"גורמים בממשלה" מספרים (יום ב', 9.11.20), כי ישראל מנהלת "מגעים מתקדמים" עם חברת פייזר לרכישת החיסון לקורונה. ככל הידוע, זהו קשקוש גמור. חיסון הקורונה יחולק ברחבי העולם בצורה מתוכננת ושוויונית, במטרה למנוע ממדינות עשירות או מהמדינות שייצרו אותו להשתלט עליו ולהותיר מאחור מדינות עניות ומי שזקוקים לו ביתר דחיפות. אין סיבה להניח, שישראל תצליח להידחף לראש התור.
ארגון הבריאות העולמי פרסם בחודש שעבר את תוכניתו לחלוקת החיסון (ראו קישור משמאל), המבוססת על עובדת יסוד ברורה ביותר: יקח זמן עד שיהיו מספיק מנות כדי לחסן לפחות 70%-60% מתושבי העולם - השיעור הדרוש להשגת חסינות עדר. יקח עוד הרבה זמן עד שהמנות יגיעו לכל פינה נידחת. הייצור והשינוע יהיו הדרגתיים, ולכן יש לקבוע סדרי עדיפות ברורים ולעמוד בהם. בבסיס תוכנית ההפצה עומדות שלוש מושכלות יסוד: די בכך שמדינה אחת לא תחוסן כיאות כדי שהקורונה לא תודבר לחלוטין, יש לחלק את החיסון על בסיס סדרי עדיפות מקצועיים (למשל: עובדי רפואה תחילה) ועל המדינות העשירות לסייע למדינות העניות ברכישת החיסון והפצתו.
על-פי תוכנית Covax של הארגון, כל המדינות המצטרפות לתוכנית תורמות למימונה, כל אחת בהתאם ליכולתה, כאשר המימון מאפשר כבר כעת ליצרניות התרופות לייצר מאות מיליוני מנות של החיסונים שבפיתוח. ארגון הבריאות מסר בספטמבר, כי עד כה הצטרפו לתוכנית 64 מדינות המוגדרות כעשירות, וכי 38 נוספות צפויות להצטרף. בולטות בהעדרן: סין וארה"ב. הראשונה טרם הודיעה מהי עמדתה. הנשיא היוצא
דונלד טראמפ התכוון להוציא את ארה"ב מארגון הבריאות, אבל הנשיא הנכנס
ג'ו ביידן ישאיר אותה בארגון - וקרוב לוודאי שיצרף אותה לתוכנית החיסון. בהקשר של החיסון של פייזר חשוב לזכור, כי מדובר בשיתוף פעולה עם חברת BioNTech הגרמנית, כך שבכל מקרה החיסון הזה יהיה חלק מן התוכנית העולמית ולא יוצע למכירה - ודאי בשלב הראשון - לכל המרבה במחיר.
תוכנית החלוקה של ארגון הבריאות מורכבת משני חלקים, אשר ייבחנו בקפידה בזמן אמת. בשלב הראשון יחולקו החיסונים בצורה פרופורציונלית, בהתאם למספר התושבים בכל מדינה. תחילה יינתנו חיסונים ל-3% מן האוכלוסייה, ולאחר מכן - ל-20% ממנה. כמויות אלו אינן מספיקות כדי להדביר את הקורונה, אך מאפשרות לחסן ממלאי תפקידים חיוניים במאבק במגיפה ובכך לשפר את האבחון והטיפול - ולסייע בחזרה לשגרה. אם לאחר שלב זה עדיין לא יהיו חיסונים די הצורך, יעבור הארגון לחלק השני ובו יחולקו החיסונים בהתאם לרמת הסיכון של כל מדינה.
התוכנית קובעת, כי כל מדינה תוכל להחליט בעצמה על סדר העדיפות של חלוקת החיסונים, אם כי היא מבוססת על הרעיון שהראשונים יינתנו לצוותי הרפואה ולמי שמצויים בסיכון הגבוה ביותר (כגון קשישים עם מחלות רקע). קביעת פרטי החלוקה היא משימה סבוכה במיוחד, שכן יש לקבוע נקודות רבות: מהי ההגדרה של צוותי רפואה? האם יחוסנו גם אנשי עזר בבתי החולים? מה לגבי צוותי רפואה שאינם מטפלים בחולי קורונה? היכן ימוקמו אנשי צוות בבתי אבות? מתי יחוסנו שוטרים ומי שאוכפים את מגבלות הקורונה? ועוד ועוד.
עובדה אחרונה זו - הצורך בתכנון מדוקדק בנוגע למתן החיסון - מבטיחה שאצלנו ישרור ברדק אופייני. הרי אנחנו לא מסוגלים לתכנן בצורה רצינית, וכאן מדובר על מאות ואלפי פרטים שיש לקבוע: סדרי עדיפות רוחביים (בתוך המגזרים, למשל ברפואה ובביטחון) וסדרי עדיפות אופקיים (בין המגזרים) עד לרמת כל מקצוע וכמעט כל אדם; המקומות בהם יינתנו החיסונים וכיצד למנוע את הפיכתם למדגרות קורונה; מי יוסמך לתת אותם (אחיות? תלמידות סיעוד? רופאים? פרמדיקים?); כיצד יאותרו המצויים בעדיפויות השונות. אם יהיה צורך בשתי מנות - וכזה הוא החיסון של פייזר - יהיה צורך להבטיח שכל זה ייעשה פעמיים. בארה"ב, אלופת העולם בתכנון דקדקני ובביצוע דקדקני עוד יותר, עובדים כבר שלושה חודשים על תוכניות מתאימות (ראו קישור משמאל). אצלנו - קראנו לפני שבועיים ב-ynet - לא נעשה דבר. אל תתפלאו אם התוצאה, בנוסף לבלגן קשה ואולי אפילו מכות, תהיה שחיתות: תשלום בעד חיסון.
הדיבור על כך שהחיסון של פייזר בדרך לישראל, הוא חוסר אחריות ממדרגה ראשונה. הוא עלול לגרום לעוד התרופפות בהקפדה על המגבלות ולאווירת סוף קורס - בדיוק כפי שהיה אחרי הסגר הראשון, עם תוצאות קשות ואף קטלניות. הוא גם מהווה הולכת שולל מצידם של אותם "גורמים ממשלתיים", אשר תוביל לפגיעה נוספת באמון הציבורי בממשלה שגם כך הוא נמוך מאוד. והוא יבוא במקום הכנות רציניות למתן החיסון, כאשר זה יגיע גם אלינו. בקיצור: עוד חוסר אחריות בשרשרת אותה אנו חווים לכל אורך מגיפת הקורונה.
