שעלי תורה רכשו נדל"ן בכסף שיועד להעמקת החינוך היהודי

גרעין "שעלי תורה" התאגד בעמותה, כמבוקש על-ידי משרד החינוך, אך תוך זמן קצר הרחיב את תחומי פעילותו וכתוצאה המאזן שלו הלך ותפח וכיום הוא מגיע ליותר מ-23 מיליון שקלים לשנה. הרחבת תחומי הפעילות נעשתה באמצעות עמותת הגרעין "שעלי תורה" שהוסיפה לעצמה יעדים שלא כלולים ביעדים המקוריים של הגרעינים התורניים וקיבלה עבורם כסף. בין היעדים שנוספו: הפעלת מוסדות חינוך, יזום והקמת קהילות משימתיות עבור משרד החקלאות, הפעלת מועדונית לילדים בסיכון, הקמת כפרי סטודנטים וכן הפעלה וליווי של גרעינים תורניים ברחבי הארץ. רק בשנת 2017 הגיע משרד החינוך למסקנה שיש חשש ל"כפל תמיכות" בכך שהעמותה מקבלת עבור הגרעין בבית שמש ובמקביל עבור הפעלה וליווי של גרעינים תורניים ברחבי הארץ והודיע לשעלי תורה שעליה "להפסיק את פעילות הגרעין התורני בבית שמש". העמותה נפרדה מהגרעין והעבירה את פעילויות לעמותת הבת "שעלי תקוה" שפועלת בבית שמש באותה כתובת בה פועלת "שעלי תורה" - נחל שורק 16 - ושגם בה הרב נסימי משמש כיו"ר. שעלי תורה הפכה מעמותת הגרעין התורני בית שמש לארגון בשם "שעלים" שמקיים פעילויות במימון המדינה בכל מיני תחומים: מוסדות חינוך, כפרי סטודנטים, בתים חמים, רבני קהילות, גרעינים תורניים.

חובת ההתאגדות בעמותות שהוטלה על הגרעינים התורניים הגבילה את האפשרות שחברי ועד יעשו רווח מהעמותה. זאת בהתאם לסעיף הראשון בחוק העמותות לפיו הרשות לייסד עמותה מסורה אך ורק לתאגיד שמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים (מלכ"ר). חוק העמותות אסר לחלק שכר לחברי ועד. ב1996 נתקבל היתר מוגבל לחלק שכר לחברי ועד אבל תוך זמן קצר המחוקק חזר בו ועם תיקון 10 אסר באיסור חמור על תשלום שכר או טובת הנאה לחבר ועד מנהל בעמותה, וכלל באיסור את רשימת המייסדים של העמותה. "שעלי תורה" כבר משנותיה הראשונות שילמה ליו"ר המייסד של הגרעין הרב רחמים נסימי משכורת של כ-20 אלף לחודש. בשנת 2006 עמד מבקר העמותות על חוסר התקינות שבמתן המשכורת לנסימי והורה לשעלי תורה בדוח ביקורת חריף שכתב, להפסיק לשלם שכר לחבריה. הרב נסימי עקף את האיסור. הוא התפטר מחברותו בעמותת שעלי תורה ומונה ל"מנכ"ל על" שכיר של העמותה במשכורת שהגיעה בשנת 2018 ל-388.740 שקל. עמותת הגרעין "שעלי תורה" משלמת משכורת של 353,980 שקל לשנה גם לחבר גרעין נוסף רפאל אסולין שמונה להיות ראש ישיבת "שעלי תורה" בבית שמש המופעלת על-ידי עמותת שעלי תורה.

במבחני התמיכה בגרעינים שנקבעו בחוק התקציב נכתב ש"לא תינתן תמיכה לגרעין המעורב בפעילות פוליטית כלשהי, ארצית או מקומית. הוברר כי היה גרעין מעורב בפעילות פוליטית כאמור, תיחשב התמיכה כאילו ניתנה שלא כדין". למרות האיסור, הרב נסימי הצטרף לרשימת הבית היהודי, היה מועמד לכנסת מטעמה ופקד אלפי אנשים לרשימה. "שעלי תורה" קיימה כינוס פוליטי באולם שבנתה העמותה בבית הספר "אורות בנים", בנושא "שליחות הציבור הדתי לאומי בעת הזאת" עם השר רפי פרץ יו"ר הבית היהודי וח"כ בצלאל סמוטריץ' יו"ר האיחוד הלאומי. לפני כשנתיים, באירוע בחירות, אירח הרב נסימי באולם האירועים שבנתה "שעלי תורה" את שר החקלאות דאז, מטעם האיחוד הלאומי, אורי אריאל. שעלי תורה הכחישה מעורבות פוליטית מכל סוג שהוא.

