X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  תחקירים
פרידריך השני, מלך פרוסיה
מִלְחָמוֹת – בְּנֵי תַּרְבּוּת וּבַרְבָּרִים וּמָה שֶׁבֵּינֵיהֶם (י"ד)
צבא שיש לו מדינה
האתגר הפרוסי על הציוויליזציה האנגלו-אמריקנית; מסורת אבירי המסדר הטווטוני; חיזוק המדינה כצו דתי; הגאוניות האינטלקטואלית והצבאית של מלך פרוסיה פרידריך הגדול, צה"ל צבא אנטי אינטלקטואלי

האתגר הפרוסי-גרמני

ניצחונו הדורסני של נפוליאון על הצבא הפּרוסי ביֶינה, ב-1806, האיץ את צמיחתו של האתגר השני לסדר העולמי הבריטי – האתגר הפרוסי-גרמני.1 במשך השנים הייתה פּרוסיה, לא אחת, בעלת-ברית של אנגליה ובין שני בתי-המלוכה, הבריטי והפרוסי, היו קשרי נישואין. אבל פרוסיה קראה תיגר על הסדר העולמי הבריטי משום שהייתה, כמו שכתב הונורה דה-מיראבּו,2 בסוף המאה השמונה-עשרה: "מדינה שתעשייתה הלאומית היא מלחמה". הברון הפרוסי פרידריך ליאופּולד פון שרוטר כתב באותה תקופה: "פרוסיה אינה מדינה שיש לה צבא אלא צבא שיש לו מדינה".3 וולטר דורן כתב: "לא פרוסיה הקימה את הצבא אלא הצבא הקים את פרוסיה המודרנית".4
לאילוץ הגֵיאוֹ-אסטרטגי של פרוסיה – הֵעדר גבול ביטחון טבעי, יש להוסיף את מסורת לוחמַת האבירים הצלבנים של המסדר הטווטוני,5 אשר כבש את פרוסיה במאה ה-13 וניצח בכוח ובאכזריות את תושביה הקודמים בני השבטים הבַּלטיים. במאה החמש-עשרה קיבל ראש המסדר, אלבּרכט פון הוֹהֶנצוֹלֶרן, את השלטון על דוכסות פרוסיה והיה לפרוטסטנט. השליטים מבית הוהנצולרן הקימו צבא חזק כדי לשמור על נסיכותם, דוכסותם וממלכתם במשך חמש מאות שנים, בין המאה ה-15 למאה ה-20. נסיכות ברנדנבורג ודוכסות פרוסיה התמזגו במאה ה-16 והשליטים משושלת הוהנצולרן שנמנו עם הקלוויניסטים לא כפו את דתם על נתיניהם. חיזוק המדינה והצלחתה היו להם כצו דתי ונתיניהם הלותרנים לא ערערו על סמכותם הפוליטית. גם האליטה הכלכלית והתרבותית הפרוסית הייתה קלוויניסטית. רבים מבני האליטה היו הוגנוטים6 שברחו מצרפת ונקלטו בפרוסיה בסוף המאה ה-17.
חוקר הצבא הגרמני הרברט רוסינסקי כתב שפרוסיה הצטיינה ב"הרעבה עצמית" כראוי למסדר דתי. בימי פרידריך וילהלם הראשון בתחילת המאה ה-18 היה תקציב הממשל הפרוסי חמישה מיליון טלר לשנה וארבעה מיליון ממנו הוקצו לצבא. המלך כפה על האצילים לשלוח את בניהם היוּנקֶרים7 לבתי-ספר צבאיים ואת ילדי ההורים שהתנגדו לחינוך זה חטפו שליחי המלך.8

