עשרה חודשים לאחר שהחלה הקורונה בבריטניה, יש לומר את האמת: זוהי מגיפה מעמדית – טוען אנדרו גרגורי, עורך סאנדיי טיימס לענייני בריאות. המפה הרשמית של תפוצת המקרים מוכיחה זאת. חלקים ניכרים של המדינה עוברים את הגל השני בקלות יחסית, בעוד המקרים הקשים ביותר הם באיזורים המאוכלסים בעיקר בידי שכבות נמוכות.
תגללו מעלה ומטה, תתמקדו ותתרחקו – התמונה זהה, טוען גרגורי. האיזורים שסבלו עוד לפני המגיפה מחוסר שוויון בתחום הבריאות; המחוזות, הערים והעיירות העניים ביותר – הם אלו שנפגעו בצורה הקשה ביותר. מספר המקרים ל-100,000 נפש הוא הגבוה ביותר ביורקשייר, בצפון-מערב אנגליה ובצפון-מזרח המדינה.
לדברי גרגורי, עשרה חודשים של סיקור הקורונה לימדו אותו, שבדרך כלל אין להאשים את האזרח מן הרחוב. מי שממשיכים לסבול יותר מן האחרים אינם אשמים. מי שמצויים באיזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, יודעים כיצד הנגיף מתפשט ואינם רוצים לחלות. הנסיבות בהן הם חיים, מובילות לכך שהם בסיכון הגבוה ביותר לחלות ולמות.
העובדה שהם חייבים להתפרנס, מאלצת רבים מהמתגוררים באיזורים אלו להמשיך ולצאת לעבודה, למרות הסיכון. יש הרבה יותר סיכוי שעליהם לנסוע מדי בוקר לעבודה – במפעל, בבית אבות, במוסך או בחנות. המשמעות היא שימוש בתחבורה ציבורית, משום שלרובם אין מכוניות. הנסיעות הללו מגבירות גם הן את סכנה ההידבקות. בשבוע האחרון היו 182 מקרים של הידבקות במקומות עבודה; ומי שמשרותיהם מחייבות מגע פיזי – נהגים, עובדי בתי אבות, אחיות – אינם יכולים לפגוש בני משפחה מחשש שידביקו אותם.
המצב שונה במעמד הביניים, שרבים מהמשתייכים אליו יכולים לעבוד בנוחות מבתיהם. הם רואים את בני משפחותיהם יותר מאשר לפני המגיפה, לא פחות. לרובם יש גינות או מרחב פרטי חיצוני אחר, המסייע לשמור על בריאותם הנפשית ומפחית את הצורך שלהם להיכנס למרחבים ציבוריים.
באיזורים בהם ההידבקות גבוהה במיוחד, האוכלוסייה גם שמנה יותר וחולה יותר. השמנת יתר מעלה ב-48% את הסכנה למות מקורונה ועשויה להפחית את יעילותו של החיסון כאשר יהיה כזה. וגם אז, יידרשו לאיזורים אלו שנים רבות להתאושש מהקורונה. מחקר שהתפרסם בחודש שעבר העלה, כי כשלונה של ממשלת בריטניה במאבק בהשמנה ובסוכרת, מתדלק כעת את הקורונה.
כידוע, גם מחלות רקע מגבירות את סכנות הקורונה. הסובלים ממחלות לב וסוכרת, חשופים פי שישה לאפשרות שיזדקקו לאשפוז בשל קורונה. ניתוח האיזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בגל השני, נוטים להיות בעלי ריכוז גבוה יותר של סוכרת. גם שיעורי השמנת היתר גבוהים יותר בצפון-מזרח, בצפון-מערב וביורקשייר – שלושת האיזורים שכאמור נפגעו בצורה הקשה ביותר.
המחקר מלמד, כי מי שבמעמדות כלכליים נמוכים, מצויים גם בסיכון רב יותר למות מקורונה. לפני הקורונה היה פער של כמעט עשר שנים בין תוחלת החיים בין הקהילות העשירות והעניות ביותר בבריטניה. התמותה מן הקורונה זהה לאותו דפוס: הסיכון בקהילות העניות כפול מאשר בקהילות העשירות. בחודשים מארס-מאי שיעור התמותה בעשירון האחרון היה 128.2 לכל 100,000, לעומת 58.8 בעשירון העליון. וגם באיזורים היותר-מבוססים, מי שמשתייכים לשכבות החלשות מצויים בסכנה הגבוהה ביותר.
הקורונה חושפת בצורה הברורה ביותר את חוסר השוויוניות הקיים ואף הגובר במערכת הבריאות הבריטית במשך עשרות שנים, קובע גרגורי. בני השכבות החלשות נפגעו בצורה הקשה ביותר מן הנגיף ומן המהלכים שנועדו להילחם בו. הבנת הקשר בין הקורונה לבין המעמד היא חיונית אם הממשלה רוצה לסייע לאיזורים שנפגעו ביותר, ואם היא רוצה לעמוד בהתחייבותה לקדם את החלקים העניים במדינה.
בלונדון התלהט בשבוע שעבר הוויכוח האם הראשונים לקבל את החיסון יהיו דיירי בתי אבות, או אנשי מקצוע צעירים היכולים לסייע לאושש את הכלכלה בכך שיחזרו למקומות עבודתם, לקניות ולבילויים. לנוכח העובדה שמקום המגורים והמצב הכלכלי משפיעים בצורה ברורה על סכנת ההידבקות והתמותה, ייתכן שעניי בריטניה צריכים לעמוד בראש הטור, סבור גרגורי.