גרעין תורני בהגדרתו נועד לעסוק בתחום החינוך ולהשקיע את הכסף שהוא מקבל מהמדינה בפעילויות להעמקת החינוך היהודי. עמותת הגרעין התורני "שעלי תורה" החליטה אחרת והשקיעה נתח רציני מהכסף שנתנה לה המדינה בנדל"ן בנימוק שהדבר נעשה כדי לחזק את ה"איתנות הפיננסית" שלה. בשנת 2006 דיווחה העמותה על רכישת שני בתים בבית שמש. אחד ברחוב הכלנית 31 ב-220 אלף דולר ושני ברחוב רקפת 18 בעלות של 271 אלף דולר. העמותה דיווחה שהבתים הושכרו. הבית ברחוב הרקפת הושכר לעמותת הבת "שעלי תורה" והבית ברחוב הכלנית לעמותה אחרת תמורת 1400 דולר לחודש. בשנת 2013 בנתה העמותה מתקציבה בעלות 923,720 שקל אולם אירועים בשטח שנועד להיות לאולם ספורט של בית הספר הממלכתי דתי "אורות בנים" בבית שמש. העמותה מנהלת את אולם האירועים ומחליטה מה לעשות ברווחים ממנו. לטענתה 80% מפעילות האולם היא בית ספרית ובשאר מתקיימים בו אירועים פרטיים שמכניסים כסף לעמותה. בשנת 2018 דיווחה שעלי תורה על רכישת 3 דירות בעלות של 3,249,000 שקל במושב הדתי אבני איתן בדרום רמת הגולן, שבו הקימה כפר סטודנטים. לפי הדיווחים הדירות מושכרות לסטודנטיות.

"שעלי תורה" ייסדה בקצרין עמותת בת בשם "דרכי נועם" ששמה לעצמה כמטרה להקים מרכז חינוכי תורני בקצרין. לשם כך היא גייסה תרומות בסך 924,744 שקל שרובן הגיעו מאמריקן פרינדס אוף שעלי תורה [כך במקור. א.פ], היינו עמותת הידידים של שעלי תורה. מקובל שתרומות מעמותות ידידים נועדות לגוף שלמענו הן הוקמו, בשונה מהמקובל תרומות אמריקן פריינדס אוף שעלי תורה נרשמו בחשבון עמותת הבת "דרכי נעם" שהתקשרה בחוזה עם קבלן מבצע, ויקטור גרייב, לבניית המרכז החינוכי בעלות של 1.9 מיליון שקל. המרכז נחנך ב-2011 אבל מהדיווח בתיק העמותה לא ברור איך השלימה "דרכי נעם" את התחייבותה הכספית לקבלן. באותה שנה בה נחנך מרכז החינוכי בקצרין, דיווחה עמותת "שעלי תורה" שהיא רכשה במרכז החינוכי בקצרין דירות בעלות של 2,040,000 שקל, מקבלן ששמו אינו נזכר וללא ציון כתובת, גוש וחלקה. המועצה המקומית קצרין מסרה שבמרכז החינוכי אין דירות. לאחר טקס החנוכה ב-2011 לא קיימה "דרכי נועם" שום פעילות. בשנים שאחר כך דווח שעמותת הגרעין התורני "אפיקי גולן" שהוקם על-ידי שעלי תורה שוכר במרכז החינוכי חדרים תמורת 24 אלף שקל לשנה. מורשי החתימה בשלוש העמותות הם הרב נסימי ורפאל אסולין. מיזם המרכז החינוכי לא עלה יפה. המועצה המקומית טוענת שהפעילות שנעשית בן אינה ראויה ולכן היא שוקלת לפנות את דרכי נעם מהמבנה. מדוברות המועצה נמסר כי המבנה והקרקע של המרכז החינוכי הם בבעלות המועצה אף כי המועצה לא הייתה צד בבנייה. "הקרקע הוקצתה לעמותה ל-25 שנה לשם בנית מבנה להפעלת מוסד חינוך והעמותה מפעילה את המבנה גם היום, אבל השימושים אינם תואמים את היתר הבנייה ואת הסכם ההקצאה ולכן המועצה המקומית קצרין מקיימת הליך בחינה ושוקלת פינוי העמותה מן המבנה על-מנת להקים בו מוסד חינוך", נמסר ממועצת קצרין. בתגובה על שאלה מה ההצדקה להפנות לנדל"ן משאבים שניתנו למטרות חינוכיות נמסר משעלי תורה: "העמותה כחלק משמירה על איתנותה הפיננסית חייבת לדאוג לנכסים ברי קיימא. ולכן היא רוכשת בהחלטה סדורה שמתקבלת באסיפה כללית והוועד המנהל דירות ו/או נכסים בהיקף הרצוי המומלץ המאושר והמפוקח ע"י רו"ח ורשם העמותות. אין תקנה לרכישת דירות. יש נוהל תפעול עמותה שמחייב את העמותה להתנהל באופן שתשמר איתנות פיננסית ודאגה מתמדת לכך שתוכל לצלוח תקופות קשות, ולא תקרוס ותפקיר עובדים ללא פרנסה חלילה. כל רכישה מתועדת ונרשמת".

