לראשונה פגשתי ברות צוקרמן מעולפת. ראיתיה מובלת על אלונקה לתחנת מגן דוד אדום. שוטרים התנגשו בה בהפגנה בכיכר בלפור, ירושלים. היא הייתה עדיין אלמונית. כעבור שבוע ניגשה אליי והציגה עצמה. מפגינה כבר ארבע שנים.
היא סבתא חביבה בת 62. כה עדינה שספק אם מסוגלת לצעוק על זבוב על הקיר. לפגוע בו? לא בא בחשבון. היא אוהבת ישראל. אוהבת אדם. בלי בדל רשע.
אתמול, לראשונה מזה זמן רב לא נסעתי לבלפור, ירושלים, אלא דווקא לקיסריה כדי למחות על מה שצרחו הביביסטים לעבר המשפחה השכולה השכנה לבנימין נתניהו. אך ראיתי את התצלומים הנוראים מירושלים. שוטרים התנפלו עליה באלימות בריונית. היא עצמה סיפרה עתה לעודד בן עמי בערוץ-12 כי בסך-הכל שאלה מפגין צעיר שנעצר על-ידי המשטרה מה שמו, ומישהו צרח "תעיפו לי אותה", וכחולי-המדים השתלטו עליה בביריונות עד כדי עלפון.
משטרת ירושלים נהגה בה באלימות מזוויעה. רותי תתלונן במח"ש. כך ראוי. אבל בהרהור שני אין צורך במח"ש. ידוע מי האחראי: ממלא-מקום המפכ"ל מוטי כהן שרואה ואינו מגיב. מוטי הדחליל.
חזקי ואמצי, רותי, ניפגש בבלפור במוצאי שבת. נבוא בקבוצה משפחתית, ונלווה אותך במהלך ההפגנה. נמנע מהם בכל דרך חוקית לגרום לך לעלפון שלישי.
