידיעה; כל בעלי-בריתם שייכים לסדר העולמי, וכל הקוראים עליהם תיגר – המוסלמים, הסינים והרוסים – מעוניינים לקעקע את הסדר הנוכחי ולקבוע סדר חדש.
הפילוסוף וחוקר-הטבע הבריטי רוג׳ר בייקון חי בתקופת המעבר מימי-הביניים לעת החדשה, מעידן טבח המנוצחים לעידן טבח הלוחמים. ניתן לראות בבייקון את הסמל למרכזיות האי הבריטי בסדר העולמי בתקופה המודרנית. שלוש שנים לפני שנולד בייקון פלש ג'ינגיס חאן לסין. האינטלקט המזרחי-ברברי של ג'ינגיס חאן והאינטלקט המערבי-התרבותי של רוג׳ר בייקון, השפיעו לא רק על בני אותה מאה (השלוש-עשרה), אלא גם על כל מהלך ההיסטוריה.
המונגולים חדרו לרוסיה, ב-1222, על-פי בקשת בעלי-בריתם הסודיים, בני ונציה,
והרסו את עיר-הנמל סולדיה (בין הים האזובי לים השחור) שבני גינואה, מתחרי-הוונציאנים, השתמשו בשירותיה במסחרם עם רוסיה. נציגי המונגולים, שנפגשו למשא-ומתן דיפלומטי עם נסיכים רוסים, נרצחו. המונגולים הנוקמים כבשו את רוסיה אחרי שנים אחדות, וכשהיו בדרכם חזרה למונגוליה, רדפו אחריהם חמישים אלף חיילים רוסים. בקרב הזה ניצחו המונגולים את הרוסים והרגו את כולם. הנזיר קארפיני, שליח האפיפיור, ניסה לשאת ולתת עם המונגולים. שליחותו לא עלתה יפה והוא יעץ לנסיכי אירופה להקים ברית נוצרית מול הסכנה ממזרח.

רוג'ר בייקון

בייקון למד תיאולוגיה באוקספורד ופילוסופיה בפאריס, ולימד כמה שנים בפקולטה לאמנויות בפריס. ב-1247 פרש מההוראה והקדיש את כל עִתותיו למחקר. אפשר להניח שאחד ממניעיו היה הרצון לסייע להצלת העולם הנוצרי מפני הסכנה המונגולית. ב-1248 חשף בייקון את הנוסחה הכימית של אבק השריפה,1 שהייתה ידועה בסין. זמן-מה הוא שמר את תגליתו בכתב-סתרים, מפני שלא רצה להוסיף הרג בעולם. ב-1257 טבחו המונגולים את כל תושבי בגדד. העולם המוסלמי הוכה בהלם, והעולם הנוצרי של מערב-אירופה חשש מפני גורל דומה.
ב-1265 הציע בייקון לאפיפיור קלמנס הרביעי "שיטה מתוקנת של הפילוסופיה האמיתית, עד קצה גבול היכולת". ב-1266 ביקש ממנו האפיפיור שישלח אליו העתק
מספריו, "בסתר ובלא כל דיחוי... ושלא ישגיח בשום גזירה מצד הממונים עליו ולא בשום תקנה של המסדר הפראנציסקני2 שמעכבת בידו דבר זה". בספר, שחיבר לפי הזמנת האפיפיור, העמיד בייקון בראש המדעים את הפיסיקה והכימיה, ואחריהן דירג את הביולוגיה. הוא חזה את ההמצאות הגדולות ואת התקדמות הטכניקה והתעשיה; ציין שרק הניסויים וההתבוננות בתופעות הטבע "צריכים לשמש אבן-בוחן לדעות המקובלות", וניבא: "אפשר לעשות בתחבולות מלאכה כלי-שיט שאינם צריכים לתופסי-משוט, וכן ספינות גדולות עוברות בים, שדי להן באיש אחד תופס בהגה, וכל אלה יהיו נוסעים במהירות מרובה... וכן מרכבות מהלכות בכוח לא ישוער ואין שום יצור חי מניע אותן; וכן אפשר לעשות כלי לעוף בו, ואיש יושב באמצע הכלי וסובב מכונה שבעזרתה בוטשות הכנפיים, העשויות כיד אדם, כאוויר, כדרך העוף הפורח".
על אבק-השריפה כתב: "אנו יכולים לעשות אש שיש בה כדי לבעור בכל מרחק שאנו רוצים". בכמות קטנה של חומר זה אפשר ״להרוס עיר או מחנה״.3