רשם העמותות אוסר על עמותות להעביר כספים לגופים אחרים כדי למנוע אפשרות שעמותות ישתמשו בכספים שהן מקבלות למטרות אחרות. עמותה המעבירה כספים לגופים אחרים מוגדרת כעמותת צינור שפעילותה אסורה. בדוח ביקורת עומק שנכתב בשנת 2008 נמצא ששעלי תורה נהנית מעודפי כספים ושהעמותה העבירה כספים שקיבלה לעמותת בת שלה "שעלי תקוה". מדובר בשני מיליון שקל שנתן משרד הרווחה לשעלי תורה על-מנת שתפעיל בהם בית חם לילדי מצוקה בבית שמש ושבמקום לעשות זאת, העבירה אותם לשעלי תקוה. העמותה הוזהרה להפסיק לשמש כעמותת צינור. ואולם מדיווחיה עולה שלא עמדה בהתחייבותה לעשות זאת. בשנת 2018 היא העבירה 30 אלף שקל תרומה מקרן שחף לגרעין התורני בקריית משה, ו-80 אלף שקל תרומה לגרעין התורני במבשרת ציון.

משרד החינוך הגביל מראש את פעולת הגרעינים התורניים בבתי הספר. הוא הורשו לחזק את "הצד הרוחני של התלמידים" מחוץ למסגרות הבית ספריות (הפורמליות) וזאת כדי שלא יהוו תחרות למערכת החינוך הפורמלית הממלכתית דתית. הגרעין התורני בבית שמש חרג מהגבולות שהתווה משרד החינוך והפך להיות גורם מפעיל מרכזי בבתי הספר הממלכתיים דתיים בבית שמש. הגרעין תרם מחשבים ובהשפעתו חולק בית הספר היסודי הממלכתי דתי אורות, לאורות בנים ואורות בנות. בשניהם, בהשפעת הגרעין החלו להתקיים לימודים תורניים מוגברים שאת חלקם מימנו ההורים. בשנת 2011, למשל, הכנסות עמותת הגרעין התורני "שעלי תורה" מפעולותיה באורות בנים עמדו על 758,616 שקל ומפעולותיה באורות בנות 1,000,231 שקל. הורים דתיים רבים טוענים כי הגרעין גרם להקצנה דתית ודחה תלמידים שלא התאמו למגמות התורניות שהגרעין טיפח. לטענתם, כיום אין להם בית ספר ממלכתי דתי סמוך למקום מגוריהם לשלוח אליו את הילדים. תנועת נאמני תורה ועבודה, שפרסמה מחקרים הבוחנים את המוסדות הדתיים בכל הארץ על-פי מפתח חברתי, ובדקה את בתי הספר אורות בנים ואורות בנות מצאה ששני המוסדות "התבלטו בהיותם מוסדות אליטיסטיים". על-פי נתונים שפרסמה התנועה בשנת 2013, "אורות בנים" קלט את המספר הנמוך ביותר של תלמידים מרמה סוציו –אקונומית נמוכה (5% בלבד. זאת בהשוואה לממ"דים אחרים בבית שמש עצמה שקלטו עשרות אחוזים של תלמידים שכאלה). בשני בתי ספר העל יסודיים הממלכתיים דתיים בבית שמש, קיבלה שעלי תורה. מעמד של בעלים. הישיבה התיכונית נקראת "שעלי תורה" כשם הגרעין והאולפנה נקראת "גילה" על שם גילה נסימי ז"ל אשתו הראשונה של המייסד והמנכ"ל רחמים נסימי. ראש הישיבה התיכונית שעלי תורה רפאל אסולין הוא חבר עמותת שעלי תורה ומקבל ממנה משכורת. העמותה משלמת גם את שכר מנהלת האולפנה. הרב אלעד אליהו, ראש אולפנת גילה בבית שמש, הוא מנהל הגרעין התורני "אורי" בגדרה הנמנה עם גרעיני שעלי תורה, בנו של הרב שמואל אליהו רב העיר צפת ודמות רבת השפעה בציונות הדתית. מספר התלמידים בשני המוסדות אינו גדול. בישיבה לומדים מז'-י"ב 418 תלמידים ובאולפנה 492 תלמידות. בשני המוסדות נפתחו ביוזמת שעלי תורה מסלולים אליטיסטיים בישיבה התיכונית נפתח מסלול בית מדרש תורני למצטיינים מז'-י"ב. ובאולפנה מסלול ייחודי למצטיינות בשם "אורי". שני המוסדות גובים תשלומי הורים ושניהם מכניסים כסף לעמותה. בשנת 2017 ממחזור של כ-23 מיליון שקל נכנסו לחשבון העמותה כ-8 מיליון שקל מפעילות האולפנה וכ-10 מיליון שקל מהישיבה. למרות ההוצאות הכרוכות בהפעלת מוסדות חינוך בסוף שנת הפעילות הפעיות נותר בחשבון העמותה עודף של 777,219 שקל. עו"ד הרן רייכמן מאוניברסיטת חיפה המתמחה במשפט חינוכי טוען מנגד כי הפיכת הגרעין התורני הפועל בחינוך הבלתי פורמלי לגורם שמפעיל מוסדות חינוך פורמליים, מהווה צעד לא תקין, שכן הפעלת מוסדות חינוך ממלכתיים מסורה לרשויות מקומיות או לרשתות חינוך מוכרות והעברתם לגורם אחר צריכה להיעשות בהליך של מכרז תוך שינוי תקנות החינוך. ממשרד החינוך נמסר כי עמותת שעלי תורה קיבלה ממשרד החינוך רישיונות הפעלה בהתאם לחוק הפיקוח ונהלי הרישוי, לבתי הספר שלה בבית שמש. ואולם האחריות על תקינות נוהל העברת הבעלות מהרשות לעמותה חלה על עיריית בית שמש.