פרידריך הגדול

מלך פרוסיה פרידריך השני "הגדול" שנא מלחמות. בנעוריו התעניין באמנות ובפילוסופיה. הוא פרסם בעילום-שם שני כתבי הגות מדינית. אביו פרידריך וילהלם הראשון לא הבין שהעושר הרוחני של בנו יסייע לו כמצביא יותר מספורט צַיִד ותרגול צבאי. הוא כעס על בנו ופעם אחת כמעט גזר את דינו למוות. אחר-כך חזר בו והסתפק בכליאתו לשנים מספר במצודה מבודדת. אבל כשעלה פרידריך השני על כס המלכות התגלה כגדול המצביאים הגרמניים בהיסטוריה ואחד מגדולי המצביאים בתולדות המלחמות. הוא ניצח את האימפריה האוסטרית לבדו, בסיוע כספי של אנגליה. הוא תקף לבדו קואליציה אירופית שחברוּ בה אוסטריה, צרפת, רוסיה, סכּסוניה ושוודיה. הוא לחם מולה לבדו שבע שנים ויצא מחוזק ממלחמה זו. בקרב רוסבך ב-5 בנובמבר 1757 תקף חילו בהפתעה כוחות צרפתיים ואוסטריים גדולים ממנו פי-שניים והביס אותם בתוך שעה. אחרי חודש תקף כוח אוסטרי בלוין שהיה גדול ממנו פי-שלושה והשמיד אותו. נפוליאון הגדיר את הקרב הזה כך: "מלאכת מחשבת של תמרון ונחישות! החלטה המדרגת את פרידריך כאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה".
פרידריך הגדול שמשך לפרוסיה אמנים ומדענים מכל העולם, קידם את האקדמיה למדעים בארצו, ניגן בחליל וחיבר יצירות מוסיקליות, ירש מאביו צבא ענק, במונחי הימים ההם, שמנה שמונים אלף חיילים שכירים והגדיל אותו למאה ותשעים וחמישה אלף. יתר-על-כן, הוא דאג לפיתוח חשיבה תיאורטית של ראשי צבאו והכפיל את מאמציו אלה כלקח ממלחמת שבע השנים. פיתוח החשיבה של אנשי צבא מנוגד למסורת הצבאית של כל העמים בהיסטוריה ובייחוד היה מנוגד עד אז למסורת הצבאית הגרמנית. עדות למסורת אנטי-אינטלקטואלית זו אפשר למצוא בספרו של ההיסטוריון והמדינאי הביזנטי פרוקופיום מקיסריה שחי במאה השישית. בספרו, "ההיסטוריה של המלחמות", כתוב שבת המלך הגּוֹתי תאודוריק רצתה להקנות לבנה השכלה ובני-משפחתה טענו כנגדה: "ידיעת קרוא וכתוב היא היפוכה של הגבורה ותלמיד אשר יפחד מהשוט של מורו לא יהיה לוחם גיבור". ואכן הגותים9 שלא לימדו את בניהם קרוא וכתוב הקימו ממלכה אדירה.

הפרד של הנסיך אוִיגן

גם היונקרים הפרוסים לא רצו לתת לבניהם חינוך עיוני הם לעגו לאצילים ולקצינים שהתעניינו באמנות ובמדעים וטענו שבגלל "עודף קריאה" חוללו הצרפתים את המהפכה שהייתה שנואה על הפרוסים. פרידריך הגדול שניסה לדכא את התנגדות מפקדי הצבא לכל דבר אינטלקטואלי, אמר: "אם ניסיון קרבי רב מבטיח שבעליו יהיה גנרל גדול, אז הפרד של הנסיך אויגן יהיה בוודאי המפקד הצבאי הגדול ביותר".10
את הצלחתו החלקית של פרידריך הגדול להחדיר חשיבה אינטלקטואלית לצבאו יש לייחס למעמדו הרם, להערצה שרחשו לו ולדלדול מלאי המועמדים לקצונה ממעמד האצילים אחרי מלחמת שבע השנים שבהן רבים מהם נפלו בקרבות. הקצינים העירוניים שמינה המלך לא היו זרים להשכלה עיונית. בספרו "הוראות למצביאים", שפרסם ב-1753 כתב פרידריך: "גנרל מושלם נמשך למדינה האפלטונית11 או למרכז הכובד של הפילוסופים וגם לאבן החכמים של האלכימאים... אי-השלמות היא יסוד מוסד לקיום האנושות אולם בל תמנע אותנו הדגשת אי-השלמות הזאת מהצגת מודל מושלם". ב-1756 יסד פרידריך אקדמיה לבני האצילים אשר נועדו לשירות הצבאי ודיפלומטי וניסח תקנות הדרכה ואימונים. הוא כתב: "כדי שיהיו הקצינים קשובים לתפקידיהם ויסגלו לעצמם כוח שיפוט עצמי דאגתי ללמדם את אמנות המלחמה והריני דואג ללמדם גם לעצב את שיקול-דעתם הם ולהשתמש בו בכל מעשיהם. שיטה זו אינה יפה לכל אחד אך מתוך כל הצבא נוכל לרכוש אנשים מספר אשר במשך הזמן יהיו גנרלים ואפילו למעלה מזה".
מדריכים רבים באקדמיה הזאת היו צרפתים כלומר אויבים לשעבר ובעתיד. פרידריך שהעריך את התרבות הצרפתית הזמין אותם כדי שיסייעו לו לבנות את עוצמתה הצבאית של ארצו – מעשה זה מעיד על פתיחותו ועל רוחב אופקיו. השילוב הזה של הכוחניות הצבאית עם המצויָנוּת האינטלקטואלית הצמיח את העוצמה הגרמנית שערערה אחרי שנים רבות את סדר העולם האנגלו-אמריקני. גאוניותו הצבאית של פרידריך הגדול נעוצה בעיקר בתרגום הישגי המדע הטכנולוגיה והתעשיה של אנגליה למגזר הצבאי. הוא הבין שאנגליה היא המטרופולין של בני התרבות בזכות אנשים כרוג'ר בייקון, אייזק ניוטון וּויליאם שייקספיר, דהיינו בזכות הצטיינות תרבותית.
אינטלקטואלים הם משאב עיקרי של המדינה ומכאן שאם צבאו יהיה אינטלקטואלי הוא ישתפר עשרות מונים ויצליח להתמודד עם צבאות גדולים ממנו בהרבה. מפעלו הגדול היה שיפור איכות כוח האדם במערכת הפוליטית ובמערכת הצבאית שהיו בפרוסיה מערכת משולבת מאוד. הוא שיפר בעיקר את דרכי הפיקוד והמנהיגות הצבאית וטכניקות שליטה בלוחמים בקרב, ובכך סימן פרידריך הגדול את הכיוון של העידן המדעי: שורדת המדינה שאיכות תושביה גבוהה יותר. באנגליה ההתפתחות הזאת הייתה טבעית; בפרוסיה היא התחוללה במהפכה מלמעלה. הייתה זאת תופעה יוצאת דופן בהיסטוריה. נקבע כלל לעידן המודרני: איכות צבאית תלויה בין היתר ביכולת המזיגה וההפריה ההדדית בין אנשי צבא לאינטלקטואלים. פרידריך הגדול ביטא באישיותו את המזיגה הזאת והתאמץ להקנותה למפקדי צבאו.

