מנהג ותיק התחדש בימים אלה בעריה של הרפובליקה הצרפתית הנושאת ברמה את דגל החרות, השוויון וחופש הביטוי. לצד קרואסון ריחני ויצירת אומנות מרגשת במוזאון הלובר נכנס לשיח הצרפתי גם מושג מימי הביניים - עריפת ראשים. לא במובן המטאפורי אלא במובן הברברי ממש. תרבות עריפת הראשים צוברת לה תאוצה מאז שחודש מנהג ברברי זה על-ידי דע"אש, שהטיל אימה על העולם בסרטוני הזוועה, ועד לרחובות פאריס, ניס וליון כששוב מחבלים עם מצ'טה עורפים ראשי צרפתיים כמשהו מקובל הצובר לו אוהדים בעיקר מדת מסוימת מאוד אשר ראשיה עומדים משתאים אל מול הזוועה הנעשית בשם האל הכביר.
מישהו שוב העז ברב חוצפתו להזיז את הקרואסון ובמסגרת חופש היצירה, האמנות והביטוי, צייר את הנביא מוחמד בקריקטורה לא מחמיאה, דבר שגרם לזעזוע עמוק בקרב המוסלמים המאמינים, אשר רובם המכריע יצא להפגנות ומחאה לגיטימית נגד המעשים הפסולים בעיניהם. רובם המכריע לא אץ רץ לחנות הסמוכה לקנות מצ'טה ולערוף ראשים ברחובה של פאריס, אך כשיש מנהיג בדמותו של רג'פ טאיפ ארדואן אשר מלבה את מלחמת הדת והשנאה למערב, נשיא אשר כולא עיתונאים ושומרי סף, נשיא מעצמה שכמעט כמעט נכנסה לברית נאט"ו, מנהיג הרואה בחופש הביטוי המלצה בלבד, אין פלא שהרחוב המוסלמי בוער, סוער. האיש הרומס את עקרונות החרות והצדק של נביא המהפכה בטורקיה, אתא טורק, מעודד בדברי הרהב שלו כמגן האיסלאם את חובבי המצ'טות ועורפי הראשים.
קריקטורה של איש דת באופן לעגני, מתגרה ופרובוקטיבי, איש דת מכל דת, הינה דבר מיותר, אם היא גורמת למאמינים לחוש מבוזים, מושפלים ופגועים. על-אף הגבול הדק בין פרובוקציה לאומנות, חופש הביטוי ראוי שישמר.
נשיא צרפת הבהיר כי על-אף התמורות באירופה הפותחת שעריה לפליטים, למיליוני מוסלמים רדופים ממדינות מלחמה, זכויות האדם, חרותו וכבודו, יסודות הצדק והחרות יישארו ויינשאו בראש חוצות גם אם צרפת ואירופה בכלל משנה פניה. ארדואן לעומתו מחדד את ההבדלים, מרחיב את הפערים ומבהיר: לחרות, לצדק, לחופש הביטוי יש גבולות ומוטב שהוא, ארדואן, יקבע אותם. זהו למעשה מאבק עקרוני על פני העולם, פונדמנטליסטי בחליפה של ורסצ'ה ועניבת פייר קארדן או ליברלי אשר בשם הרב תרבותיות פתח את דלת ביתו לרווחה, במאור פנים לאורחים שונים, עד שהאורחים מבקשים לסלק אותו מביתו. או אז הוא מבהיר מיד מי בעל הבית.
בינתיים הצרפתים בודקים כל בוקר לצד כוס הקפה והקור אסון שראשם עדיין מחובר. בניס, בליון ובפאריס מישהו מצחצח עכשיו את המצ'טה, למען מוחמד, למען אללה, למען ארדואן.