עיריית בית שמש לא מסרה תגובתה.

בשונה מעיריית בית שמש, המועצה המקומית קצרין לא הסכימה להרשות לשעלי תורה לפעול בחינוך הפורמלי בתחומה. בשנת 2014 הקימה שעלי תורה במבנה זמני בקצרין את אולפנת "גילה" ואף שכנעה את ראש המועצה הקודם להקצות לה שטח קרקע ללא תמורה להקמת מבנה קבע לאולפנה. במחזור הראשון למדו באולפנה 18 תלמידות בכיתה ט' אבל שנה אחר כך, בשנת 2015, המועצה המקומית קצרין החליטה לסגור את האולפנה. לטענתה היא עשתה זאת בעקבות דוח שלילי של משרד החינוך. שעלי תורה טוענת מנגד שהמניע לסגירה הוא רצונה של המועצה המקומית קצרין לנהל בעצמה את האולפנה. תביעה שהגישה שעלי תורה נגד סגירת האולפנה - נדחתה. המועצה המקומית קצרין מסרה בתגובה: "בעשרות השנים האחרונות מנהלות המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין את תחום החינוך, כולל החינוך הדתי והתורני, באופן מוצלח ובתי הספר נמנים על הטובים במחוז ובארץ. "בעקבות הפסקת פעולת האולפנה אין העמותה מחזיקה כיום במבנה שיועד לאולפנה והמועצה המקומית קצרין בוחנת את הפסקת ההקצאה וביטול ההסכם.

"כיום מופעלת האולפנה במבנה אחר שבבעלות המועצה המקומית קצרין, על-ידי עמותת קריית חינוך גולן, המשותפת למועצה האזורית גולן ולמועצה המקומית קצרין, פעילות האולפנה מתוקצבת על-ידי משרד החינוך ותשלומי ההורים נגבים על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך".

