מבחינתו של העולם המצפה בכליון עיניים לחיסון לקורונה, 2021 תהיה שנת כריך: שתי פרוסות דקות של בשורות טובות, וביניהן שכבה של סכסוכים, עיכובים ואכזבות - צופה "The World in 2021" של אקונומיסט. מקבלי ההחלטות חייבים לצמצם ככל הניתן את המילוי הזה; רבבות חיי אדם תלויים בכך.
הפרוסה הראשונה של הבשורות הטובות היא שבששת החודשים הקרובים יסתיים בהצלחה פיתוחם של חיסונים רבים נוספים. זוהי עדות לכוחו של שיתוף הפעולה המדעי. לרוב נדרשות 20-10 שנים לפיתוח חיסון, אבל כיום יש 320 פרויקטים של חיסון לקורונה ובהם עשרות בשלבים מתקדמים. העבודה היא רבת ערך במחקר החיסונים בכלל, שכן צוותים שונים תוקפים את הבעיה מכיוונים שונים, כולל פיתוח הטכנולוגיה החדישה של שימוש בגנום של הנגיף, המקלה על ייצור המוני.
הפרוסה השנייה היא שאם הכל ילך כשורה - בסוף 2021 תהיה כמות מספקת של חיסונים כדי להאט בצורה משמעותית את התפשטות הנגיף. החיסונים גם עשויים לגרום לכך שמי שיידבקו - יחלו בצורה פחות קשה. הקורונה לא תיעלם בפתאומיות, אבל היא תתחיל לסגת אל השוליים.
אך כאמור, תוכו של הכריך הרבה פחות נעים. הגל של החורף הוא חמור. האישור, הייצור, ההפצה וההזרקה של מיליארדי מנות של חיסונים מתחרים יגרמו לבטח לבעיות. זמן מציל חיים, ולכן הרגולטורים צודקים בכך שהם מאיצים את אישור החיסונים. אבל רוסיה וסין נתנו אור ירוק לתרופות שטרם עברו את השלב השלישי של הניסויים הקליניים, ומוצרים אלו נכשלו או גרמו בעיות. חיסונים מערביים שיאושרו במהירות יצריכו גם הם מעקב מקרוב, כי ייתכן שיפעלו בצורה שונה בקבוצות שונות או שיספקו רק מענה חלקי. יש לצפות להרבה רטינות על עיגול פינות מצד הרגולטורים והרבה תיאוריות קונספירציה ש"יסבירו" מדוע יש להימנע מהחיסון.
ייצור חלק מן החיסונים כבר החל, אבל מדובר במשימת אדירים. מכון סרון, היצרן הגדול בעולם, הזהיר שרק ב-2024 ואולי אף מאוחר יותר יהיו מספיק חיסונים לכל תושבי העולם. צפוי גם מחסור במי שיוסמכו להזריק את החיסון. בהתחשב בכך שהמגיפה עלתה ב-8% מהתוצר השנה, הימנעות מהשקעה במרכיבים אלו תהיה קצרת רואי, מתריע אקונומיסט.
בנוסף לכך, עלולים להיות מאבקים בין מדינות. רוסיה וסין כבר משתמשות בחיסון כחלק מהעוצמה הרכה שלהן. ארה"ב ובריטניה מנסות להבטיח די אספקה לאזרחיהן. חיים רבים מוטלים על כף המאזניים. אם 50 המדינות העשירות יקבלו את 2 מיליארד המנות הראשונות והחיסון יהיה יעיל ב-80%, ייחסכו שליש ממספר המתים; אם החלוקה תהיה בהתאם למספר התושבים בכל מדינה, המספר כמעט יוכפל.
עלולים להיות מאבקים גם בתוך המדינות, אם האספקה תהיה מוגבלת. במקרה כזה, יש לחסן תחילה את צוותי הרפואה ולאחר מכן את מי שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר. תהיה גם בעיה מול המתנגדים לחיסונים ומי שיהיו ספקנים בשל האישור המהיר. סקרים מעלים, כי רבע מן הבוגרים בעולם יסרבו להתחסן. התקווה היא, שאם החיסונים יהיו יעילים ב-90% ומעלה, הממשלות יצליחו לשכנע את רוב האוכלוסייה להתחסן.
כל אלו, מסכם אקונומיסט, מציבים סדר יום לממשלות. עליהן לתקשר בצורה ברורה לגבי ההיגיון המדעי של אישור החיסונים והקריטריונים להפצה. עליהן להשקיע בשרשרת ההפצה ובהכשרה, מתוך ידיעה שחלק מן הסכום יתבזבז. והן יצטרכו להסביר לאזרחיהן כיצד כל העולם יוצא נשכר מכך שהמדינות פועלות יחדיו להפצה הוגנת של החיסון.
