קיבלתי מאהרל'ה גולדפינגר - מי שבמשך שנים ניהל עמי תוכניות טלוויזיה בערוץ 1 הזכור לטוב, קטע מדהים. הוא שלח אלי סרטון של העיתונאית האמיצה אורלי בר-לב, שהוא מונולוג ארוך ומדויק ומנוסח היטב, בו היא מסבירה את השערורייה הכרוכה בהסכם ניגוד העניינים של בנימין נתניהו. ממליץ לצפות בה ובניסוחה. אתמצת בלבד:
הן ד"ר אביחי מנדלבליט והן ביבי הבטיחו לבג"ץ כי בנימין נתניהו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה למרות שעומד לדין על עבירות פליליות חמורות, כי ייחתם ביניהם הסכם ניגוד עניינים אשר ירחיק את נתניהו מכל קשר למערכת החוק והמשפט. על יסוד זה, ורק על יסוד הבטחה זו, לה שותף ביבי, הסכימו 11 שופטי בג"ץ לאשר את המשך כהונתו כראש הממשלה (רבים מעמיתיהם הבוגרים שפרשו סברו כי ההחלטה שגויה. אבל הכל קיבלוה כדת וכדין בלי להשמיץ את העליון).
אז התברר, וזה לא מפתיע, שביבי שוב חמק מהתחייבותו. הבטיח לעליון, ועתה, משסוכם נוסח דליל המרחיק אותו מהשפעה על שלטון החוק, מסרב ראש הממשלה לכבד את התחייבותו. בכלל, טען כמו דונלד טראמפ שמפקפק לשווא בטוהר הבחירות בארצו, למנדלבליט אין סמכות לטפל בנושא. אז היכן היית ביבי בסיבוב הקודם כאשר התחייבת להסכם ניגוד העניינים?
בר-לב קראה לשופטי בג"ץ לנצל את סרבנותו החומסת של ביבי ולבטל את ההיתר להמשך כהונתו כראש הממשלה. היא צודקת, אבל הם לא יקבלו את המלצתה. מה נותר להם לעשות? להשפיל את עצמם ולהמשיך במשא-ומתן עם פרקליטי נתניהו; ומצד אחר לאשר את ההסכם כפי שהוגש על-ידי הפרקליטות.
זה המזער, המינימום. הוא הרע במיעוטו והוא רע מאוד. מפני שביבי מעוניין שבג"ץ יכפה עליו את ההסכם שהוא מתנגד לו אבל נוח לו מאוד. הוא גם יהנה מתוכן ההסכם וגם יוכלו להכפיש את בג"ץ בעזרת השופרות יריב לוין ודוד אמסלם כאילו הוא מתערב בעניין שאינו עניינו. כתבונת החכם, "אוי לי מיוצרי ואולי לי מיצרי".