משרד המשפטים: בתגובה על שאלות בדבר התנהלות עמותת "שעלי תורה" ובנותיה "שעלי תקוה", "דרכי נעם" ו"אפיקי גולן" נמסר ממשרד המשפטים כי הוחל בבדיקה של התנהלות העמותה. שעלי תורה: "על-פי חוק העמותות [ס.35] ניתן לקבל כל מידע על העמותה ממקורות המידע הפתוחים לציבור. העמותה איננה מחויבת לספק מידע מעבר לכך למי שאינו חבר בועד המנהל שלה. עם זאת, ולו רק כדי להסיר כל ספק ספיקא שאנו מנסים חלילה להתחמק משאלותייך, אשיב בקצרת האומר כדלהלן: שעלי תורה כארגון גג שמאגד מספר גרעינים, מלווה את הגרעינים בקבלת התמיכה שלהם מהמדינה [משרד החינוך, חקלאות] התמיכה מגיעה מהמדינה היישר אל הגרעינים. שעלי תורה מקיימת מדי שנה דיון בנושא תמיכות בגרעינים. ההחלטות מתקבלות על-פי היכרותנו את צרכי הגרעינים והמשאבים העומדים לרשותם, איתנותם הפיננסים, הוותק שלהם, גודל הגרעין וכדומה. הרשת תומכת בסכום שנע בי ן10 ל-20 אלף שקל בשנה לגרעינים שיש לעמותה שלהם סעיף 46 [ע"פ כללי העברה בין עמותות ללא בעיית "עמותת צינור"]. אנו מקפידים כפי שהיטבת לראות, על רישום כל פעולה כספית בספרים. אין לנו שליטה ו/או מידע ו/או אחריות לשאלה מה נרשם בספרי עמותות הגרעינים. עיקר הסיוע שלנו לגרעינים מתבטא בליווי ניהולי, פיתוח מיזמים, קיום אירועים ציבוריים בשיתוף הגרעינים כגון: לילות סדר ציבוריים, מפעלי חסד וכדומה, למידת עמיתים, גיוס משפחות ובעלי תפקידים, מיתוג ועוד. שעלי תורה הכחישה כי היא משמשת כעמותת צינור ובאשר למעורבותה בבבתי הספר בבית שמש הדגישה כי חשבונות בתי הספר מתנהלים בנפרד ומורשי החתימה בכל חשבון הם מנהלי המוסדות. "פעילות הרשת במסגרת הגרעינים מנוהלת בנפרד מפעילות המוסדות למעט קשרי גומלין בהיבט החינוכי, קרי: שיתוף התלמידים במיזמי החסד שלנו [אריזת סלי מזון, קשר עם אזרחים ותיקים, וכדו']". באשר לאולם בבית ספר אורות בנים נמסר: "אנו מפעילים בבית הספר אורות בבית שמש אולם כינוסים שמשרת ב80% מהזמן את שני בתי הספר היסודיים – התכנסויות קבועות בשעות הלימודים והערב, ואת הקהילה הסמוכה. בנוסף, אנו מאפשרים קיום אירועים קטנים: קידוש, בת מצוה, אירוסין וכדומה – לא מעבר לכך, לתושבי העיר שמשלמים עבור כיסוי הוצאות ניקיון, תחזוקה, חשמל ומים. כל שקל עודף [אם יש] עובר לטובת תמיכה תפעול הבית החם שלנו [מועדוניות לילדים בסיכון]. כל הפעילות הזו נרשמת כדת וכדין. בקשר לרכישת דירות נמסר "העמותה כחלק משמירה על איתנותה הפינססית חייבת לדאוג לנכסים ברי קיימא. ולכן היא רוכשת בהחלטה סדורה שמתקבלת באסיפה כללית והוועד המנהל דירות ו/או נכנסים בהיקף הרצוי המומלץ המאושר והמפוקח על-ידי רו"ח ורשם העמותות. יש נוהל תפעול עמותה שמחייב את העמותה להתנהל באופן שתשמר איתנות פיננסית ודאגה מתמדת לכך שתוכל לצלוח תקופות קשות, ולא תקרוס ותפקיר עובדים ללא פרנסה חלילה. כל רכישה מתועדת ונרשמת". בקשר לעירוב פעילות פוליטית בפעולות העמותה נמסר "רשת שעלים מיסודה של שעלי תורה טוענת כי היא "רשת דתית לאומית שמעניקה שירות לאזרחים מכל גווני הקשת החברתית והגיאופוליטית. הרשת עובדת בקשרי גומלין מצוינים עם מגוון רחב של משרדי ממשלה ולא רק עם הבית היהודי [רווחה, אוצר, נגב גליל, תרבות, חינוך, השכלה משלימה, שוויון חברתי ועוד ועוד ]".