מדי שנה מאז 1995 התכנסו רבבות פעילים בתחום האקלים למשך שבועיים לוועידת האו"ם, בהם דיברו הרבה וישנו מעט. מנקודת מבט בריאותית, ועידה זו הייתה מדגרת-על לנגיפים. אין פלא, אפוא, שהוועידה של 2020 בוטלה והבאה אמורה להתקיים בנובמבר 2021. בדיעבד ההחלטה הזאת השתלמה, מציין "The World in 2021" של אקונומיסט.
המשימה המרכזית לקראת הוועידה הייתה לנדנד ל-200 המדינות החתומות על הסכם פריז, לשפר את התחייבויותיהן להפחתת פליטת גזי החממה. נכון לעכשיו, הכמויות אינן מספיקות כדי למנוע התחממות הרת אסון. הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות בשלוש מעלות עד 2100, לעומת יעד של שתי מעלות לכל היותר בהסכם פריז. כדי לתקן את המצב, היו המדינות אמורות להתחייב עד סוף 2020 ליעדים שאפתניים יותר. אבל רק 15 מהן עשו זאת עד כה – מדינות האחראיות ל-4.6% בלבד מכלל הפליטות.
מבחינת מדיניות האקלים הבינלאומי, 2021 תתחיל ב-21.12.20 באירוע לציון חמש שנים להסכם פריז – ועידת פסגה שיארחו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, ומזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס. בוועידה יושמעו הרבה התחייבויות חדשות, תוך תמריץ בדמות הצהרות של האיחוד האירופי וסין על חיסול כל או רוב פליטות הגזים עד אמצע המאה. האיחוד הבטיח לרדת לאפס בשנת 2050 – יעד הנחוץ כדי להבטיח שהטמפרוטות יעלו רק ב-1.5 מעלות עד סוף המאה. סין התחייבה להפחית לאפס את פליטת הפחמן (אבל לא את כל גזי החממה) עד 2060. ההערכה היא שמדינות נוספות יתחייבו בצורה דומה.
חשובה באותה מידה תהיה השאלה כיצד מדינות מתכננות להתאים את עצמן למזג האוויר החם, לקראת ועידה וירטואלית בנושא שתתקיים בסוף ינואר, וכיצד ישלבו התאמות אלו בתוכניות ההתאוששות הכלכלית מהקורונה. המגיפה צפויה להפחית השנה ב-8% את פליטת הפחמן הדו-חמצני.
השאלה האם הפליטה תשוב לקדמותה, כפי שהיה לאחר המשבר הפיננסי של 2009-2007, תלויה בדרך בה המדינות יחליטו לתמרץ את משקיהן. כמה מהן, כמו ניגריה, הודיעו על הפסקת הסובסידיה לדלקים מוצקים כחלק מן ההבראה. אחרות, ובהן קנדה וצרפת, כללו תנאים אקלימיים בתוכניות הסיוע. הנציבות האירופית מתכננת להשקיע 30% מכספי הסיוע שלה בתחום האקלים. צעדים כאלו יסייעו למעבר לכלכלה ירוקה יותר ויסייעו לשמירה על טמפרטורה נמוכה יותר מכפי שהייתה ללא הקורונה. אבל אין די בהם. תוכניות ההבראה של הודו וסין, במיוחד, עדיין כוללות סיוע בפיתוח של אנרגיית פחם – שהסכם פריז קבע שתיאסר כליל.
השחקן המשמעותי ביותר בתחום האקלים בשנה הבאה יהיה הממשל האמריקני, ב-4 בנובמבר, למחרת הבחירות, פרשה ארה"ב רשמית מהסכם פריז, בהתאם למהלך שהחל דונלד טראמפ שישה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו. ג'ו ביידן הודיע שביטול הפרישה יהיה אחד המהלכים הראשונים שלו בבית הלבן. ביידן תומך ביעד של אפס גזי חממה ב-2050, אשר – יחד עם ההתחייבויות של האיחוד האירופי וסין – יקבעו תאריך תפוגה ל-45% מן הפליטה העולמית. 2050 אינה כה רחוקה, וממשל טראמפ לימד שהתוכניות הטובות ביותר עלולות להינטש בידי הממשל הבא. כאשר מדובר באקלים, יהיה חשוב שביידן יצליח במקום בו אובמה נכשל, ואת היסודות הוא חייב להניח כבר בשנה הקרובה.
