הטמפרטורה במקפיא הביתי שלנו יכולה לרדת עד כדי מינוס 20 מעלות; את חיסון הקורונה של פייזר צריך לאחסן במינוס 70 מעלות, מה שיוצר בעיות משמעותיות לקראת הפצתו – כותב אתר טיים. מומחים אומרים, כי בפועל לא כולם יקבלו את החיסון, לפחות לא מיד. מרכזים רפואיים גדולים ומרכזי הערים הם בעלי המשאבים הדרושים לקירור בקור כה עז. מי שאין לו גישה למקפיאים שכאלו, למשל באיזורים כפריים או בבתי אבות ובוודאי במדינות המתפתחות, יצטרכו לחכות לחיסונים אחרים שעדיין בפיתוח.
אם החיסון של פייזר מוחזק במינוס 70 מעלות, הוא יכול להחזיק מעמד שישה חודשים. אבל לבתי חולים רבים, שלא לדבר על מרפאות מקומיות, אין מקפיאים כאלו שעלותם היא 10,000 דולר ומעלה, ויקרים לתפעול בשל צריכת החשמל המוגברת שלהם. אין אפשרות לשדרג מקררים קיימים לקור הדרוש, כי הדבר משול למעבר ממכונית משפחתית לסמי-טריילר.
מחסור נוסף עלול להיות במבחנות הקטנטנות הדרושות לחיסון ואשר יכולות להחזיק מעמד בקור שכזה. גם הפצת החיסון עלולה להיות בעייתית, משום שיש לשמור אותו קפוא במהלך ההפצה. פייזר בנתה מיכל אחסון הכולל קרח יבש ויכול להחזיר עשרות מנות במשך עשרה ימים בלא צורך בהקפאה עמוקה. החלפת הקרח היבש יכולה להאריך את התקופה ב-15 יום, אבל תלוי בשאלה כמה פעמים נפתח המיכל ולכמה זמן; ככל שייפתח יותר ולזמן רב יותר, הזמן עשוי להיות קצר משמעותית. חוץ מזה, בארה"ב קיים מחסור בקרח יבש, משום שיש ביקוש מוגבר לצורך הובלת מזון בעת הקורונה. סיבה נוספת: פחות אמריקנים נוסעים, לכן יש פחות ייצור של אתנול – שהוא חומר הגלם לקרח היבש.
כאשר החיסון ייצא מהקופסה, הוא יוכל להחזיק בערך חמישה ימים בקירור רגיל. אבל הקופסאות כוללות 1,000-200 מבחנות שבכל אחת מהן חמש מנות – כמות גדולה מזו שמרפאה רגילה יכולה להשתמש בה בטרם יחלפו אותם חמישה ימים.
דובר פייזר אמר לטיים, כי החברה מחויבת להבטיח שכל אמריקני יוכל לקבל את החיסון. לדבריו, ההפצה העולמית עבדה בצורה חלקה בשלבי הניסוי, וכי ניתן להשיג מקררים קטנים יותר להקפאה העמוקה הדרושה. "אנחנו מאמינים שכל המדינות יוכלו לחסן בצורה יעילה גם בשרשרת ההקפאה העמוקה שדרושה אצלנו", הוסיף.
ההנחה היא, שהפתרון המעשי ביותר להפצה נרחבת בארה"ב תהיה להקים מרכזי חיסון גדולים, אשר יוכלו לקבל ולתת את החיסונים במהירות, במקום לנסות ולדחוס אותם למרפאות מקומיות ולבתי מרקחת ברחבי ארה"ב. משרד הבריאות הודיע בשבוע שעבר (12.11.20), כי יפעל עם בתי מרקחת במטרה להפיץ חינם את החיסון, אבל לא ברור כיצד החיסונים יהיו זמינים בפועל.
כמה מדינות אכן שוקלות להקים מרכזי חיסון גדולים, אבל הדבר מצריך עוד כוח אדם, ציוד ועלויות שאינן יכולות להרשות לעצמן – ודאי במשבר הפיננסי בו הן מצויות בשל הקורונה. בנוסף לכך, הגעה למרכזי חיסון באיזורים הכפריים עלולה להיות כרוכה בנסיעות ארוכות. יש גם לזכור, שאת החיסון של פייזר יש לתת פעמיים, מה שיקשה לומר לאנשים שיהיה עליהם לנסוע פעמיים, במיוחד כאשר מדובר במי שמצויים בסיכון כמו זקנים ובעלי מחלות רקע.
עוד מציין הטיים, כי ייתכן שהפצת החיסון בהקפאה עמוקה תהיה בלתי אפשרית במדינות עניות יותר. קיים ניסיון בהפצה שכזאת מתקופת מגיפת האבולה, כאשר החיסון הועבר לקונגו – אבל אז המשימה הייתה קלה יותר, משום שהתפשטות הנגיף לא הייתה כה נרחבת.
לצד כל אלו יש לזכור, כי החיסון של פייזר הוא רק אחד מאלו המצויים בניסויים קליניים מתקדמים. האחרים – כולל אלו של מודרנה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זנקה (יחד עם אוניברסיטת אוקספורד) – יצריכו קור של מינוס 20 מעלות בלבד, מה שיקבל על ההפצה. גם פייזר עצמה עשויה לשפר את הפורמולה שלה עם הזמן, ואולי תגיע לאפשרות של הפצה כמו החיסונים לחצבת ולקדחת צהובה בקור פחות נמוך. החברה עצמה אומרת כי היא מקווה להפיץ בשנת 2022 חיסון לקורונה שידרוש אחסון בטמפרטורה של 8-2 מעלות – כמו מקרר ביתי.
נכון לעכשיו, מדגיש טיים, יש להיות מוכנים להמתנה לפני שיחזרו לחיים נורמליים. גם כאשר החיסונים יהיו זמינים, יידרש זמן כדי להשיג את ההפצה הנרחבת הדרושה כדי למנוע מן הנגיף להתפשט ללא שליטה. ההערכה המקובלת היא, שרק בסוף 2021 יושג יעד זה. עד אז, לא יהיה מנוס מכל צעדי הזהירות המוכרים: מסיכות, ריחוק חברתי ורחיצת ידיים.
