כאשר גיבורת ישראל הצנחנית והמשוררת חנה סנש כתבה את "הליכה לקיסריה", היא לא התכוונה למחזה שראינו שם הערב. בחזונה התפללה "אלי, אלי/ שלא ייגמר לעולם./ החול והים/ רשרוש של המים/ ברק השמיים/ תפילת האדם". ההליכה שלנו הלילה לקיסריה הייתה מזן שונה לגמרי, אבל גם עם תפילת אדם בלב.
חתני אילן שילוח, שבדרך כלל אינו מגלה אורך רוח נוכח פקק בכביש ותנועה איטית, נקלע לשיירה ארוכה. היא זחלה. זנב ארוך. ראש טור באופק לפנינו. בכל זאת הייתה לו ולי ולחברו טל תחושה מעודדת שטרם ראינו כדבר הזה. אנו, המפגינים, היינו "כחול אשר על שפת הים".
שיירה ארוכה-ארוכה התקדמה לעבר המגרש הסמוך לרחוב הדר בו מתגוררים אלה לצד אלה בני המשפחה השכולה פרקש ושכנים בשם נתניהו. המכוניות חנו בכל מקום כפטריות אחרי הגשם.
במקביל הייתה נהירה רגלית בלתי פוסקת של צעירים נושאי דגלים - כחול-לבן ושחור וורוד.
למען האמת חששנו כי נמצא את הרחבה ריקה. שבת גשומה ורוחות עזות ושטפונות פקדו את הארץ, וזה עלול להיות סממן רע, אבל להפך. זו הייתה פשיטה דמוקרטית על העיר העתיקה עם מסר עכשווי ברור, ולצד מפגן העוצמה הזה נראתה לפתע ההפגנה המרוחקת שארגן הליכוד עלובה, דלה, חסרת אונים.
מעט משתתפיה זעקו לעברנו "גנבתם לנו את המדינה"! ואני חשתי מידה של חמלה כלפיהם. נכון, גנבו לנו את המדינה. לנו ולהם, להם ולנו, ומי שעשה זאת הוא השליט והשלטון שהם בטעותם, בתום ליבם, מגוננים עליו.
"היה חזק מאוד", סיכמה מובילת תנועת "הדגלים השחורים" ד"ר שקמה שוורצמן. זה היה תיאור תמציתי מדויק של מה שהתרחש שם. מה גם שרבים הספיקו לתת דעתם לגילוי של עורך הדין גונן בן-יצחק כי ההפגנה הזדונית במהלך השבוע נגד משפחת פרקש, ששכלה את בנה הטייס במלחמת לבנון השנייה, נווטה לא פחות ולא יותר אלא מביתו של ביבי בקיסריה, מבית השכן.
אילו נכתב כדבר הזה בתסריט לדרמה היו רבים מהמבקרים מעירים כי זה דמיון מופרך, מופרז, הרי לא ייתכן שאורלי לב ואפרים גרייף הוזמנו למחות נגד פרקש בהנחייה שיצאה ישירות מבית נתניהו. אבל הכל אפשרי. כן, זה אירע.
הדרמה העצימה כאשר החלו לחישות מפה לאוזן כי משפחת נתניהו אשר שהתה השבת בקיסריה נטלה את מקל הנדודים ונמלטה מבעוד מועד לירושלים. אבל גם מכיכר בלפור הגיעו ידיעות על נוכחות מרשימה של מפגינים רבים. ביבי יכול היה להיאנח ב"אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי". המשטרה הגיעה למצב שלובשי המדים הסתערו על רות צוקרמן, סבתא לארבעה, ולא הרפו גם כשהייתה שרועה על הכביש עד כי היה צורך להעביר אותה בעילפונה לטיפול רפואי.
זו אינה פעם ראשונה. לפני כשלושה חודשים, עת נוכחתי בהפגנה, פגשתיה כבר מובלת במהירות על אלונקה לתחנת מגן דוד אדום. דונלד טראמפ אוחז בעיוות, ביבי מחזיק בתאוות השלטון. מחר יטוס ביבי לשדה בוקר לטקס המסורתי לזכרו של דוד בן-גוריון. פעילי "הדגלים השחורים" צבעו את מנחת הנחיתה במילה "לך"! הוא מתעלם. אנשים הגונים לא יוותרו. עד שילך.