אנטי-אינטלקטואליות בצה"ל

מקים מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, שדיבר הרבה על "עם סגולה" והעריך מאוד את התרבות המדעית, אנשי מדע, אנשי רוח וסופרים, נכשל להקנות לצה"ל את המורשת האינטלקטואלית של פרידריך הגדול, בעיקר כי התחיל להתעניין בנושאים צבאיים רק כשמונה חודשים עד שנה לפני פרוץ מלחמת העצמאות. כך יצא שמיליצייַת ה'הגנה' הפכה אוטומטית אחרי הכרזת העצמאות לצה"ל שהמשיך להיות מיליציה ולא צבא מקצועי-איכותי. ארגון ה'הגנה' וצה"ל בראשיתו שׂמוּ דגש על נאמנות למנהיגי המפלגה ועל הניסיון האישי והזניחו את ההכשרה האינטלקטואלית של המפקדים. לאחר שהמחדל הזה התחולל לא ניתן היה להיפטר ממנו כי לפיקוד העליון האנטי-אינטלקטואלי היה אינטרס שׂרידותי לקיימוֹ. התוצאה: מלחמות ישראל הוכיחו שצה"ל הוא צבא אנטי-אינטלקטואלי שאינו מבצע תחקירי אמת, אינו חושף ליקויים ואינו מפיק לקחים. דוגמא: יצחק רבין – שברח משדה הקרב כמפקד חטיבת הראל בקרב שער הגיא ב-20 באפריל 1948 והודח – מונה אחרי 15 שנים לרמטכ"ל. יש לקוות לפחות שאם ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול היה יודע את הפרטים, לא היה ממנה אותו.
צה"ל נִטרל עד היום איומים חיצוניים על ישראל גם כי הצבאות הערביים היו באיכות ירודה, אך במלחמת יום הכיפורים היא כבר הייתה משופרת, וגם כי התשלום על התפקוד התת-אופטימלי היה מחיר כבד בחיי אדם ובמשאבים. התוצאה: הביטחון העצמי של הישראלים במדינתם ירד ורבים, לרבות מנהיגים ומפקדים בכירים, אינם מאמינים שצה"ל יכול לגַבּוֹת מטרות לאומיות.
____________
בשבוע הבא: מותו של פרידריך הגדול; צבא לאומי צרפתי; התבוסה הפרוסית בקרב יֶנָה; נפוליאון לא הפיק לקחים והובס; גרהרד פון שרנהורסט והמהפכה האינטלקטואלית בצבא הפרוסי שהוא היה הבסיס לצבא הנאצי במלחמת העולם השנייה; צה"ל הוא צבא אנטי-אינטלקטואלי שאינו חושף ליקויים ואינו מפיק לקחים, ולוחם בחומרה נגד מי שמנסה לעשות זאת.

