הערכות מעודכנות של כלכלני הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבינלאומית מצביעות על השלכות חמורות של מגפת הקורונה על כלכלות המזרח התיכון, חמורות מאלו שצפו מוסדות אלה באפריל השנה. הצפי לשנת 2021 וההערכות לגבי משך תקופת ההתאוששות מהמשבר מעלים חשש להחרפת הבעיות מהן סבל האזור עוד לפני המשבר הנוכחי, ולסיכון רב ליציבות הכלכלית-חברתית של האזור.
כלכלני הבנק העולמי תיקנו את הערכתם הקודמת, שלא הייתה חיובית כשלעצמה, ועתה הם צופים התכווצות של הכלכלה האזורית בשיעור של 5.2% ב-2020, ומעריכים כי ההתאוששות ב-2021, כפוף למציאת פתרונות רפואיים למגפת הקורונה, תהיה חלקית בלבד. גם כלכלני קרן המטבע העולמית תיקנו את הערכותיהם והם צופים הקטנת התוצר המקומי הגולמי האזורי השנה ב-4.1% (בהשוואה ל-2.8% באפריל השנה).
הגידול המואץ בהוצאות הבריאות ויצירת רשתות הגנה לשכבות החלשות העמיקו את הגרעונות בחשבונות השוטפים של הממשלות באזור, ועימם גם את צורכי המימון שלהן. כלכלני הבנק העולמי מעריכים, כי החוב הציבורי האזורי ביחס לתמ"ג יגדל מ-45% בשנת 2019 ל-58% ב-2022 (שיעור זה נראה נמוך יחסית למדינות ואזורים אחרים ברחבי העולם, שכן הוא כולל את המדינות מפיקות הנפט, שהחוב הציבורי ברובן אינו גדול ביחס לתמ"ג). רוב מדינות האזור נקטו צעדים דומים - פטורים מתשלומים מסוימים, דחיית תשלומי מיסים ואגרות, הפחתת ריביות, הנפקות איגרות חוב ממשלתיות, העברות לשכבות מעוטות יכולת, הגדלת נזילות הבנקים, הקטנת הרזרבות של הבנקים ועידוד דחיית פירעון הלוואות. עם זאת, מציינים כלכלני הקרן, שיעור סיוע החירום של מדינות האזור לכלכלותיהן היה רק 2% מהתמ"ג, בשעה שבשאר חלקי העולם הוא הגיע ל-3%.
בהערכה המעודכנת, כמו גם בקודמתה, הכלכלנים מצביעים על פגיעותן של כלכלותיהן של המדינות המפיקות נפט וגז לנפילה דרסטית במחיריהם, שעל-פי ההסכמים של מדינות אופ"ק לגבי הגבלות התפוקה נשארו נמוכים ב-40% מאלו שלפני פרוץ המגיפה. בשל התלות הגבוהה במחיר הנפט ובשל העובדה שענף זה נפגע יותר מאשר ענפי כלכלה אחרים, סבלו המדינות המפיקות מהתכווצות כלכלית חמורה יותר בהשוואה לאזור כולו, וזו תגיע השנה ל-6.6%.
בחריין היא הנפגעת הראשית בין מפיקות הנפט, הן בשל הירידה במחיריו והן בשל שיתוקו של ענף התיירות, שהאמירות השקיעה בו סכומי עתק. התמ"ג יתכווץ ב-5% השנה. הנתון השלילי המפתיע לגבי בחריין הוא הגידול העצום בחוב הציבורי, המוערך על-ידי כלכלני הבנק העולמי ב-130% מהתמ"ג - נתון המזכיר יותר את מצבה של לבנון מאשר את זה של מדינה מפיקת נפט. בשכנתה הקרובה, סעודיה, התמ"ג יקטן ב-5.4%, בהנחה סבירה שהיא תשמור על הגבלות ייצוא הנפט. הצמיחה בענפים אחרים תיפגע בין השאר בשל ההחלטה להעלות במידה דרסטית את שיעור המע"מ, מ-%5 ל-15 אחוזים, במאמץ לצמצם את ההשלכות של הגידול בהוצאות הבריאות והרווחה.