מהפכת קרב קרֵיסי

כמאה שנה אחרי שגילה רוג'ר בייקון את נוסחת אבק-השריפה, פותחו באנגליה קשתות ארוכות וחיצים ארוכים4, והיו לנשק של חיילים שכירים מקצועיים. החץ הארוך פילח את שריון-הקשׂקשׂים ואת הירך של הקורבן, וננעץ בין צלעות סוסו. חץ כזה עשוי להבקיע עץ אלון, שעוביו שניים וחצי סנטימטרים. נשק זה בישר את המעבר מעידן לעידן, את קץ שריון-הקשקשים. וינסטון צ׳רצ׳יל כתב, שהיה זה "כלי-נשק מכריע, שתכונותיו לא היו ידועות כלל מחוץ לאנגליה". בשלבים הראשונים של מלחמת מאה השנים הביסו צבאות אדוארד השלישי והנרי החמישי את יריביהם הצרפתים הודות לנשק החדש. בקרב הראשון של מלחמת מאה השנים, ב-1337, בערב יום מרטינוס הקדוש, נחת צבא הרוזן מדרבי בפלנדריה, בחיפוי מטר של חיצים ארוכים. הקַּשָּתים הפלמיים, שנערכו על החוף לקרב בלימה, נסוגו. טווח קשתותיהם היה קצר מזה של האנגלים. נקודת המפנה הייתה בקרב קְרֵיסי. הצבא הצרפתי גדול כמעט פי-ארבעה מהאנגלי.
לצרפתים היו שנים-עשר אלף פרשים, ששת אלפים קשתים ועשרים אלף אנשי חֵיל הרגלים, בסך-הכל שלושים ושמונה אלף לוחמים, ואהדת האוכלוסייה הייתה מובטחת להם. לאנגלים היו שלושת אלפים ותשע מאות פרשים, אלף ומאה קשתים וחמשת אלפים אנשי חיל הרגלים. בסך-הכל עשרת אלפים לוחמים. הנשק של האנגלים היה חדיש: קשתות וחיצים ארוכים וגם תותחים פרימיטיביים, שלא השפיעו על תוצאות קרב זה אך בישרו את עידן המלחמות החדש. החיילים הצרפתים היו מקצוענים, והקשתים השכירים של צבא צרפת, בני גינואה, היו המאומנים ביותר באירופה. אפקט הקשתות והחיצים הארוכים, בימים ההם, היה דומה לזה של מכונות-הירייה אחרי חמש מאות שבעים ושבע שנים, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. שש-עשרה פעמים תקפו הצרפתים את האויב ונסוגו מפני הנשק החדש. אלף חמש מאות ארבעים ושניים אצילים ואבירים צרפתים ועשרת אלפים אנשי חיל רגלים נהרגו בקרבות. האנגלים איבדו שני אבירים, אציל אחד, ארבעה פרשים וכמה עשרות מבני וויילס.

ז'אן דארק

יהושע בן-נון, השופט גדעון, חניבעל ואל-ואליד מוטטו את אויביהם וטבחו אותם. דפוס מלחמתם היה ברברי. אדוארד השלישי טבח את אויביו בקרב-הגנה, וזאת תופעה נדירה, אבל הוא לא רדף אחרי הנמלטים ולא סיכן את הקַּשָּתים שלו בקרב במתחם לא מוגן מול הפרשים הצרפתים העדיפים. ויתורו על המרדף ועל ניצחון-יתר היה שלב בתהליך הצבתה של בריטניה במרכז בני-התרבות.
קרב קְרֵיסי הוכיח שוב למומחים הצבאיים, שלא תמיד מנצחים הגדודים הגדולים במלחמות: גדודים חכמים, המשתמשים בתבונה באנרגיה האינטלקטואלית, הם תופעה נדירה, אבל גדודים כאלה מנצחים. קרב קריסי לא היה חריג. הצבא האנגלי ניצח את הצבא הצרפתי, הגדול ממנו, גם בפואטיה (1356) ובאז׳נקור (1415). הנרי החמישי הפעיל ארטילריה במצור על רואן, ב-1418. בתגובה, הפעילו גם הצרפתים תותחים, האריכו את הטווח שלהם והגבירו את עוצמתם. הם הקימו צבא מקצועי, ותחת מנהיגותה של ז׳אן דארק הגבירו את רצון הלחימה שלהם ואת רגשותיהם הלאומיים. באמצע המאה החמש-עשרה גברו תותחי הצרפתים על הצבא האנגלי. מלך צרפת, שארל השביעי, כבש את נורמנדיה מידי האנגלים אחרי שישה-עשר חודשים ושישים מבצעי מצור, והארטילריה הייתה נשקו העיקרי. בסיוע הכימיה והבליסטיקה, גבר הצבא הצרפתי על הצבא הבריטי וגירש אותו.
בסוף מלחמת מאה השנים הייתה יד האנגלים על התחתונה בשדות הקרב, אך הם
צברו נקודות זכות במאבקם ההיסטורי על ההגמוניה העולמית. צבאם חזר למולדת שהתחזקה מבפנים.
____________________
בשבוע הבא: אמל"ח קְדַם-כימי בימי קֶדם ובימי הביניים; "אש יוונית"; המערכה הבריטית נגד הארמדה הספרדית, שסימלה את ניצְחון הפרוטסטנטיוּת על הקתוליוּת, הפכה את בריטניה למעצמת-על, והצי שלה גִּבּה את השתלטות תרבותה על העולם; קרב קאלודן; אחדות לאומית ושסע לאומי.