הערות

1. שהאיץ את צמיחתו של האתגר השלישי המרקסיסטי הסובייטי, שהאיץ את צמיחתו של האתגר הרביעי המוסלמי. לפיכך ראוי לכנות את נפוליאון – הרוח הרעה של הסדר העולמי בעידן המודרני. שהניע רוג'ר בייקון במאה השלוש-עשרה פוסט מודרניות והמציאות העולמית נעשתה מורכבת יותר.
2. הונורֵה מירבּוֹ – מדינאי צרפתי בתקופת המהפכה הצרפתית, סופר, דיפלומט, בונה חופשי ועיתונאי.
3.Dupuy a., “Genius of War”, 1977 .
4. Dorn, “Competition for Empire”, New York, 1995. מכיוון שלפי "תורת הביטחון, עקרון השרידות" הצבא הוא הזרוע האלימה של המדינה, הרי הקביעות האלה נכונות לכל המדינות, שבלי צבאות אין להן יכולת להתקיים. זה המצב גם בישראל יותר מאשר רוב המדינות הדמוקרטיות היום, בוודאי יותר מאשר בגרמניה הנוכחית יורשתה של פרוסיה.
5. מסדר צבאי דתי-אבירי גרמני שנוסד בארץ ישראל בשנת 1190 והתגלגל למעצמה בצפון-מזרח אירופה. המסדר שילב מסורות לחימה ברבריות גרמניות וערביות-מוסלמיות.
6. כינוי שמקורו במאה ה-16 וה-17 לפרוטסטנטים הצרפתים שהיו קשורים קשר הדוק לקלוויניזם.
7. היוּנְקֶרים (בגרמנית: Junker) היו בני מעמד אצולה גרמני זוטר. זה שם כללי לאדונים פאודליים זוטרים, אצילי קרקע שאינם נושאים בתואר אצולה אחר. תוארם מתבטא לעיתים בתוספת "פון" לפני שם משפחתם, בדומה לתוארי אצולה גרמניים אחרים (ויקיפדיה).
8. .Rosinski, “The German Army”, London, 1966
9. גוֹתים היו שבטים גרמאנים אשר פלשו לתחומי האימפריה הרומית במהלך המאות הראשונות לספירה. מקור הגותים הוא באזור הדרומי של שוודיה הנקרא סקאנדצה (scandza), אך התרבות הגותית התהוותה בצפון-מזרח אירופה היבשתית ולא בסקנדינביה. (ויקיפדיה)
10. Demeter, "The German officer Corps", London 1965 ..
11. ראה הדיאלוג "המדינה" של אפלטון.

תאריך:  20/11/2020   |   עודכן:  20/11/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
צבא שיש לו מדינה
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
פערי יסוד בכתבה
יואב נצר  |  21/11/20 15:47
2
משבר החוב של ישראל-תרחיש
חשדנית  |  23/11/20 20:46
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יואב יצחק
אסף דעבול ניצל לרעה את מעמדו כחבר מועצת העיר בראשון לציון בניסיונות לסחוט מיליוני ש"ח מאנשי עסקים ובהם איש העסקים ארז מוסאצ'ו    חלק מהם שילמו ושתקו    לאחר שנדחה ע"י מוסאצ'ו, פצח דעבול בשורה של התנכלויות וחיבל בעסקי הנדל"ן של מוסאצ'ו תוך ניצול הוועדות השונות בעיריית ראשון לציון
אורי מילשטיין
אמל"ח קְדַם-כימי בימי קֶדם ובימי הביניים    "אש יוונית"   המערכה הבריטית נגד הארמדה הספרדית, שסימלה את ניצְחון הפרוטסטנטיוּת על הקתוליוּת, הפכה את בריטניה למעצמת-על, והצי שלה גִּבּה את השתלטות תרבותה על העולם    קרב קאלודן    אחדות לאומית ושסע לאומי
אורי מילשטיין
סדר עולמי אנגלו-אמריקני    רוג'ר בייקון וג'ינגיס חאן משנים את ההיסטוריה    גילוי אבק השריפה באירופה    תחילת החשיבה המדעית המודרנית כדי לנטרל את האיום המונגולי    מלחמת מאה השנים והפתעת קרב קְרֵיסי    ז'אן דארק הופכת את הקערה על פיה
אורי מילשטיין
המהפכה החקלאית, התיישבות הקבע והמלחמות בין נוודים לבין יושבי הקבע    היתרונות של הברברים    מהלכים תרבותיים בקרבות אל-עלמיין ומלחמת העצמאות    מאפיינים ברבריים בלחימה הגרמנית במלחמת העולם השנייה
אורי מילשטיין
ברית-המועצות הייתה הוותיקן של המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות במערב ובישראל    החתרנות הקומוניסטית הפכה להיות לגורם חשוב בתרבות המערב וגם בישראל    התנגדות בארה"ב למעורבות אמריקנית במפרץ הפרסי    בישראל הוקמה "תנועת שלום" לעצור את המתקפה של הקואליציה בראשות ארה"ב על משטרו של סדאם חוסיין בעירק    לוחמת "אש מנגד" שאינה רלוונטית, בינתיים, נגד טרור    ארה"ב שקעה בבוץ העירקי-סורי    סכנה לשרידות המערב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il