באיחוד האמירויות תימשך ההאטה בפעילות הכלכלית, כבשאר המדינות מפיקות הגז והנפט, והיא תודגש גם בשל דחיית אקספו 2020, שהיה אמור לתת דחיפה לכלכלה המקומית. זו צפויה להתכווץ השנה ב-6.3% ולצמוח רק ב-2.5% בשנה הבאה, שהתערוכה אכן תתקיים בדובאי בשנה הקרובה. כלכלני הבנק מניחים שגם הסכם הנורמליזציה עם ישראל ירחיב הזדמנויות כלכליות, כתוצאה משיתוף פעולה מסחרי וטכנולוגי בין המדינות.
התמונה במדינות האזור שאינן מפיקות גז ואנרגיה דומה, אך סיבותיה שונות במידה מסוימת. מצרים, שעדיין נכללת בקטגוריה זו על-אף היותה מפיקת גז ונפט, איבדה בשל משבר הקורונה 2.7 מיליון מקומות עבודה, והאבטלה (על-פי הנתון הרשמי, שיש להניח שאינו משקף את המצב לאשורו) עלתה ל-9.6%. החוב הממשלתי יעלה מ-90.2% מהתמ"ג ב-2019 ל-93.8% בסוף 2020. מצרים נקטה צעד חריג כאשר שמטה חוב ממשלתי לקרנות הביטוח, ובכך תוריד את שיעור החוב הציבורי ביחס לתמ"ג. מצרים חריגה גם בתמונה האזורית, שכן הצפי הוא לצמיחה חיובית בשיעור של 3.5% השנה (אף שמדובר בירידה בהשוואה ל-2019) ו-2.2% ב-2021. בהתחשב בפגיעה האנושה בענף התיירות ברחבי האזור ובירידה החריפה בהעברות כספים של עובדים מצרים בחו"ל, זו תמונה שלילית פחות מכפי שניתן היה לצפות.
לבנון זכתה לכיסוי תקשורתי עולמי גם משום שזכתה בתואר המפוקפק של המדינה הראשונה בהיסטוריה שהכריזה על חדלות פירעון, וגם בשל הפיצוץ בנמל ביירות שגרם למותם של מאות בני אדם ולהרס נרחב באזור הנמל. התמ"ג הלבנוני עלול להצטמצם השנה ב-19.2% ובעוד 13.2% בשנה הבטא. נתונים אלה מבשרים בעיות קטסטרופליות - בלשון כלכלני הבנק העולמי - כאשר מחצית מהאוכלוסייה תהיה מתחת לקו העוני, יירשמו פיחות מואץ של המטבע, אבטלה גואה והיפר-אינפלציה.
הגל השני של מגפת הקורונה פגע גם בכלכלה הפלשתינית. המצב הוחרף גם כתוצאה מהעיכוב הנמשך בהעברות המיסים מישראל לרשות הפלשתינית. אחרי שלוש שנים של צמיחה כלכלית מינורית בשיעור של 2% בשנה, משבר הקורונה יעמיק את ההאטה הכלכלית והתמ"ג הפלשתיני יתכווץ השנה ב-8%. קרוב לשליש מהאוכלוסייה הפלשתינית מצויים כבר עתה מתחת לקו העוני.