הערות

1. לפי אחת הגרסאות, קיבל בייקון את נוסחת אבק-השריפה מהכומר ויליאם מרוברוק, שהביא אותה ממונגוליה. ויליאם ובייקון נפגשו בפאריס.
2. בייקון היה חבר במסדר זה.
3. בן שמאי, "רוג׳ר בייקון", 1955).
4. המונגולים השתמשו בקשתות ובחיצים ארוכים לפני האנגלים.

תאריך:  06/11/2020   |   עודכן:  06/11/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורי מילשטיין
המהפכה החקלאית, התיישבות הקבע והמלחמות בין נוודים לבין יושבי הקבע    היתרונות של הברברים    מהלכים תרבותיים בקרבות אל-עלמיין ומלחמת העצמאות    מאפיינים ברבריים בלחימה הגרמנית במלחמת העולם השנייה
אורי מילשטיין
ברית-המועצות הייתה הוותיקן של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות במערב ובישראל    החתרנות הקומוניסטית הפכה להיות לגורם חשוב בתרבות המערב וגם בישראל    התנגדות בארה"ב למעורבות אמריקנית במפרץ הפרסי    בישראל הוקמה "תנועת שלום" לעצור את המתקפה של הקואליציה בראשות ארה"ב על משטרו של סדאם חוסיין בעירק    לוחמת "אש מנגד" שאינה רלוונטית, בינתיים, נגד טרור    ארה"ב שקעה בבוץ העירקי-סורי    סכנה לשרידות המערב
יואב יצחק
הסתרת מחקרי התקשורת בהוראת פרקליט המדינה שי ניצן מהקצין הבודק נועדה למנוע מבוכה מדנינו וצעדים פליליים נגדו בהמשך בגין עבירות פליליות מחמת יחסיו האישיים הפסולים עם הקצינה צ'    הוראת ניצן לגלות לדנינו בטרם חקירתו כי בידי מח"ש תיעוד שיחתו עם צ' בפגישה אישית שקיימו נועדה למנוע ממנו להיכשל בעדות שקר במסגרת חקירתו כעד בפרשת ריטמן    היועמ"ש מנדלבליט נמנע מחקירה פלילית    הנציב דוד רוזן בודק פרשה זו
אורי מילשטיין
מלחמה בתרבות של "מרד בשר התותחים" מחייבת הסכמה לאומית    "מרד בשר התותחים" אחרי מלחמות העולם הראשונה והשנייה    "במערב אין כל חדש"    חיי הרווחה תִּגְבְּרו את ההתנגדות למלחמות    במלחמת העולם השנייה טייסי מטוסי קרב התחמקו משדות הקרב    השמאל האירופי היום הוא מזיגה בין הסוציאליזם המרכּסיסטי לבין מרד בשר התותחים ההומניסטי ועידן הידע האנטי-מיתולוגי
אורי מילשטיין
המהפך המיליטריסטי בנצרות    חזרת החילוניות השמאלנית לישו    הרומן של בני אדם עם אמצעי לחימה    ברוב המלחמות "עוד ניצחון כזה ואבדנו"    מובסים לעומת רק מפסידים    מלחמת טרויה    השינויים המהפכניים בהוויית הצבא והמלחמה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il