תחזיות הכלכלנים של שני המוסדות אשר לתהליך ההתאוששות זהירות ומאופקות. ניתוחיהם מצביעים על השלכותיה של הפגיעה בתעסוקה בענף התיירות בירדן, לבנון, מרוקו ומצרים, ואלו לא ייעלמו במלואן גם עם חזרה לפעילות כלכלית נורמלית. הסיכון של קריסת חברות עסקיות כפול מזה של ערב המשבר - תופעה שתקשה על חברות בענפים מסוימים לגייס אשראי. המגזר הפיננסי במדינות האזור מקבל תשומת לב מיוחדת, בהיותו חיוני ליכולת הממשלות לשמור על רמת יציבות כלכלית-חברתית. כלכלני קרן המטבע מפנים תשומת לב להתערערות המערכת הבנקאית בבחריין, עומן ואיחוד האמירויות, בשל הירידה ברווחיות וביציבות שנגרמה עקב הפחתת שיעורי הריבית, שינוי שעורי הנזילות וירידת ערך של איגרות חוב ממשלתיות המוחזקות על-ידי הבנקים.
כלכלני הבנק העולמי, שבדקו סדרה של הנחות, הגיעו להערכת נזק אפשרי מצטבר בשיעור של 190 מיליארד דולר לנכסים הפיננסיים האזוריים. מסקנתם היא, שממשלות יאלצו למצוא איזון בין הצורך לפרוס רשת ביטחון כלכלית-חברתית לבין השמירה על יציבות פיננסית. המשמעות האפשרית של מסקנה זו היא הפעלת מעצורים במתן סובסידיות, מענקים והקלות אחרות לשכבות הנזקקות. המשמעות הנלווית היא האטת תהליך היציאה מהמשבר וגידול באוכלוסייה שמתחת לקו העוני.
ההמלצות של קרן המטבע הבינלאומית ושל הבנק העולמי הן להמשיך את המאמץ לשימור מקומות עבודה, להבטיח את נזילות העסקים הקטנים והבינוניים ומשקי הבית, ולהמשיך להגן על השכבות החלשות. מדיניות ה"התנעה-סגר" גורמת, לדברי הכלכלנים, לירידה בתפוקה, להגדלת האבטלה ולקושי גובר של עסקים קטנים ובינוניים לממן המשך הפעילות. כדי לתת מענה ללחצים הפיסקליים, ההמלצות הן לשפר ולייעל את גביית המיסים, להפוך במידת האפשר את המיסוי לפרוגרסיבי יותר, להקטין בהדרגה סובסידיות לדלק ולהקטין הוצאות בסעיפי תקציב שאינם הכרחיים בטווח הקצר.
לישראל יש כמובן עניין לבחון באופן שוטף את השלכות המצב הכלכלי על יציבותן של מדינות האזור, ובמיוחד את זו של שכנותיה המיידיות. מדוחות המוסדות הכלכליים הבינלאומיים עולה, כי ממשלות מצרים וירדן שולטות במצב ומטפלות באופן סביר בלחצים התברואתיים והכלכליים. יוזכר, כי גם מערכת הבחירות וחילופי הממשלה בירדן לא עוררו כל תסיסה פוליטית. מאידך-גיסא, הניתוח של המצב בלבנון וברשות הפלשתינית, וכן מעקב שוטף אחרי ההתפתחויות המדיניות בהן, מצביעים על פוטנציאל של נפיצות - הן בזירת הפנים והן ביחסים עם ישראל.
בשתי זירות אלו יש לישראל יכולת השפעה על תמונת היציבות הפוליטית-כלכלית בטווח המיידי והבינוני, ועליה לשקול הפעלה של מנופי השפעה אלה ואת עיתוי הפעלתם. הסדרת ההעברה של כספי המיסים לרשות הפלשתינית הכרחית לחיזוק היציבות בה, וצריכה להוות חלק מההיערכות לקראת יציאה מהמשבר הנוכחי של הכלכלות הישראלית והפלשתינית בכל הקשור לעבודה וסחר. המשבר בלבנון מגביר את הפוטנציאל לעימות ביטחוני, גם אם אינו מתוכנן, אבל מנגד גלומה בו הזדמנות להסדרה מדינית-כלכלית, שתוכל לסייע בצמצום הסיכון לחיכוך מסוכן ומיותר.
